אם הבנים שמחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריכת הספר בהוצאת קול מבשר

אם הבנים שמחה, הוא ספר שכתב הרב יששכר שלמה טייכטל (מחבר שו"ת משנה שכיר), מחשובי רבני סלובקיה, שנרצח בשואה. הספר עוסק בחשיבות העלייה לארץ ישראל, אהבת הארץ ולימוד זכות על החילונים הציונים. את הספר הוציא הרב טייכטל לאור בשנת תש"ד בתנאים קשים בבודפשט.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב טייכטל

הרב טייכטל, שהיה עד השואה בעל השקפת עולם חרדית אנטי-ציונית, שינה בשואה את דעותיו מן הקצה אל הקצה. בספר זה הוא פורש את השקפת עולמו כפי שהתחדשה לו, ואת הסיבות שבגינן החל לתמוך ביישוב הארץ, ומבסס את דבריו על אלפי מובאות וציטוטים. בין השאר מובאת בספר ביקורת על הרבנים שעזבו את קהילותיהם בשואה וברחו למקומות מפלט, וכן על ההתנגדות האקטיבית של חלקם לעלייה[1].

הוא קובע כי "היה בידנו להציל אלפי אלפים מישראל שנהרגו בעוה"ר וגם מתו במיתות משונות"[2]. וזוקף את הצרות בכך שהסיחו את דעתם מלעלות לארץ ישראל שבה היו יכולים להינצל[3]. הרב טייכטל סובר שהדרך שבה עם ישראל ישוב לה' ויגאל היא קיום מצוות ישיבת ארץ ישראל. הוא משווה את הרצון להיגאל בלי לעלות לארץ ישראל לרצון להוליד ילדים בלי לישא אשה. לדעתו השואה באה כעונש על ההתכחשות לארץ ישראל, והיא מהווה קריאת התעוררות לעזוב את הגלות. בספר הוא מרבה ללמד זכות על הציונים המיישבים את ארץ ישראל ומביאים במו ידיהם את הגאולה. עם זאת הוא מדגיש שאין בדבריו כדי להצדיק את העובדה שאינם שומרים תורה ומצוות, וקורא להם לשוב לדת. במקביל, הוא קורא לשומרי המצוות לשוב לארץ ישראל ובכך לשנות את אופיה החילוני.

הוא מרבה להתבסס על דברי החת"ם סופר ובפרט על דבריו[4] שכל מלאכה שיש בה משום יישוב העולם נחשבת בארץ ישראל כמצוות עשה דאורייתא. בעקבותיו מדמה הרב טייכטל את עבודת הקרקע ושאר עבודות המסייעות לבניין הארץ - להנחת תפילין[5].

הספר יצא לאור בבודפשט בשנת תש"ד (1943), חודשים ספורים לפני הפלישה הגרמנית והשמדת יהדות הונגריה. הספר יצא לאור מחדש, במהדורת צילום, בניו-יורק בשנת תשכ"ט (1969), בידי בנו של הרב טייכטל, שמעון, שהיה ציוני. הספר הודפס שוב בשנת תשמ"ג (1983), בהוצאת פרי הארץ עם מבוא מאת הרב זאב סולטנוביץ'. בן אחר של המחבר, חיים מנחם, חסיד חב"ד, התנה את ההוצאה בכך שיצורף אליה מבוא נוסף פרי עטו, ובו הדגיש את דמותו החרדית של האב וחלק על גישתם של המוציאים לאור[6].

הספר יצא במהדורה נוספת בשנת תשנ"ח, בהוצאת קול מבשר. הוא תורגם פעמיים לאנגלית. הוא נחשב לאחד מספרי היסוד של מחשבת הציונות הדתית, אך בעשור השני של המאה ה-21 גבר העיסוק בו גם בציבור החרדי. מכון "דעת תורה" של האגודה החרדית קדושת ציון מפיץ את הספר במחיר מסובסד.

המחקר על אם הבנים שמחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנתו של הרב טייכטל מורכבת מכמה רבדים. עד מלחמת העולם השנייה מיעט להתעסק בשאלות של ציונות ולאומיות, וגם עם פרוץ המלחמה נמנע מלעסוק בכך, עד שהחל גירוש יהודי סלובקיה, במהלך שנת 1942. ד"ר יצחק הרשקוביץ הוכיח בעבודת הדוקטורט שלו, שעסקה במשנתו של הרב טייכטל, שאת משנתו במהלך מלחמת העולם השנייה ניתן לחלק לשלוש שכבות שונות.

טרם המלחמה היה הרב טייכטל מתנגד פסיבי לציונות, כפי שמעיד על עצמו בספרו שלא נדרש מעולם לדון בדברים אלה ונמשך אחר הקנאים דוגמת אב"ד מונקאטש (בקונטרס "תיקון עולם" שהוציאו הוא וסיעתו, הביע בעל אם הבנים שמחה את דעתו נגד העלייה).

ברובד הראשון של כתיבתו במהלך המלחמה, הקשר שלו לארץ ישראל היה מיסטי באופיו, והרב טייכטל רק ראה צורך להתחייב לעסוק בענייני הארץ, ולא קרא מעשית לעלות אליה. החטיבה השנייה של כתיבתו (שמכילה את שני הפרקים הראשונים של אם הבנים שמחה), קוראת לעלייה מעשית לארץ ישראל, ומבטאת תהפוכות נפש גם בכל הנוגע למעמדם הרוחני של כלל היהודים, אף אלה שאינם שומרי תורה ומצוות.

לשיאה הגיעה משנתו המאוחרת, שבאה לידי ביטוי בעיקר בשני הפרקים האחרונים של אם הבנים שמחה (השלישי והרביעי) שם הופכת ארץ ישראל אצל הרב טייכטל כלי לכינוס וגיבוש כלל החלקים של האומה היהודית. עיקרה של הגאולה, לפי חטיבה זו, הוא דווקא באיחוד הכוחות של כלל ישראל. תמורות רעיוניות אלה משקפות התנערות מהשקפת העולם של האורתודוקסיה בהונגריה, שהושתתה על אדני פילוג הקהילות וההתרחקות הקיצונית מכל מי שאיננו חבר בארגון הממוסד שלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק הרשקוביץ, חזון הגאולה של הרב יששכר שלמה טייכטל: תמורות בתפיסתו המשיחית במהלך השואה, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשס"ט.
  • הרב זאב סולטנוביץ, מבוא לספר אם הבנים שמחה, מהדורת מכון 'פרי הארץ', ירושלים ה'תשמ"ג, עמ' 1–23 (כולל מכתב מבן המחבר)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אם הבנים שמחה, ישכר שלמה טייכטל, הסכמות, ירושלים תשנ"ח, עמ' כג
  2. ^ אם הבנים שמחה, הרב ישכר שלמה טייכטל, הוצאת קול מבשר, ירושלים תשנ"ח, עמ' כב.
  3. ^ אם הבנים שמחה, הרב ישכר שלמה טייכטל, הוצאת קול מבשר, ירושלים תשנ"ח, עמודים כב, מא.
  4. ^ חידושי חת"ס מסכת סוכה, דף לז ד"ה "אתרוג הכושי"
  5. ^ פרק ג' פסקה לב
  6. ^ השפעת השואה על היהדות הדתית, דן מכמן, עמ' 647, הערה 89. בתוך הספר: תמורות יסוד בעם היהודי בעקבות השואה, יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, 1996.