אמומאלי רחמון
לידה |
5 באוקטובר 1952 (בן 72) קולוב, טג'יקיסטן | ||||
---|---|---|---|---|---|
שם לידה | Эмомалӣ Шарифович Раҳмонов | ||||
מדינה | טג'יקיסטן | ||||
השכלה | האוניברסיטה הלאומית הטג'יקית (1982) | ||||
מפלגה | המפלגה העממית דמוקרטית של טג'יקיסטן | ||||
בן או בת זוג | Azizmo Asadullayeva | ||||
president | |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
| |||||
חתימה | |||||
אמומלי רחמון (בטג'יקית: Эмомалӣ Раҳмон; בערבית: إمام علي رَحْمٰن (رحمان), אִמאם עלי רחמאן; נולד ב-5 באוקטובר 1952 בשם רהמונוב) הוא נשיא טג'יקיסטן משנת 1992.
הוא נחשב לדמות סמכותנית שנויה במחלוקת וכדיקטטור, כאשר קבוצות כמו ארגון Human Rights Watch מאשימות אותו בכליאתם של מבקרי השלטון, קמפיין לאילוץ חזרתם של מתנגדים פוליטיים גולים ופגיעה בחופש הביטוי ובחופש הדת במדינה.
בעוד תומכיו רואים בו אדם שבאמצעות פשרות ומשא ומתן עם האופוזיציה הטג'יקית המאוחדת הצליח לעצור את מלחמת אזרחים שנמשכה שבע שנים ולשמור על יציבות ושלום במדינה, מתנגדיו מאשימים אותו בהנהגת שלטון אוטוריטרי, בחיסול או בגירוש מתחריו הפוליטיים באופוזיציה אמיתית, ניהול פולחן אישיות, הפרות זכויות וחירויות אזרחיות, בהבאת המדינה למצב סוציו-אקונומי קשה, תוך תרומה לגידול באבטלה, שחיתות ונפוטיזם פוליטי וכלכלי במדינה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רחמון סיים את לימודיו באוניברסיטת דושנבה בשנת 1982 וקיבל הסמכת כלכלן.
רחמון, יו"ר המפלגה הדמוקרטית העממית של טג'יקיסטן, נבחר בשנת 1992 לנשיאות.
בשנת 1999 נערכו בחירות ראשונות במדינה (לאחר שלפני כן כל הנשיאים מונו על ידי הפרלמנט), ורחמון ניצח ברוב של 96.0%. בבחירות השניות במדינה שנערכו ב-2006 ניצח שוב וקיבל 79.3% מקולות הבוחרים.
בשנת 2007 הוא שינה את שם המשפחה שלו ל"רחמון" מ"רחמונוב" כסמל של חזרה לשורשים.
בשנת 2016 התקיים בטג'יקיסטן משאל עם לשינוי החוקה ובעקבותיו יוכל לכהן מספר בלתי מוגבל של קדנציות.[1]
רחמון הוא מוסלמי סוני הדוגל בהתקרבות לאיראן.
נשיא טג'יקיסטן (1992–)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1990 נבחר רחמון לציר בסובייט העליון של הרפובליקה הטג'יקית. הנשיא רחמון נאבייב נאלץ להתפטר בחודשים הראשונים של מלחמת האזרחים בטג'יקיסטן באוגוסט 1992. אקבארשו איסקנדרוב, יושב ראש הסובייט העליון, מונה לנשיא בפועל. אך איסקנדרוב התפטר מתפקידו בנובמבר 1992 בניסיון להפסיק את התסיסה האזרחית. באותו חודש התכנס הסובייט העליון בחוג'אנד למושבו ה־16 והכריז על טג'יקיסטן כרפובליקה פרלמנטרית. רחמון נבחר אז על ידי חברי הסובייט העליון כיו"ר שלו - תפקיד שווה ערך לתפקיד הנשיא - ולמשרת ראש הממשלה. שר הפנים לשעבר, יאקוב סלימוב, נזכר אחר כך כי מינויו של רחמון נקבע מכיוון שהוא היה דמות אנמית, שמפקדי שטח אחרים חשבו שניתן יהיה להפיל אותו "כשהוא ישרת את מטרתו."
במהלך מלחמת האזרחים שנמשכה בשנים 1992–1997, שלטונו של רחמון זכה להתנגדות של האופוזיציה הטאג'יקית המאוחדת. עד 100,000 איש מתו במהלך המלחמה. הוא שרד ניסיון התנקשות ב־30 באפריל 1997 בחוג'אנד וכן שני ניסיונות הפיכה באוגוסט 1997 ובנובמבר 1998.
בשנת 1994, חוקה חדשה ארגנה מחדש את מוסד הנשיאות. רחמון נבחר לתפקיד ב־6 בנובמבר 1994 והושבע כעבור עשרה ימים. בשינויים החוקתיים הבאים, הוא נבחר מחדש ב־6 בנובמבר 1999 לתקופת כהונה של שבע שנים כשזכה רשמית ב־97% מקולות הבוחרים.
ב־22 ביוני 2003, הוא זכה במשאל עם שיאפשר לו להתמודד לשתי קדנציות רצופות נוספות של שבע שנים לאחר תום כהונתו בשנת 2006. באופוזיציה טענו כי תיקון זה הוסתר מנוסח ההצבעה במה שמהווה הונאת בחירות. עם זאת, רחמון נבחר לקדנציה של שבע שנים בבחירות שנויות במחלוקת ב־6 בנובמבר 2006, עם כ־79% מהקולות, על פי התוצאות הרשמיות. ב־6 בנובמבר 2013 הוא נבחר לקדנציה נוספת בת שבע שנים, עם כ־84% מהקולות, בבחירות שלדברי הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה נעדרות "בחירה אמיתית ופלורליזם משמעותי".
בדצמבר 2015, חוק שהועבר על ידי הפרלמנט של טג'יקיסטן העניק לרחמון את התואר "מייסד השלום והאחדות הלאומית, מנהיג האומה" (טג'יקית: Asosguzori sulҳu vahdati mill мил - Peshvoi millî, Asosguzori sulhu vahdati millî - Peşvo'i millat). נעשה שימוש תדיר בגרסה קצרה יותר של התואר, כ"מנהיג האומה". בנוסף להענקת חנינה לרחמון לכל החיים מפני העמדה לדין, החוק העניק לו גם מספר פריבילגיות אחרות לכל החיים, כולל סמכויות וטו בענייני החלטות המדינה הגדולות, החופש לפנות לאומה ולפרלמנט בכל נושא שנראה בעיניו חשוב וזכות השתתפות בכל ישיבות הממשלה וישיבות הפרלמנט.
ב־22 במאי 2016, משאל עם ארצי אישר מספר שינויים בחוקת המדינה. אחד השינויים העיקריים היה הסרת המגבלה על הקדנציות הנשיאותיות ובכך התאפשר לרחמון להישאר בשלטון כהונות רבות ככל שירצה. שינויים מרכזיים אחרים הוציאו מחוץ לחוק מפלגות פוליטיות מבוססות דת ובכך הביאו לסילוק מפלגת התחייה האסלאמית מחוץ לחוק והפחיתו את גיל הזכאות המינימלי למועמדים לנשיאות מ־35 ל־30, מה שאפשר לבנו הבכור של רחמון, רוסטם אמומאלי, להתמודד לנשיאות בכל עת אחרי 2017. בינואר 2017 מונה רוסטם אמומאלי לראש עיריית דושנבה, תפקיד מרכזי, שחלק מהאנליסטים רואים בו את הצעד לתפקיד בצמרת הממשל.
לדברי שגריר ארצות הברית בטג'יקיסטן, ממשלתו של רחמון מאופיינת בשלטון יחיד ושחיתות. רחמון ומשפחתו שולטים בעסקים הגדולים במדינה, כולל הבנק הגדול ביותר. בנובמבר 2018 השיק רחמון תחנה הידרואלקטרית לפתרון בעיות אנרגיה.
באוקטובר 2020 נבחר מחדש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אמומאלי רחמון
- אמומאלי רחמון, ברשת החברתית פייסבוק
- אמומאלי רחמון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אמומאלי רחמון, ביישום טלגרם
- אמומאלי רחמון, ברשת החברתית אינסטגרם
- אמומאלי רחמון, סרטונים בערוץ היוטיוב
- אמומאלי רחמון, באתר פליקר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טג'יקיסטן: הרודן הבטיח לעצמו כהונה ללא מגבלת זמן, באתר nrg, 23 במאי 2016