אמה (סרט טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמה
Emma
מבוסס על אמה מאת ג'יין אוסטן
בימוי דיארמוד לורנס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סו בירטוויסל
תסריט אנדרו דייוויס עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה Don Fairservice עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קייט בקינסייל
סמנתה מורטון
סמנתה בונד
מארק סטרונג
מוזיקה דומיניק מולדווני עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום רמי אדפרסין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה United Film and Television
A&E Television Network
Meridian Broadcasting
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה, direct-to-video עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 24 בנובמבר 1996
משך הקרנה 107 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סדרת דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 2.5 מיליון ליש"ט
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמהאנגלית: Emma) הוא עיבוד לטלוויזיה של רומן באותו שם מאת ג'יין אוסטן שיצא לאור ב-1815. סרט הטלוויזיה הופק בשנת 1996 על ידי רשת ITV בבימויו של דיארמויד לורנס ובעיבודו של אנדרו דייוויס. באותה שנה יצא לאקרנים עיבוד נוסף של הרומן הסרט "אמה" בהפקת מירמקס ובכיכובה של גווינת' פלטרו. בסרט הטלוויזיה מגלמת קייט בקינסייל את דמותה של אמה. עוד משתתפים בסרט סמנתה מורטון בתפקיד הארייט סמית' ומארק סטרונג בדמות מר נייטלי.

זמן קצר לפני כן, ב-1995, עיבד דייוויס רומן נוסף של אוסטן שהפך לסדרת טלוויזיה מצליחה "גאווה ודעה קדומה" עבור רשת ה-BBC. הוא הציע ל-BBC לעבד גם את הרומן "אמה", אבל ב-BBC כבר חתמו על הסכם על תסריטאי אחר, ודייוויס פנה עם הרעיון ל-ITV.

הסרט "אמה" זכה לביקורות חיוביות מהמבקרים, שסברו שהוא מתעלה על הגרסה של מירמקס. רובם התמקדו בהופעתה של בקינסייל כגולת הכותרת של הסרט.[1][2] הסרט שודר לראשונה ב-ITV ב-24 בנובמבר 1996, וצפו בו כ-12 מיליון איש. ב-16 בפברואר 1997 שודר לראשונה בערוץ האמריקאי A&E.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיס אמה וודהאוס מהרטפילד, השוכנת סמוך לעיירה הייבורי, היא צעירה יפה ועשירה. על אף שהחליטה שהיא עצמה לעולם לא תתחתן, היא מייחסת לעצמה את השידוך של מיס טיילור למר וסטון האלמן. אמה מחליטה למצוא בני זוג לרווקים שבין המכרים שלה, בניגוד לעמדתו של מר נייטלי המזהיר אותה לא להתערב בחייהם של אחרים. נייטלי הוא ידיד ותיק של משפחת וודהאוס, הוא גם הגיס של אמה, ובעל אחוזת דונוול אבי. אמה רוצה לשדך את חברתה החדשה, הארייט, שהיא צעירה יתומה ויפה, לכומר הקהילה מר אלטון. כישלונה הצורב מתברר לה כשהיא מגלה לחרדתה שאלטון רוצה להתחתן איתה, ולא עם הארייט.

להייבורי מגיעים תושבים חדשים, בהם מיס פיירפקס הצעירה היתומה, ואשתו החדשה והיומרנית של מר אלטון. פרנק צ'רצ'יל, בנו של מר וסטון מנישואיו הראשונים, מגיע להייבורי לראשונה ומעורר עניין רב בקרב הקהילה. אמה, שבטוחה ביכולתה לדעת מה שאחרים חושבים ומרגישים, חושבת שפרנק מאוהב בה ורוצה להתחתן איתה. לבסוף מתברר שפרנק ומיס פיירפקס היו מאורסים בסתר, בעוד אמה מגלה מה הם רגשותיה האמיתיים כלפי מר נייטלי.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסריטאי אנדרו דייוויס עיבד לטלוויזיה את הרומן "אמה" מאת ג'יין אוסטן. ב-1995 הוא כתב את התסריט לסדרה המצליחה "גאווה ודעה קדומה" בכיכובם של ג'ניפר אילי וקולין פירת' ששודרה ב-BBC. דייוויס הציע ל-BBC לעבד גם את הרומן "אמה", אבל הם דחו אותו כי כבר הזמינו את התסריט אצל סנדי ולץ'.[3] בתגובה לכך פנה דייוויס לרשת המתחרה ITV. כל צוות ההפקה של "גאווה ודעה קדומה" הצטרפו אל דייוויס בהפקה של הסרט "אמה".[4][3]

צילומי הסרט נערכו במהלך קיץ 1996. עלות ההפקה הייתה כ-2.5 מיליון ליש"ט.[3]

אתרי צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "אמה" שודר ב-ITV ב-24 בנובמבר 1996, עם קהל צופים של 12 מיליון איש.[5][6] בארצות הברית שודר הסרט בערוץ A&E ב-16 בפברואר 1997.[7] ב-1999 הופץ הסרט ב-DVD.

ב-2007 שודר הסרט במסגרת "עונת ג'יין אוסטן" של רשת ITV,[8] וב-23 במרץ 2008 במסגרת "מרתון ג'יין אוסטן" ברשת PBS. עוד שודר הסרט ב-27 בדצמבר 2008 כחלק מסדרת "ספיישל" לחג המולד בערוץ BBC One.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס קטגוריה מועמדים וזוכים תוצאה
פרס באפט"א לטלוויזיה[9] האיפור הטוב ביותר ועיצוב השיער מרי הילמן מועמדות
פסטיבל הטלוויזיה הבינלאומי של ברצלונה המיני-סדרה הטובה ביותר "אמה" זכייה
פרס אמי לבידור בפריים טיים עיצוב מצטיין במיני-סדרה או בספיישל דון טיילור (מעצב הפקה), ג'ו גרייסמארק (ארט דיירקטור), ג'ון בוש (תפאורן) זכייה
עיצוב תלבושות מצטיין במיני-סדרה או בסרט ג'ני ביוואן (אנ') זכייה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gliatto, Tom (17 בפברואר 1997). "Picks and Pans Review: Emma". People. נבדק ב-10 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ James, Caryn (15 בפברואר 1997). "An 'Emma' Both Darker And Funnier". הניו יורק טיימס. נבדק ב-10 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 Garner, Clare (14 ביולי 1996). "TV drama kings fall out over Jane Austen". The Independent. נבדק ב-10 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Cohen, Julie (6 בספטמבר 1996). "Battle of the Bodice Rippers". Daily Mail. אורכב מ-המקור ב-2016-09-10. נבדק ב-10 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Gibson, Owen (10 בנובמבר 2005). "ITV calls in Jane Austen to halt slide in ratings". The Guardian. נבדק ב-10 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Three Jane Austen dramas for ITV". BBC News. 10 בנובמבר 2005. נבדק ב-10 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Greenfield, Sayre N.; Troost, Linda V. (2001). Jane Austen in Hollywood. University Press of Kentucky. p. 1. ISBN 978-0-8131-9006-8.
  8. ^ אתר למנויים בלבד Chris Irvine,Chrisirvine, ‏Jane Austen's recent adaptations, The Telegraph, 14 September 2009
  9. ^ "Awards database". British Academy of Film and Television Arts. נבדק ב-27 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה) Type in 1996 and television to perform search