אמוקסיצילין/חומצה קלוולנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמוקסיצילין/חומצה קלוולנית
שמות מסחריים בישראל
אוגמנטין
מאקליבן
קלאבניר
קלוונטין
אמוקסיקלב טבע
נתונים כימיים
כתיב כימי C24H27N4O10S 
מסה מולרית 602.66
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B1 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון B עריכת הנתון בוויקינתונים
דרכי מתן פומי, תוך-ורידי
מזהים
מספר CAS 74469-00-4
PubChem
23665637 6435923
23665637
ChemSpider 4940608
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבנה התרופה

אמוקסיצילין/חומצה קלוולניתאנגלית: Amoxicillin/clavulanic acid) היא תרופה אנטיביוטית משולבת המכילה אמוקסיצילין ממשפחת הפניצילין ומעכב בטא לקטמאז חומצה קלוולנית. התרופה, הנמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי, משמשת לטיפול בזיהומים חיידקיים שונים הנגרמים כגון סינוסיטיס, דלקת ריאות, דלקת אוזניים, דלקת סימפונות, דלקת בדרכי השתן וצלוליטיס.

טיפול זה לא יעיל במקרה של זיהומים ויראליים. שימוש מיותר או שימוש לא נכון באנטיביוטיקה כלשהי עלול להוביל לירידה ביעילות.[1]

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השילוב של אמוקסיצילין/חומצה קלוולנית משמש לטיפול בזיהומים מסוימים הנגרמים על ידי חיידקים, כולל זיהומים באוזניים, בריאות, בסינוסים, בעור ובדרכי השתן.

התרופה משמשת לטיפול במספר מקרים, כולל דלקות בדרכי שתן, זיהומים בדרכי נשימה, דלקות בסינוסים, שריטות חתול, זיהומים הנגרמים על ידי פלורת החיידקים של הפה כגון: זיהומי שיניים, נשיכות של בעלי חיים נגועים, עקיצות, מחלות מין (STD).

שימוש וטרינרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרופה זו ניתן להשתמש גם בטיפול וטרינרי. על כלבים ניתן להשתמש במקרה של בעיות חניכיים או של שעלת. על חתולים נהוג להשתמש בתרופה כאשר מופיעים זיהומים בדרכי השתן וזיהומים בעור או ברקמות רכות. לעגלים נהוג לתת את התרופה כאשר יש להם בעיות מעיים, ובאופן כללי לבקר משמשת התרופה נגד זיהומים בדרכי הנשימה, זיהומים ברקמות הרכות, דלקות בעטינים או דלקות של קיר הרחם. בחזירים התרופה בשימוש לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה ובדלקת של קיר הרחם.[2]

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי הנפוצות של אמוקסיצילין/חומצה קלוולנית עלולות לכלול: חום, צמרמורות חריפות, כאב גרון, כיבים בפה, כאבי פרקים, דימומים או חבלות יותר מהרגיל, פריחה, גרד, קשיי עיכול, כאב ראש, שלשול, בחילה, הקאות, כאב בטן, פטרייה של אברי המין, תפרחת חיתולים, פטרייה בפה, שינויים בצבע הלשון והשיניים (יש לצחצח את השיניים ביסודיות).[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.