אמילי מורטימר
מורטימר, 2011 | |
לידה |
1 בדצמבר 1971 (בת 51)![]() ![]() |
---|---|
מדינה |
הממלכה המאוחדת ![]() |
תקופת הפעילות | 1993–הווה (כ־30 שנה) |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג |
אלסנדרו ניבולה (3 בינואר 2003–הווה) ![]() |
מספר צאצאים |
2 ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס אינדפנדנט ספיריט (2003) ![]() |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
אמילי קתלין אן מורטימר (באנגלית: Emily Kathleen Anne Mortimer; נולדה ב-1 בדצמבר 1971) היא שחקנית קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה אנגלייה. התפרסמה בהופעותייה בסרטים "לארס והבחורה האמיתית", "נקודת מפגש", "טראנס סיביריאן", "שאטר איילנד" ו"פרנקי היקר".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מורטימר נולדה בפינשבארי פארק שבלונדון לפנלופה ולסופר- מפיק ג'ון מורטימר. למורטימר אחות צעירה יותר ושני אחים למחצה סאלי והמפיק ג'רמי מורטימר. למדה ב"בית ספר הפרטי לבנות סט' פול" שבמערב לונדון, כיתה אחת מתחת לזוכת האוסקר רייצ'ל וייס. לאחר מכן עברה ללמוד ב"מכללת לינקולן" שבחסות "אוניברסיטת אוקספורד".
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
מורטימר התפרסמה לראשונה ב-1996 ששיחקה בסרט "הרוח והחושך" לצידם של מייקל דאגלס וואל קילמר. ב-1998 השתתפה בדרמה ההיסטורית "אליזבת" בתפקיד קאט אשלי, חברתה של המלכה אליזבת (קייט בלאנשט). ב-1999 שיחקה בסרט שובר הקופות ""נוטינג היל", לצידם של יו גרנט, וג'וליה רוברטס[1] ב-2000 הופיעה בקומדיה "הילד" בתור איימי העוזרת של יועץ התדמית ראס דוריטץ (ברוס ויליס) ובסרט האימה "צעקה 3".
ב-2001 קיבלה ביקורות טובות ואת פרס אינדפנדנט ספיריט על הופעתה בדרמה "ממש מושלמות"[2], בנוסף שיחקה בקומדיית האקשן הבריטית "טריפ 51" בתפקיד הרוצחת השכירה דקוטה. ב-2003 שיחקה בתפקיד ראשי קומדיה "צעירים יפים ומבריקים" ומשני שהקנה לו ביקורות אוהדות בדרמה "הזר".
ב-2004 שיחקה לצידו של ג'רארד באטלר בדרמה "פרנקי היקר"[3], ודיבבה את דמותה של סופי האטר בגרסה האנגלית של סרט האנימציה המצליח "הטירה הנעה". ב-2005 שיחקה מורטימר בסרטו של וודי אלן "נקודת מפגש" בתור קלואי יואיט[4]. ב-2006 הופיעה בקומדיית הריגול "הפנתר הוורוד" בתפקיד ניקול דוראן, המזכירה של הבלש ז'אק קלוזו (סטיב מרטין). את התפקיד המשיכה מורטימר גם בסרט ההמשך "הפנתר הוורוד 2"[5]. ב-2007 הופיעה בקומדיה "לארס והבחורה האמיתית" בתור קארין אחותו של גיבור העלילה לארס לינדסטורם (ראיין גוסלינג) ובדרמה הקומית "חיים מסתובבים" בתור סוזן אשתו של היועץ פרנק אלן (ראיין ריינולדס).
ב-2008 הופיעה לצידו של וודי הרלסון במותחן "טראנס סיביריאן"[6]. ב-2009 שיחקה לצידו של מייקל קיין בדרמת הפעולה "הארי בראון" בתור הבלשית אליס פרמפטון. ב-2010 השתתפה במותחן הפסיכולוגי של מרטין סקורסזה "שאטר איילנד". ב-2011 שיחקה בקומדיה "אחינו האדיוט" ודיבבה בסרט האנימציה שובר הקופות "מכוניות 2".
ב-2017 שיחקה בסרט "תחושה של סוף", המבוסס על רומן באותו שם מאת ג'וליאן בארנס[7].
ב-2021 כתבה את התסריט לסדרה "המרדף אחר האהבה" על פי ספרה של ננסי מיטפורד, שהפיק ה-BBC[8].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
למורטימר שני ילדים מבעלה השחקן האמריקאי אלסנדרו ניבולה, אותו הכירה על סט הסרט "אל תשטו באהבה". בנם הוא השחקן סם ניבולה.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בגרות על תנאי (1996)
- הרוח והחושך (1996)
- אליזבת (1998)
- נוטינג היל (1999)
- הילד (2000)
- צעקה 3 (2000)
- ממש מושלמות (2001)
- טריפ 51 (2001)
- המילון הישן (2003)
- הזר (2003)
- צעירים יפים ומבריקים (2003)
- פרנקי היקר (2004)
- הטירה הנעה (2004)
- נקודת מפגש (2005)
- הפנתר הוורוד (2006)
- לארס והבחורה האמיתית (2007)
- חיים מסתובבים (2007)
- טראנס סיביריאן (2008)
- חגורה אדומה (2008)
- הפנתר הוורוד 2 (2009)
- הארי בראון (2009)
- סיטי איילנד (2009)
- לאוני (2010)
- שאטר איילנד (2010)
- מכוניות 2 (2011)
- אחינו האידיוט (2011)
- הוגו (2011)
- עשרת אלפים חטאים (2015)
- תחושה של סוף (2017)
- המסיבה (2017)
- חנות הספרים (2017)
- מרי פופינס חוזרת (2018)
- תכתוב לי שאתה מגיע לעבודה (2018)
- הפילוסופיה של פיל (2019)
- מארי (2019)
- רליק (אנ') (2020)
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חדר החדשות (2014-2012)[9]
- דול ואם (2015-2014)[10]
- אל תחפרי לעומק (אנ') (2020)
- המרדף אחרי האהבה (2021)
- The New Look (TBA)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמילי מורטימר, ברשת החברתית אינסטגרם
אמילי מורטימר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אמילי מורטימר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אמילי מורטימר, באתר AllMovie (באנגלית)
אמילי מורטימר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
אמילי מורטימר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אמילי מורטימר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אבנר שביט, "אין הפי אנד. כולנו נמות בסוף": ריאיון עם אמילי מורטימר על "חנות הספרים", באתר וואלה!, 21 ביוני 2018
גילי איזיקוביץ, הסדרה שהפכה את אמילי מורטימר משחקנית ענקית ליוצרת טלוויזיה מבריקה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2021 - ריאיון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נסים דיין, אז מה אם הוא לא ידע את שמה, באתר גלובס, 15 באוגוסט 1999
- ^ נילי ברקן, תמיד יתבוננו להן בברכיים, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2002
נסים דיין, אדם סנדלר הוא המלך החדש?, באתר גלובס, 18 בספטמבר 2002 - ^ אורי קליין, מכתבים לאבא, באתר הארץ, 25 במרץ 2005
- ^ פבלו אוטין, וודי מגלה את בריטניה, באתר גלובס, 16 בינואר 2006
- ^ צ'ארלס מקגראת, הניו יורק טיימס, אם הקהל לא צוחק, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2007
- ^ מתן שירם, תחנה סופית, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2009
ענת טוריסקי, תוכנית הריבוט, באתר גלובס, 30 באפריל 2009 - ^
אורי קליין, הסרט "תחושה של סוף" משאיר תחושה של החמצה, באתר הארץ, 11 במאי 2017
- ^
גילי איזיקוביץ, "המרדף אחרי האהבה" מלאת ברק, עדכנית ומסחררת, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2021
- ^
רותה קופפר, עונה שלישית ואחרונה ל"חדר החדשות", באתר הארץ, 14 בינואר 2014
- ^
רותה קופפר, יום רביעי הטוב, באתר הארץ, 30 באפריל 2014