אל תרחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל תרחק
כריכת אל תרחק, באסופת שלושה קבצים
כריכת אל תרחק, באסופת שלושה קבצים
מידע כללי
מאת זלדה
שפת המקור עברית
סוגה שירה
הוצאה
הוצאה הוצאת הקיבוץ המאוחד
תאריך הוצאה 1974
מספר עמודים 42
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002167003, 003565865

אַל תִּרְחַק הוא כותר קובץ שיריה של המשוררת הישראלית זלדה. ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתל אביב (כשאר קובצי שירתה) בשנת תשל"ד (1974).

נושאי הקובץ הם געגועים עמוקים לבן הזוג שהלך לעולמו, מבעים של אמונה ודבקות באלוהים, וחוויית הקיום האנושי, המעורבת, שחושך ואור משמשים בה בערבוביה, מלאת סבל ותלאות יחד עם תחושת יופי נשגב. הלשון השירית עורכת שימושים ומטפורות משברי פסוקים מהתנ"ך ואמרות חז"ל, ובסגנון הפיוט העברי וסידור התפילה היהודי.

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקובץ כולל את השירים:

  • שושנה שחורה[1]
  • כאשר בֵּרכתי על הנרות
  • כאשר חי המלך
  • אל תשליכני מלפניך
  • החול הדק החול הנורא[2]
  • [נשמתי]
  • צער הגוף
  • צִפור אחוזת קסם[3]
  • הדמיון העליז
  • עץ השִטה
  • הד רפה
  • אורחי נפשי בעִדן הבדידות
  • בערב שרבי
  • אשה שהגיעה לזִקנה מופלגת
  • משפחת הקלפן
  • כאשר צִיַרנו שושנים
  • בגִלגול האחרון
  • בכי משונה
  • עלים זעירים של משי
  • כאשר שמיִם להבה סואנת
  • מקום של אש
  • [נפשי היי ממלכה נאמנה]

תכנים ואמירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הלילה בכיתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאי השיר הם הדבקות באלוהים באמצעות היופי הנשגב שקים בעולם-עולמו, ולמולה תודעת המוות, השתיים העומדות כביכול בסתירה מכאיבה הן נושא הרהוריה ותפילתה של המשוררת בליל נדודים. יש בשיר בקשה למוות, שכאשר יבוא, יהיה ללא סבל, וגם לשוכני "עפר" תהיה מנוחה מהותית; בקשתה זו - "הפלתי את תחנוני" - היא כלל אנושית ואישית בכפיפה אחת. אולם, עם הקשה באשר לתקופת המוות, בין לבין השורות, ממאנת המשוררת לקבל את מותה, ככל בני אנוש, שיבוא, כרוך בפרידה - "להפרד מיֹפים" - של הדברים בעולם החיים, כאשר תלקח ממנה האפשרות לחוות את אהבת ה' באמצעותם, ונשמתה תשכון בעולם אחר. השיר מתחיל במילים: "כל הלילה בכיתי / ריבונו של עולם / אולי יש מוות שאין בו אלימות / מוות שדומה לפרח".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם שגיא, בין "לכל איש יש שם" ל"שמי הוא שם תורמי" : זלדה ויהודה עמיחי על דרכי עיצובה של הזהות, ראשית, 1, תשס"ט, עמ' 358-325.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עובד והולחן על ידי עמוס הדני, ראו: שושנה שחורה, באת shironet.
  2. ^ ראו מלל: אם נפשי על צדה תשכב, באתר newlibrary.
  3. ^ ראו מלל: ציפור אחוזת קסם, באתר blabla4u.
  4. ^ הולחן ועובד על ידי חנן יובל, ראו: לכל איש יש שם, באתר shironet, וזכה למספר ביצועים.
  5. ^ הולחן על ידי שולי נתן, ראו: כל הלילה בכיתי, באתר shironet.