אם נודדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אם נודדת
Migrant Mother
Lange-MigrantMother02.jpg
אם נודדת, 1936
צלם דורותיאה לאנג
תאריך יצירה מרץ 1936
טכניקה וחומרים תצלום אחרון מסט של שישה תצלומים
צבעים שחור-לבן
מספר יצירה 331.1995 (המוזיאון לאמנות מודרנית) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אוסף פרטי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אם נודדתאנגלית: Migrant Mother) הוא תצלום מאת הצלמת האמריקאית דורותיאה לאנג. התמונה צולמה ב-1936, במהלך השפל הגדול בארצות הברית, והפכה לאחד מסמליו ונחשבת לאחת מהתמונות המפורסמות ביותר.[1] בתמונה נראית פלורנס אוונס תומפסון שילדה נשעת על כל אחת מכתפיה וראשיהן מופנים מהמצלמה, והיא אוחזת בחיקה תינוקת, אשר מוסתרת חלקית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאנג צילמה את האם הנודדת במסגרת עבודתה במנהלת החקלאות האמריקאית.[2] בחודש מרץ 1936, לאחר שסיימו קטיף סלק בעמק אימפריאל שבדרום קליפורניה, נסעו תומפסון ומשפחתה צפונה במטרה לחפש עבודה חדשה. במהלך הנסיעה התקלקל רכבם והם נאלצו לעצור במחנה עניים ליד העיירה ניפומו (Nipomo), אחד מרבים שהוקמו לצד הדרך בעקבות המצב הכלכלי. בזמן ששניים מבניה של תומפסון לקחו חלק מהרכב לתיקון בעיירה, הקימו היא ושאר בניה מאהל זמני. בזמן שתומפסון המתינה, התקרבה אליה דורותיאה לאנג והחלה לצלם אותם. תומפסון לא הייתה להוטה להצטלם ולהציג את משפחתה כמטפורה לעוני. אחת מבנותיו של תומפסון, סיפרה שלאנג שכנעה אימה שהדימוי יעלה למודעות הציבור את מצוקתם של עובדים חרוצים אך עניים.[3] היא צילמה 6 תמונות תוך 10 דקות.

מאוחר יותר סיפרה לאנג על הפגישה[4]:

"לא שאלתי לשמהּ או על ההיסטוריה שלה. היא אמרה לי את גילה, 32. היא סיפרה לי שהם התקיימו מירקות קפואים מהשדות הסמוכים וציפורים שהילדים צדו. היא בדיוק מכרה את צמיגי מכוניתה כדי לקנות אוכל."

מנגד טענה תומפסון כי לאנג מעולם לא שאלה שאלות והבינה את הפרטים לא נכון. טרוי אוונס, אחד מבניה של תומפסון, סיפר[5]:

"לא ייתכן שמכרנו את הצמיגים, משום שכלל לא היו לנו צמיגים למכור. היחידים שהיו לנו היו על המכונית, ואיתם גם נסענו. אני לא מאמין שלאנג משקרת, אני פשוט חושב שהיא עירבבה כמה סיפורים, או שהשתמשה בסיפור אחר כדי למלא את הפרטים שהיו חסרים לה."

תומפסון טענה שלאנג הבטיחה שהתמונות לא יפורסמו לעולם, אבל לאנג שלחה את התמונות ל"סן פרנסיסקו ניוז" ולמנהלת החקלאות. יום למחרת, ב-11 במרץ 1936, פרסם העיתון את התמונות תחת הכותרת: "מה המשמעות של הניו דיל לאמא הזו ולילדיה?" ודווח שבין 2,500 ל-3,500 עובדים עניים סובלים מרעב במחנות ליד ניפומו.[6][1] בעקבות פרסום הממשל הפדרלי העביר מעל 9,000 קילוגרם מזון למחנות[6], אבל תומפסון ומשפחתה כבר לא היו שם.[7]

זהותה של תומפסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלורנס אוונס תומפסון נולדה באחד בספטמבר 1903 בטריטוריה האינדיאנית שכיום היא חלק מאוקלהומה. שני הוריה הם ממוצא צ'רוקי. בגיל 17 היא התחתנה עם קליאו אוונס, בנו של חוואי. המשפחה היגרה מערבה ביחד עם קרובים ממשפחת אוונס ושם עבדו בחוות בעמק סקרמנטו. בשנת 1931, תומפסון הייתה בהריון עם ילדה השישי כאשר בעלה נפטר משחפת. פלורנס עבדה בשדות ובמסעדות כדי לפרנס את ששת ילדיה.[2] בשנות השלושים היא ילדה עוד ארבעה ילדים. המשפחה עבדה בעבודות מזדמנות בחקלאות שהם עוברים ממקום למקום בעקבות היבולים בקליפורניה ולעיתים גם באריזונה.[8] ב-1945 המשפחה השתקעה במודסטו קליפורניה.[7]

בשנת 1978, כשהייתה בת 75, זוהתה של תומפסון כאם הנודדת. לא ברור אם היא כתבה לעיתון המקומי Modesto Bee[9] או שעיתונאי מטעם העיתון זיהה אותה[3]. תומפסון צוטטה:

"הלוואי שהיא [לאנג] לא הייתה מצלמת אותי. אני לא מקבלת אגורה מזה. היא לא שאלה לשמי. היא אמרה שלא תמכור את התמונות. היא אמרה שהיא תשלח לי עותק של התמונות. היא מעולם לא עשתה זאת."[4]

תמונה איקונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאנג עבדה באותה תקופה עבור עבור סוכנות ממשלתית פדרלית האמריקאית, כך שהתמונה הייתה ברשות הציבור והיא לא קיבלה תמלוגים עבורה. עם זאת, התמונה הביאה ללאנג פרסום רב, וביססה את שמה כצלמת. תומפסון, לעומת זאת, תיעבה את התמונה מפני שלאנג התפרסמה על חשבונה ושדמותה בתמונה מקרינה פאסיביות וחוסר אונים.[10] תופסון וילידיה וביקשו להפיג את הדימוי השלילי שדבק בהם כפליטי אגן האבק.[8]

התמונה השישית מאותו סט הפכה למוכרת ביותר. התמונה מתמקדת בפניה של תומפסון התמונה ומהר מאוד להיות סמל לאותה תקופה, וייצגה עידן שלם. רוי סטרייקר (Stryker), כלכלן וצלם, כינה את התמונה "הצילום האולטימטיבי של השפל הגדול". הצלם אדוארד סטייכן הכריז על התמונות כ"התיעוד האנושי המרשים ביותר שהוצג בתמונות אי פעם". עם זאת, מאוחר יותר ספגו הצלמים ביקורת על כך שהציגו את תנאי המחיה של המצולמים כחמורים יותר משהיו באמת.

בזמן ההכנות להצגת התמונה בתערוכה ב-1941, נעשה ריטוש בנגטיב על מנת להסיר את קצה אגודלה של תומפסון, שהופיע בפינה הימנית התחתונה והפריע לקומפוזיציה.[2] הדבר התגלה בשנות ה-60, כאשר בני זוג גילו את התמונה המקורית בפחי האשפה של לשכת המסחר בסן חוזה. אחרי מותם של שני בני הזוג גילתה בתם את התמונות בביתם. ב-1998 הודפסה התמונה על בול בשירות הדואר של ארצות הברית.[6]

באותו זמן, נמכר תצלום מקורי שלאנג כתבה מאחוריו הערות וחתמה עליו, תמורת 244,500 דולר. בנובמבר 2002 נמכר העותק האישי של לאנג תמורת 141,500 דולר.[6] באוקטובר 2005 שילם קונה אנונימי 296,000 דולר עבור הצילומים הלא מרוטשים.

חמש התמונות הנוספות שצולמו באותו סט
Magnify-clip.png
חמש התמונות הנוספות שצולמו באותו סט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אם נודדת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Dorothea Lange, The Museum of Modern Art (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 Estrin, James (28 בנובמבר 2018). "Unraveling the Mysteries of Dorothea Lange’s ‘Migrant Mother’". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-11 ביוני 2020. 
  3. ^ 1 2 Ben Phelan | Posted 04.14.2014, Antiques Roadshow | PBS, Antiques Roadshow | PBS (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Dorothea Lange. “The Assignment I’ll Never Forget.” Popular Photography 46, no. 2 (June 1960), pp. 42–43, 126.
  5. ^ Dunn, Geoffrey, Photographic license, New Times, ‏June 2, 2002
  6. ^ 1 2 3 4 CARL SCHOETTLER Special to the Daily Press, A TRUE PICTURE OF HARD TIMES, dailypress.com, ‏November 12, 2002 (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Sarah Pruitt, The Real Story Behind the ‘Migrant Mother’ in the Great Depression-Era Photo, HISTORY, ‏MAY 8, 2020 (באנגלית)
  8. ^ 1 2 Swensen, James R.,, Picturing migrants : the grapes of wrath and New Deal documentary photography, Norman: The Charles M. Russell, 2015, עמ' 24, ISBN 978-0-8061-4827-4
  9. ^ Estrin, James (28 בנובמבר 2018). "Unraveling the Mysteries of Dorothea Lange’s ‘Migrant Mother’". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-12 ביוני 2020. 
  10. ^ Historical archaeology through a Western lens, עריכה: Mark Warner, Margaret Purser, Lincoln: University of Nebraska Press, 2017, עמ' 87, ISBN 978-1-4962-0035-8