אמילי מורטימר
 | |
| מורטימר, 2011 | |
| לידה |
6 באוקטובר 1971 (בת 53) האמרסמית', לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| מקום מגורים |
Boerum Hill |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות | מ-1993 |
| בן או בת זוג |
אלסנדרו ניבולה (3 בינואר 2003 – ?) |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
פרס אינדפנדנט ספיריט |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אמילי קתלין אן מורטימר (באנגלית: Emily Kathleen Anne Mortimer; נולדה ב-6 באוקטובר 1971) היא שחקנית קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה אנגלייה. התפרסמה בהופעותיה בסרטים "לארס והבחורה האמיתית", "נקודת מפגש", "טראנס סיביריאן", "שאטר איילנד" ו"פרנקי היקר".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מורטימר נולדה בפינשבארי פארק שבלונדון לפנלופה ולסופר- מפיק ג'ון מורטימר. למורטימר אחות צעירה יותר ושני אחים למחצה סאלי והמפיק ג'רמי מורטימר. למדה בבית ספר הפרטי לבנות "סנט פול" שבמערב לונדון, כיתה אחת מתחת לזוכת האוסקר רייצ'ל וייס. לאחר מכן עברה ללמוד בלינקולן קולג' באוניברסיטת אוקספורד.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מורטימר התפרסמה לראשונה ב-1996 ששיחקה בסרט "הרוח והחושך" לצידם של מייקל דאגלס וואל קילמר. ב-1998 השתתפה בדרמה ההיסטורית "אליזבת" בתפקיד קאט אשלי, חברתה של המלכה אליזבת (קייט בלאנשט). ב-1999 שיחקה בסרט שובר הקופות ""נוטינג היל", לצידם של יו גרנט, וג'וליה רוברטס[1] ב-2000 הופיעה בקומדיה "הילד" בתור איימי העוזרת של יועץ התדמית ראס דוריטץ (ברוס ויליס) ובסרט האימה "צעקה 3".
ב-2001 קיבלה ביקורות טובות ואת פרס אינדפנדנט ספיריט על הופעתה בדרמה "ממש מושלמות"[2], בנוסף שיחקה בקומדיית האקשן הבריטית "טריפ 51" בתפקיד הרוצחת השכירה דקוטה. ב-2003 שיחקה בתפקיד ראשי קומדיה "צעירים יפים ומבריקים" ומשני שהקנה לו ביקורות אוהדות בדרמה "הזר".
ב-2004 שיחקה לצידו של ג'רארד באטלר בדרמה "פרנקי היקר"[3], ודיבבה את דמותה של סופי האטר בגרסה האנגלית של סרט האנימציה המצליח "הטירה הנעה". ב-2005 שיחקה מורטימר בסרטו של וודי אלן "נקודת מפגש" בתור קלואי יואיט[4]. ב-2006 הופיעה בקומדיית הריגול "הפנתר הוורוד" בתפקיד ניקול דוראן, המזכירה של הבלש ז'אק קלוזו (סטיב מרטין). את התפקיד המשיכה מורטימר גם בסרט ההמשך "הפנתר הוורוד 2"[5]. ב-2007 הופיעה בקומדיה "לארס והבחורה האמיתית" בתור קארין אחותו של גיבור העלילה לארס לינדסטורם (ראיין גוסלינג) ובדרמה הקומית "חיים מסתובבים" בתור סוזן אשתו של היועץ פרנק אלן (ראיין ריינולדס).
ב-2008 הופיעה לצידו של וודי הרלסון במותחן "טראנס סיביריאן"[6]. ב-2009 שיחקה לצידו של מייקל קיין בדרמת הפעולה "הארי בראון" בתור הבלשית אליס פרמפטון. ב-2010 השתתפה במותחן הפסיכולוגי של מרטין סקורסזה "שאטר איילנד". ב-2011 שיחקה בקומדיה "אחינו האדיוט" ודיבבה בסרט האנימציה שובר הקופות "מכוניות 2".
ב-2017 שיחקה בסרט "תחושה של סוף", המבוסס על רומן באותו שם מאת ג'וליאן בארנס[7].
ב-2021 כתבה את התסריט לסדרה "המרדף אחר האהבה" על פי ספרה של ננסי מיטפורד, שהפיק ה-BBC[8].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]למורטימר שני ילדים מבעלה השחקן האמריקאי אלסנדרו ניבולה, אותו הכירה על סט הסרט "אל תשטו באהבה". בנם הוא השחקן סם ניבולה.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בגרות על תנאי (1996) - בתפקיד: פראן
- הרוח והחושך (1996) - בתפקיד: הלנה פטרסון
- אליזבת (1998) - בתפקיד: קאט אשלי
- נוטינג היל (1999) - בתפקיד: נערה מושלמת
- הילד (2000) - בתפקיד: איימי
- צעקה 3 (2000) - בתפקיד: אנג'לינה טיילר
- ממש מושלמות (2001) - בתפקיד: אליזבט מרקס
- טריפ 51 (2001) - בתפקיד: דקוטה פארקר
- המילון הישן (2003) - בתפקיד: ססיל
- הזר (2003) - בתפקיד: קטי דימלי
- צעירים יפים ומבריקים (2003) - בתפקיד: נינה
- פרנקי היקר (2004) - בתפקיד: ליזי
- הטירה הנעה (2004) - בתפקיד: סופי הצעירה
- נקודת מפגש (2005) -בתפקיד: קלואי יואיט וילטון
- הפנתר הוורוד (2006) - בתפקיד: ניקול
- לארס והבחורה האמיתית (2007) - בתפקיד: קארין
- חיים מסתובבים (2007) - בתפקיד: סוזאן
- טראנס סיביריאן (2008) - בתפקיד: ג'סי
- חגורה אדומה (2008) - בתפקיד: לאורה בלאק
- הפנתר הוורוד 2 (2009) - בתפקיד: ניקול
- הארי בראון (2009) - בתפקיד: די.אי פרמפטון
- סיטי איילנד (2009) - בתפקיד: מולי
- לאוני (2010) - בתפקיד: לאוני גילמור
- שאטר איילנד (2010) - בתפקיד: רייצ'ל 1
- מכוניות 2 (2011) - בתפקיד: דיבוב קולה של הולי שיפטוול
- אחינו האידיוט (2011) - בתפקיד: ליז
- הוגו (2011) - בתפקיד: ליזט
- עשרת אלפים חטאים (2015) - בתפקיד: דיאן
- תחושה של סוף (2017) - בתפקיד: שרה פורד
- המסיבה (2017) - בתפקיד: ג'יני
- חנות הספרים (2017) - בתפקיד: פלורנס גרין
- מרי פופינס חוזרת (2018) - בתפקיד: ג'יין באנקס
- ראש מלא דבש (2018) - בתפקיד: שרה
- Write When You Get Work (2018) בתפקיד: נאן נובל
- הפילוסופיה של פיל (2019) - בתפקיד: אליסיה
- מארי (2019) - בתפקיד: שרה
- Good Posture (2019) - בתפקיד: ג'ולי פרייס
- רליק (אנ') (2020) - בתפקיד: קיי
- פדינגטון בפרו (2024) - בתפקיד: דיבוב קולה של גברת בראון
- Jay Kelly (2025) - (גם תסריטאית)
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חדר החדשות (2014-2012)[9] - בתפקיד: מקנזי מק'קייל
- דול ואם (2015-2014)[10] - בתפקיד: אמילי
- אל תחפרי לעומק (אנ') (2020) - בתפקיד: שרון
- המרדף אחרי האהבה (אנ') (2021) - בתפקיד: הבולטר
- הלוק החדש (אנ') (2024) - בתפקיד: אלזה לומברדי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמילי מורטימר, ברשת החברתית פייסבוק
אמילי מורטימר, ברשת החברתית אינסטגרם
אמילי מורטימר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אמילי מורטימר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אמילי מורטימר, באתר AllMovie (באנגלית)
אמילי מורטימר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
אמילי מורטימר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אמילי מורטימר, באתר MusicBrainz (באנגלית)- אבנר שביט, "אין הפי אנד. כולנו נמות בסוף": ריאיון עם אמילי מורטימר על "חנות הספרים", באתר וואלה, 21 ביוני 2018
גילי איזיקוביץ, הסדרה שהפכה את אמילי מורטימר משחקנית ענקית ליוצרת טלוויזיה מבריקה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נסים דיין, אז מה אם הוא לא ידע את שמה, באתר גלובס, 15 באוגוסט 1999
- ^ נילי ברקן, תמיד יתבוננו להן בברכיים, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2002
נסים דיין, אדם סנדלר הוא המלך החדש?, באתר גלובס, 18 בספטמבר 2002 - ^ אורי קליין, מכתבים לאבא, באתר הארץ, 25 במרץ 2005
- ^ פבלו אוטין, וודי מגלה את בריטניה, באתר גלובס, 16 בינואר 2006
- ^ צ'ארלס מקגראת, הניו יורק טיימס, אם הקהל לא צוחק, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2007
- ^ מתן שירם, תחנה סופית, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2009
ענת טוריסקי, תוכנית הריבוט, באתר גלובס, 30 באפריל 2009 - ^ אורי קליין, הסרט "תחושה של סוף" משאיר תחושה של החמצה, באתר הארץ, 11 במאי 2017
- ^ גילי איזיקוביץ, "המרדף אחרי האהבה" מלאת ברק, עדכנית ומסחררת, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2021
- ^ רותה קופפר, עונה שלישית ואחרונה ל"חדר החדשות", באתר הארץ, 14 בינואר 2014
- ^ רותה קופפר, יום רביעי הטוב, באתר הארץ, 30 באפריל 2014