אמה (סרט, 1996)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמה
Emma
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על הרומן "אמה" מאת ג'יין אוסטן
בימוי דאגלס מקגרת'
הופק בידי בוב והארווי ויינשטיין
תסריט ג'יין אוסטן
דאגלס מקגרת'
עריכה לסלי ווקר
שחקנים ראשיים גווינת' פלטרו
ג'רמי נורת'הם
מוזיקה רייצ'ל פורטמן
צילום איאן וילסון
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מירמקס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מירמקס
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2 באוגוסט 1996
משך הקרנה 121 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה קומדיה רומנטית, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 7,000,000‏$
הכנסות 22,231,658‏$
הכנסות באתר מוג'ו emma
פרסים פרס אוסקר לפסקול מקורי
www.miramax.com/movie/emma
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמהאנגלית: Emma) הוא סרט קולנוע משנת 1996. עיבוד קולנועי לספר של ג'יין אוסטן באותו שם מ-1815.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמה וודהאוס היא צעירה עשירה וסימפתית שאוהבת להתערב בענייני זולתה. באופן קבוע היא מנסה לשדך בין גברים ונשים שאינם מתאימים זה לזה. אחרי שמיס טיילור, המחנכת שלה ובת לווייתה, נשאה למר וסטון אמה מתיידדת עם הארייט סמית. אמה מעודדת את הארייט לשאוף לנשואין עם גבר ממעמד גבוה משלה. היא מנסה לשדך בין הארייט, שהיא בת לא חוקית, לכומר המקומי מר אלטון. למרות חיבתה לרומנטיקה אמה אינה בוגרת מספיק ולא מודעת לרגשותיה, ולחיבתה למר נייטלי, האיש הקרוב אליה ביותר.

על אף שהתסריט של דאגלס מקגרת' נאמן ברוחו לרומן של אוסטן, מקגרת' הוסיף חילופי דברים והתלוצצויות בין אמה התוססת למר נייטלי המיושב בדעתו, כך שהם מבליטים את המשיכה שביניהם.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גווינת' פלטרו זכתה לשבחי הביקורת על תפקידה ובעיקר על יכולתה להסוות את המבטא האמריקני שלה. הדמויות של מרת בייטס ובתה מיס בייטס גולמו על ידי אם ובת, השחקנית פילידה לאו ובתה סופי תומפסון. הקומיקאי הבריטי אלן קמינג והשחקנית ג'ולייט סטיבנסון גנבו את ההצגה ברגעים הקומיים שבסרט בתפקידיהם כמר ומרת אלטון.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייצ'ל פורטמן זכתה בפרס האוסקר על פסקול מקורי לסרט קומדיה או מחזמר. הסרט היה מועמד לאוסקר נוסף עבור התלבושות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]