אמה איימס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמה איימס
Emma Eames 2.jpg
לידה 13 באוגוסט 1865
שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 ביוני 1952 (בגיל 86)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Julian Russell Story, Emilio de Gogorza
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, מוזיקאית, זמרת, זמרת אופרה, מחנכת מוזיקה, שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קול עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים מסדר הדקל האקדמי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אמה איימס (אנגלית: Emma Eames; ‏13 באוגוסט 1865 - 13 ביוני 1952) הייתה זמרת סופרן אופראית.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איימס, בתו של פרקליט טוען בבתי משפט בינלאומיים, נולדה בשאנגחאי שבסין. את הכשרתה בשירה קיבלה בבוסטון, אצל המורה המפורסמת מתילדה מרקזי, אם כי בהמשך ניסתה להמעיט בערך השפעתה של מרקזי על קולה. לאחר זמן הוזמנה לשיר בתפקיד הראשי ב"רומיאו ויוליה", באופרה של פריז. לאחר הופעת הבכורה שלה בשנת 1889, המשיכה להופיע בתפקיד זה עוד פעמים רבות בשנתיים הבאות, עד שחדלה ממנו לבסוף ב-1891 מסיבות אישיות.

באותה שנה הופיעה לראשונה במטרופוליטן אופרה בניו יורק, שוב בתפקיד יוליה. בניו יורק זכתה לתהילה הרבה ביותר, ושם המשיכה להופיע באופרות עד לפרישתה בשנת 1909. כמו כן, הופיעה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון. כשהתפנתה אחרי שפרשה מן המטרופוליטן אופרה, יצאה למסעות קונצרטים ברחבי ארצות הברית, עד שלבסוף הסתלקה מעסקי השירה מכול וכול בשנת 1916.

בשנת 1929 כתבה איימס אוטוביוגרפיה, "זכרונות והרהורים".

אומרים שאיימס לא הייתה מרוצה מקולה כפי שנשמע בהקלטות, אם כי ב-1939 הופיעה בתוכנית רדיו, השמיעה כמה מתקליטיה המפורסמים ביותר ודיברה עליהם שלא בצניעות יתירה. אפשר לשמוע את איימס גם ב"גלילי מייפלסון".

הרפרטואר של איימס היה רחב יריעה וכלל את "אאידה" של ורדי, "לוהנגרין" של וגנר, "טוסקה" של פוצ'יני, "קנאת בן-כפר" של מסקאני, נישואי פיגארו ודון ג'ובאני של מוצרט ופאוסט של גונו.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איימס נישאה פעמיים, תחילה לצייר ג'וליאן סטורי ואחר לבריטון המפורסם אמיליו די ג'יגורזה, שעמו הקליטה כמה תקליטים. בשני המקרים הסתיימו הנישואין בגירושין ובמרירות רבה. לא נולדו לה ילדים, אבל באוטוביוגרפיה שלה הודתה כי נכפה עליה "הליך רפואי".

איימס עקרה את מושבה לניו יורק בשנת 1936, שם עשתה לה שֵם כמורה לפיתוח קול. בניו יורק נהנתה ללכת להצגות בתיאטראות ברודוויי. אמה איימס מתה בשנת 1952, בגיל 86.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמה איימס בוויקישיתוף