לדלג לתוכן

אמה אנדייבסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמה אנדייבסקה
Емма Іванівна Андієвська
לידה 19 במרץ 1931 (בת 94)
דונצק, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות אוקראינית
זרם ספרותי סוריאליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אוקראינית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Ukrainian Free University עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ivan Koshelivets עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אנטונוביץ'
  • פרס שבצ'נקו (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.emma-andiyevska.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמה אנדייבסקהאוקראינית: Е́мма Іванівна Андіє́вська; נולדה ב--19 במרץ 1931) היא משוררת, סופרת וציירת ממוצא אוקראיני המתגוררת בגרמניה. עבודותיה מאופיינות בסגנון סוריאליסטי. חלק מיצירותיה של אנדייבסקה תורגמו לאנגלית ולגרמנית.[1][2][3] משנת 1943 היא התגוררה בגרמניה ובארצות הברית לסירוגין[4]. היא חברה באיגוד הלאומי של הסופרים של אוקראינה, בארגון הסופרים הבין-לאומי, באקדמיה החופשית במינכן ובאגודה הפדרלית של האמנים.

אנדייבסקה נולדה ב-19 במרץ 1931 בדונצק. אביה היה כימאי-ממציא, ואמה הייתה בעלת השכלה בתחום החקלאות. אנדייבסקה הלכה לבית הספר באופן לא רציף עקב בעיות בריאותיות קשות מהן סבלה לעיתים תכופות, ועקב כך נאלצה ללמוד בכוחות עצמה. המצב הבריאותי שלה גם השפיע על החלטת המשפחה למעבר מגורים ובשנת 1937 הם עברו להתגורר בוישגורוד וכשנתיים לאחר מכן עברו לקייב. אביה הוצא להורג בירי על ידי השלטונות הסובייטיים, כדי למנוע ממנו להעביר את תגליותיו לגרמנים.

לאחר מות האב, בני המשפחה הנותרים נאלצו לעזוב לגרמניה בשנת 1943. המשפחה התגוררה בערים שונות בגרמניה, כולל בברלין, שהייתה אז תחת שלטון צבאי אנגלי, שם שכבה אנדייבסקה מגובסת במשך שלוש שנים, חולה בשחפת בעמוד השדרה. בסוף 1949 עברה המשפחה למיטנוואלד, ולאחר מכן למינכן.

בשנת 1957 סיימה אנדייבסקה את לימודיה באוניברסיטה החופשית האוקראינית במינכן, והתמחתה בפילוסופיה ובפילולוגיה. בשנת 1957 עברה כל המשפחה לניו יורק. בשנת 1962 קיבלה אנדייבסקה אזרחות אמריקאית. בשנת 1959 נישאה למבקר הספרות, המסאי והסופר האוקראיני איוון קושליבץ, וחיה איתו במשך ארבעים שנה. בין השנים 1955 ל-1995 עבדה אנדייבסקה כקריינית, תסריטאית ועורכת המחלקה האוקראינית של רדיו אירופה החופשית במינכן. כיום היא גרה ועובדת במינכן.

קריירה ביצירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדייבסקה היא אחת היוצרות הוותיקות והבולטות, המשפיעות ביותר על כותבים אוקראיניים במאות ה־20 וה־21. בתחום כתיבת השירה היא משתמשת באפקטים אקוסטיים ודיסוננסיים, אשר בונים רשת ענפה של משמעויות המושרשות בפולקלור, בתרבות פופולרית, באומנויות החזותיות, בפילוסופיה, בדת ועוד. היא פרסמה למעלה משלושים ספרי שירה, שלושה רומנים וציירה קרוב לתשעת אלפים ציורים. יצירותיה תורגמו לעשרות שפות וציוריה הוצגו בתערוכות רבות ברחבי העולם[4].

אמה אנדייבסקה מקושרת לעיתים קרובות עם קבוצת סופרים אוקראינים מהגרים מניו יורק. עבודתם מאופיינת בהיותה אסתטית גרידא ולא פוליטית. השירה והפרוזה של אנדייבסקה כונתה לעיתים קרובות סוריאליסטית. היא מדגישה את התפקיד החשוב של התת-מודע בעבודתה. רוחניות ומיסטיקה הן גם היבטים חשובים בכתיבתה. השקפת עולמו של אנדייבסקה דומה במידה מסוימת לרעיונות הבודהיסטים ולרעיונות של קרלוס קסטנדה.

עבודותיה של אנדייבסקה מורכבות ודורשות למדנות מהקורא.

אנדייבסקה זכתה בפרסים רבים, ובהם פרס אוקראינה ע"ש טאראס שבצ'נקו, הפרס הממלכתי הגבוה ביותר לאומנויות ולספרות באוקראינה:

  • פרס אנטונוביץ' (1983)
  • מסדר אומץ לב אינטלקטואלי (2002)
  • פרס הספרות הבינלאומי "ניצחון" (2003)
  • חלודוסקי סקארב (2009)
  • פרס שבצ'נקו הלאומי (2018)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמה אנדייבסקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Hans Thill (Hrsg.). Vorwärts, ihr Kampfschildkröten: Gedichte aus der Ukraine. Wunderhorn 2006. מסת"ב 3-88423-259-2.
  2. ^ "Emma Andijewska, The Melon Patch. Selections from Tyhry" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-13 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Emma Andijewska, Tale about the Vampireling Who Fed on Human Will" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-29 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 אלכס אוורבוך, המוסך | וּבְעִבְרִית | המוות ממשיך וזורק פלצורים, באתר הספרנים, ‏2023-10-18