אמוראים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: יש לפרט את הרקע ההיסטורי, ולנסח מחדש את המידע שבערך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
השתלשלות ההלכה

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד. פעלו בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל. דיוניהם ההלכתיים מתועדים ברובם בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, ודרשותיהם האגדיים מתועדות במדרשי אגדה אמוראיים ובשני התלמודים. קדמו להם התנאים, שרבים מדבריהם הורחבו על ידי האמוראים, או נוסחו מחדש על ידם, ולבסוף הוכללו במפעלם הגדול: התלמוד. אחריהם הגיעו הסבוראים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכינוי "אמורא" שימש במקור לתיאור תפקיד שהיה קיים בבית המדרש - ה"אמורא" שהיה מבאר את דברי החכם בפני הציבור, ושימש כמתורגמן או כרמקול אנושי של החכם שדרש - אך כבר בתקופת התלמוד הפך לכינוי כללי לחכמים שחיו לאחר חתימת המשנה ותפקידם הוגדר כמבארי המשנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמוראים פעלו בשני מרכזים תורניים, בארץ ישראל ובבבל. ומשום כך מקובל לחלק בין אמוראי בבל לאמוראי ארץ ישראל, בגלל ההבדלים הרבים שבין שני המרכזים האלו.

בארץ ישראל היה המרכז התורני בתקופה זו בטבריה ובקיסריה, ובבבל היה המרכז העיקרי בישיבת סורא וישיבת נהרדעא שעברה עם חורבנה לפומבדיתא. אמוראי בבל ואמוראי ישראל שמרו על קשר ונעזרו זה בזה לדיונים הלכתיים על ידי אמוראים שנדדו מארץ לארץ וכונו נחותאי.

ארץ ישראל הייתה נתונה בתקופה זו תחת מרות האימפריה הביזנטית שרדפה את היהודים, ולכן סבל המרכז הארצישראלי להתנכלויות מצד הרשויות. ובבל הייתה נתונה תחת מרות האימפריה הסאסאנית שהייתה יחסית נוחה ליהודים ולכן התקיימו הלימודים בצורה נוחה יותר ופומבית יותר. בישיבות הבבליות נהגו לפלפל יותר והסוגיות שלובנו בהן היו בדרך כלל סבוכות ומעמיקות יותר[1], ובישיבות הארצישראליות היה נהוג יותר שיטת הלימוד הפשטנית החותרת לפסיקה ההלכתית.

לפי כמה מהפרשנויות, שררו בין אמוראי בבל יריבויות היררכיות, שלא איפשרו להם ללמוד וללבן סוגיות בצורה שיתופית, ואילו בארץ ישראל נהגו ללבן את הסוגיות בצורה משותפת. לפי פרשנויות אחרות, נעוץ ההבדל בצורת ליבון הסוגיות, אמוראי בבל נהגו להתנצח בפלפולם בצורה חריפה, ואילו אמוראי ארץ ישראל נהגו להתווכח בצורה מכובדת[2]. מטבע הדברים היו רוב אמוראי בבל חניכי הישיבות הבבליות, למדו בשיטותיהן והורו בהן בשלבים המאוחרים של חייהם, ורוב אמוראי ארץ ישראל היו חניכי הישיבות הארצישראליות ומוריהן במשך דרכם.

אמוראי ארץ ישראל פעלו בארץ ישראל מאז חתימת המשנה והתקבלותה, בתקופה המכונה תקופת המעבר, עד לאחר פולמוס קיטוס, שבערך באותה תקופה נחתם התלמוד הירושלמי. עריכתו של התלמוד הירושלמי מיוחסת במקורות לאמורא רבי יוחנן שהיה מגדולי אמוראי ארץ ישראל, אך חתימתו הסופית אירע רק כשני דורות אחריו. בסך הכל פעלו אמוראי ארץ ישראל במשך כחמשה דורות.

אמוראי בבל פעלו מאז ירידת רב לבבל וייסוד ישיבת סורא[3]. התקופה הסתיימה עם חתימת התלמוד הבבלי על ידי רב אשי ורבינא, שלאחריהם החלה תקופת הסבוראים. אמוראי בבל פעלו במשך כשמונה דורות.

אמוראי ארץ ישראל שנסמכו כונו עם התחילית "רבי", אמוראי בבל שנסמכו כונו עם התחילית "רב". אמוראים אשר שימשו כל הזמן בשליחויות ומסעות בין ארץ ישראל ובבל מכונים בשם נחותאי.

הביוגרפיה של האמוראים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלת הביוגרפיה של חכמי התלמוד היא שאלה סבוכה. הביוגרפיות המקובלות כיום מתבססות על החומר המצוי בתלמודים ובמדרשים, כפי שהוא לפנינו. חומר זה בחלקו הוא חומר אגדי. שאלת ההיסטוריות של החומר והדרך בה ניתן להפיק מידע היסטורי ממנו אינה מוסכמת כיום על כל החוקרים.

ידועים כ-500 אמוראים ומעלה, שפעלו בעיקר בארץ ישראל ובבבל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: אמוראים
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך אתר פשיטא:

מאמרים מהספר מבוא לתורה שבעל פה (בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1991-1996):

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ד, עמוד א'.
  2. ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ד, עמוד א', ובספרות הפרשנית שם.
  3. ^ אף על פי ששמואל פעל כבר מוקדם יותר, וייסד את ישיבת פומבדיתא לפני הגעת רב, בכל זאת מקובל להתחיל את תקופת אמוראי בבל לירידת רב לבבל.