לדלג לתוכן

אמבושיור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמבושיור של נגן חצוצרה.

אמבושיור (Embouchure) הוא מונח שמשמעו התאמת השימוש בשרירי הפנים ועיצוב תנוחת השפתיים לפייה של כלי נשיפה. מקור המילה בשפה הצרפתית, ונגזר מהמילה "bouche", שפירושה פה.

אמבושיור תקין מאפשר לנגן להשתמש במלוא המנעד של כלי הנגינה שלו, ולהפיק צלילים עשירים ונקיים, ללא מאמץ או גרימת נזק לשרירים.

אמבושיור של כלי נשיפה ממתכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מנגנים בכלי נשיפה ממתכת, הצליל מופק באמצעות רטט השפתיים בפייה. גובה הצליל נשלט בחלקו באמצעות שינוי מידת כיווץ השרירים בתצורת השפתיים. השימוש שעושה הנגן באוויר, הידוק הלחיים ושרירי הלסת, וכן הפעלת הלשון, יכולים להשפיע על אופן הפעולה של האמבושיור.

קיימות גישות שונות בקרב העוסקים בכך לגבי הטכניקה הנחשבת כנכונה. מחקרים שנערכו בשנות ה-40 ואחריהן, מצביעים כי על מנת שיהיה האמבושיור יעיל, על הנגן להשתמש בטכניקת האמבושיור המתאימה ביותר לאנטומיה האישית שלו. הבדלים במבנה השיניים, צורת וגודל השפתיים, צורת הלסת, מידת הפגם במנשך הפה, וגורמים אנטומיים אחרים, ישפיעו על יעילותה או אי־יעילותה של טכניקת אמבושיור מסוימת לנגן מסוים.

אמבושיור של כלי נשיפה מעץ בעלי עלה בודד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקלרינטים ובסקסופונים הנגינה מתבצעת כשראש הפייה והעלה נמצאים בתוך הפה. קיימות שיטות שונות ומגוונות, ובדרך כלל לכל נגן יש אמבושיור שמתאים לו מבחינת המבנה האישי של השפתיים, הלסתות, הלחיים, שיניים ועוד. רוב הנגנים מנגנים כשהשיניים העליונות צמודות לחלק העליון של הפייה ואילו השפה התחתונה מכסה על השיניים התחתונות וחוצצת בינן לבין העלה. מעטים מנגנים כשגם השפה העליונה מכסה את השיניים העליונות. ישנה חשיבות גבוהה למידת הלחץ אותו הנגן מפעיל על הפייה - לחץ גבוה מונע מהעלה לרטוט. מידת העומק שהפייה מוכנסת לתוך הפה חשובה גם כן - אם הפייה תהיה עמוק מדי בתוך הפה, ישמעו צפצופים (קפיצה לאוברטונים) בעיקר בצלילים נמוכים.

אמבושיור של כלי נשיפה מעץ בעלי עלה כפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמבושיור של כלי נשיפה מעץ ללא עלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחליל צד, יצירת הצליל מבוססת על יצירת זרם אוויר ממוקד, המופנה אל מעבר לפתח הנשיפה של הכלי. אף שקיימות גישות שונות, הטכניקה הסטנדרטית לאמבושיור נכון מתאפיינת במבנה שפתיים סימטרי, בו זוויות הפה רפויות והשפה התחתונה ממוקמת לאורך פתח הנשיפה ובמרחק קצר ממנו.[1] עם זאת, נגנים מקצועיים רבים מפתחים לעצמם מבנה שפתיים ייחודי, שאינו בהכרח סימטרי, המותאם למבנה האנטומי של פניהם ושיניהם.

בחלילים אחרים, מבנה השפתיים עשוי להיות שונה באופן מהותי. בפיקולו, לדוגמה, הנגינה דורשת התאמות משמעותיות במבנה השפתיים. בשל גודלו הקטן של הכלי ופתח הנשיפה הצר שלו, נדרש מתח שרירים גבוה יותר בשפתיים כדי ליצור זרם אוויר דק וממוקד. בנוסף, יש למקם את פתח הנשיפה של הפיקולו מעט גבוה יותר על השפה התחתונה, במיוחד בנגינה במנעדים הגבוהים, על מנת לשמר שליטה מלאה על הצליל.[2]

ישנם חלילים, כמו החליל האירי, שבהם אין צורך בטכניקת אמבושיור מורכבת כמו זו של חליל הצד, מכיוון שהפקת הצליל אינה תלויה בכינון מדויק של זרם האוויר על פני פתח נשיפה חיצוני, אלא מתבצעת על ידי נשיפה פשוטה לתוך פתח ייעודי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ BandDirector, Flute Embouchure: Simple Steps for Great Success!, Band Directors Talk Shop, ‏2016-08-15
  2. ^ theinstrumenta, Piccolo Cross-Training Benefits for Your Flute Playing, The Instrumentalist, ‏2015-10-01
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.