אמון, מלך יהודה

אמון
	איור משנת 1553
לידה	665 לפנה"ס; ירושלים, ממלכת יהודה
נרצח	643 לפנה"ס (בגיל 22 בערך); ירושלים, ממלכת יהודה
מדינה	ממלכת יהודה
מקום קבורה	גן עוזא
בת זוג	יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת
שושלת בית דוד
תואר	מלך יהודה
אב	מנשה
אם	משלמת בת חרוץ
צאצאים	יאשיהו
יורש העצר	יאשיהו
	641 לפנה"ס – 643 לפנה"ס
מנהיג דת בתקופה	אין
	→ מנשה יאשיהו ←

אָמוֹן, מלך יהודה הוא דמות מקראית, מלך יהודה במשך שנתיים (641 לפנה"ס – 642 לפנה"ס) ממותו של מנשה אביו ועד לרציחתו. תיאורו מופיע במקרא בספר מלכים ובספר דברי הימים.

אמון בן מנשה נושא שם מצרי המעיד על השפעה מצרית חזקה ביהודה בתקופתו. כאשר נולד בשנת 665 כבר הורגשה ההיחלשות האשורית והנטייה הפרו-מצרית גברה. הסתלקותה של אשור, שעליה נשענו הוא ומנשה אביו, חיזקה את מתנגדיו הפוליטיים.

תיאורו על פי המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמון נולד בשנת 664 לפנה"ס למנשה מלך יהודה ולמשלמת בת חרוץ מן יטבה.^[1] כאשר היה בן 16 נולד בנו יאשיהו^[2] מאשתו יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת^[3] שמלך אחריו.

לאחר שנתיים של מלוכה מרדו בו והרגוהו. לא נאמר מי היו המורדים ומה היו מניעיהם, אך כתוב כי "עם הארץ" התנגד למרד, הכה את הקושרים והמליך את בנו יאשיהו, שהיה אז ילד בן שמונה, תחתיו.^[4]

במדרש חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמון מתואר כמלך רשע. לא זו בלבד שהלך בדרכי מנשה אביו^[5] אלא שגם לא שב בתשובה, בניגוד למנשה.^[6] הוא אסר את עבודת הקורבנות על המזבח, עד כדי כך שהמזבח העלה קורי עכביש מחוסר שימוש,^[7] ועליו דרשו את הפסוק "והנה עלה כולו קמשונים".^[8]

בספר דברי הימים נאמר עליו "כִּי הוּא אָמוֹן הִרְבָּה אַשְׁמָה"^[9], ודרשו חז"ל^[10] שאשמתו הייתה ששרף את התורה,^[11] או שבעל את אמו.^[12] לפי הגרסה האחרונה, כאשר בא על אמו שאלה אותו האם הוא יכול ליהנות ממעשה כזה. הוא ענה לה שלא, אלא הוא עושה זאת רק כדי להכעיס את הבורא.

הגמרא אומרת^[13] שהיה ראוי שאמון יוזכר בין המלכים שאין להם חלק לעולם הבא מרוב עוונותיהם, אלא שבגלל כבודו של בנו יאשיהו, שהיה צדיק, לא נמנה בין אלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ובפירוש דעת מקרא סבור שהיא ידפת.
^ משום שיאשיהו היה בן שמונה במלכו.
^ ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק א'
^ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק כ"ד
^ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוקים י"ט–כ"א
^ ספר דברי הימים ב', פרק ל"ג, פסוקים י"ג–כ"ג
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ג, עמוד א'
^ ספר משלי, פרק כ"ד, פסוק ל"א
^ ספר דברי הימים ב', פרק ל"ג, פסוק כ"ג
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ג, עמוד ב'
^ והדרש הוא שהתורה נקראת אמון, כמו בספר משלי, פרק ח', פסוק ל': "ואהיה אצלו אמון". (סדר עולם רבה פרק כד)
^ והדרש הוא "אמון" - אמו (מהרש"א סנהדרין שם).
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ד, עמוד ב'

מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה)
רחבעם	אביה	אסא	יהושפט	יהורם	אחזיהו	עתליה	יהואש	אמציה	עוזיהו
928	911	908	867	846	843	842	836	798	769
יותם	אחז	חזקיהו	מנשה	אמון	יאשיהו	יהואחז	יהויקים	יהויכין	צדקיהו
758	733	726	698	641	639	609	608	597	597–586

[1] ובפירוש דעת מקרא סבור שהיא ידפת.

[2] משום שיאשיהו היה בן שמונה במלכו.

[3] ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק א'

[4] ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק כ"ד

[5] ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוקים י"ט–כ"א

[6] ספר דברי הימים ב', פרק ל"ג, פסוקים י"ג–כ"ג

[7] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ג, עמוד א'

[8] ספר משלי, פרק כ"ד, פסוק ל"א

[9] ספר דברי הימים ב', פרק ל"ג, פסוק כ"ג

[10] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ג, עמוד ב'

[11] והדרש הוא שהתורה נקראת אמון, כמו בספר משלי, פרק ח', פסוק ל': "ואהיה אצלו אמון". (סדר עולם רבה פרק כד)

[12] והדרש הוא "אמון" - אמו (מהרש"א סנהדרין שם).

[13] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ד, עמוד ב'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: אמון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמון, מלך יהודה