אמוריום

אמוריום
Ἀμόριον
מדינה טורקיהטורקיה טורקיה
קואורדינטות 39°01′14″N 31°17′21″E / 39.02056°N 31.28917°E / 39.02056; 31.28917

אמוריוםיוונית: Ἀμόριον) הייתה עיר בממלכת פריגיה שבאסיה הקטנה. העיר נוסדה בתקופת ההלניסטית ופעלה עד הכיבוש המוסלמי של בית עבאס בשנת 838. העיר נבנתה על הדרך הצבאית המחברת בין קונסטנטינופול לקיליקיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמן המדויק בו התחילה ההתיישבות באמוריום אינו ידוע. לפי ארכאולוגים העיר החלה לייצר מטבעות עצמאים בין השנים 133 ל 27 לפהנ"ס, ומכאן למדים על התפתחותה ככרך גדול ובעל חשיבות כלכלית וצבאית. ככל הנראה כבר בתקופה הפרה-ביזנטית הייתה אמוריום עיר מרכזית ומשגשגת.

התקופה הביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה - 5 חיזק קיסר האימפריה הביזנטית זנון את העיר. מהמאה ה - 7 הייתה לעיר חשיבות מכרעת באימפריה מכיוון שהיא הייתה נקודת מפתח באסיה הקטנה לעצירת הכיבוש המוסלמי. העיר הותקפה פעמים רבות וידעה קרבות עקובים מדם.

בשנת 820 עלה הקיסר מיכאל השני לשלטון. עיר הולדתו של הקיסר הייתה אמוריום והוא ייחס לה משמעות רבה. למשל, לשושלת אותה ייסד קרא "השושלת האמורית". הוא חיזק את העיר והפך אותה לעיר הגדולה ביותר באסיה הקטנה. זו הייתה התקופה הטובה ביותר שידעה העיר. אולם קשר זה לקיסר גרם לבסוף למפלת העיר. בשנת 838 פתח הח'ליף אל-מעתצם במתקפה ישירה נגד העיר, מתוך רצון להרוס את העיר היקרה לקיסר. העיר אכן נלכדה ונחרבה.

42 המרטירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הכיבוש המוסלמי ב-838, נלקחו 42 אישים ונכבדים נוצרים מאמוריום לסאמרא כבני ערובה. מאחר שסירבו להתאסלם, הוצאו להורג בשנת 845. הם ידועים כ " 42 המרטירים של אמוריום".