אם המגבת ואם התיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קופי רזוס, אם וגור, כגון אלו ששימשו בניסוי אם המגבת ואם התיל

אֵם המגבת ואֵם התילאנגלית: The Wire Mother Experiment) הוא כינוי לניסוי בפסיכולוגיה שנעשה בקופי רזוס ודווח על ידי הפסיכולוג החוקר הארי הארלו ואשתו מרגרט קואן הארלו בשנת 1965[1]. הניסוי הפך לציון דרך בפילוסופיה של החינוך, בענפי פסיכולוגיה שונים כגון תורת האישיות ופסיכולוגיה התפתחותית ובתפיסת זכויות בעלי חיים באתיקה של המדע.

מהלך הניסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקרים רצו לבדוק האם תינוקות נקשרים רגשית לאמהותיהם בזכות סיפוק צורכיהם החומריים או בזכות גילויי חיבה כמו ליטופים. לכן הם עיצבו ניסוי שבו הם הפרידו קוף רזוס תינוק מאמו ושמו אותו בכלוב שבו שתי בובות דמויות קופת רזוס בוגרת. בובה אחת הייתה עשויה מחוטי תיל והכילה בקבוק חלב (אֵם התיל). הבובה השנייה הייתה עשויה מספוג רך וצופתה במגבת (אֵם המגבת). שאלת המחקר הייתה: האם תינוק הרזוס יבלה את רוב הזמן עם אם התיל, המספקת רק צורך גופני, או עם אם המגבת, המספקת רק מגע רך?

תוצאת הניסויים הייתה ברורה: תינוק הרזוס בילה את מרבית זמנו עם אם המגבת וניגש אל אם התיל רק כדי לאכול. תוצאות אלה חזרו על עצמן עם תינוקות רזוס רבים ובווריאציות רבות של הניסוי. באחת הווריאציות שמו את שתי הבובות בסמיכות זו לזו ותינוק הרזוס נהג לשבת בזרועות אם המגבת ולמתוח את הצוואר כדי לשתות מאם התיל. בווריאציה אחרת היו שתי בובות מגבת שרק לאחת מהן היה בקבוק חלב ורק לשנייה הייתה מערכת חימום שמדמה חום גוף של קופה בוגרת. תינוק הרזוס העדיף לבלות את זמנו עם הבובה המחוממת.

החוקרים קיבלו השראה לעריכת ניסוי זה כאשר הם ערכו ניסויים על למידה עם תינוקות קופים שהופרדו מאמהותיהם. בניסוי על הלמידה הייתה שמיכת פיקה בכלובו של כל תינוק קופים והתינוקות הראו תגובות דיכאוניות כאשר השמיכות נלקחו אל הכביסה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורת האתית נגד ניסויים אלה טענה שהם אכזריים כלפי תינוקות הרזוס וכלפי האמהות שתינוקות הרזוס נלקחו מהן אחרי הלידה. קופי רזוס הם יצורים דומים מאוד לבני אדם והם חשים סבל דומה בנסיבות דומות. מעבר לזאת, צירופן של אם המגבת ואם התיל גם יחד, לא סיפק את צרכיו הרגשיים של התינוק והקופים שהשתתפו בו פיתחו הפרעות תקשורת, נטיות אלימות וסטיות מין.

כיום, ניסויים בחולייתנים ובמיוחד בקופים, נזקקים לאישורים מיוחדים מועדת האתיקה. סביר שניסוי כזה היה מאושר היום בתנאי שייעשה במעט חזרות ובמעט וריאציות - כלומר היו מציעים לו חלופת צמצום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Harlow HF, Dodsworth RO, Harlow MK. "Total social isolation in monkeys," Proc Natl Acad Sci U S A. 1965.