אמילי (פרה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפסל של אמילי הפרה על קברה בשרבורן, מסצ'וסטס

אמיליאנגלית: Emily) הייתה פרה שנמלטה ב-1995 מבית מטבחיים בעיירה הופקינטון (אנ'), מסצ'וסטס שבארצות הברית, באמצעות קפיצה מעל השער, וחמקה במשך 40 יום מתפיסה. היא מצאה מקלט ב"מנזר השלום" בשרבורן, מסצ'וסטס, עד מותה בשנת 2003. במהלך שמונה שנות שהותה במנזר, הפכה אמילי לדמות מייצגת של זכויות בעלי חיים ודיאטה נטולת בשר.

בריחתה מבית המטבחיים וחייה ב"מנזר השלום"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בנובמבר 1995, אמילי, פרה בת שלוש במשקל 730 קילוגרם,[1] נמלטה מבית המטבחיים "A. Arena & Sons Inc" בהופקינטון, על ידי קפיצה מעל שער בגובה 1.5 מטר, מספר דקות לפני שהייתה אמורה להישחט. בתקופה של כמויות שיא של שלג, אמילי נצפתה מחפשת אוכל בחצרות אחוריות של בתים. במשך 40 יום הצליחה הפרה להתחמק מלכידתה, במהלכם זכתה לסיוע מצד התושבים המקומיים. לעיתים קרובות היא נראתה רצה עם עדר צבאים, והדיווח על כך עלה לכותרות בעיתונים המקומיים.[2] אמילי התחבאה באזורים המיוערים של הופקינטון. בזמן שבעלי המשחטה עשו מאמצים רבים למצוא אותה, חוואים מקומיים השאירו עבורה חבילות חציר ותושבים מקומיים אף מסרו למשטרה מידע כוזב אודות מקום הימצאה, לשם הטעייה.[3]

לואיס ומייגן רנדה (Randa), מייסדי "מנזר השלום" הסמוך, המשמש מרכז רוחני וחינוכי לחיים ללא אלימות, הציעו לקנות את אמילי מהמשחטה ולקלוט אותה במקלט הקטן לבעלי חיים שעל אדמתם. בעל המשחטה, פרנק ארנה, שסיפורה של אמילי נגע ללבו, הסכים למכור את הפרה, ששוויה היה 500 דולר, עבור דולר אחד בלבד.[3] אמילי נרכשה מבית המטבחיים והובאה בערב חג המולד להתגורר ב"מנזר השלום". במהלך שהותה שם, ביקרו אותה מבקרים לאומיים ובינלאומיים והיא הפכה במהרה לנציגה של זכויות בעלי חיים וצמחונות.[2] מפיק הקולנוע אלן ליטל קנה את הזכויות לסיפורה של אמילי תמורת סכום שכיסה את הוצאות מחייתה למשך שארית חייה ותרם 10,000 דולר נוספים לשם בניית אסם חדש עבורה ולידו מרכז חינוכי העוסק בסוגיות בעלי חיים.[4]

מותה ויד לזכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמילי סבלה מסרטן הרחם ונפטרה ב-30 במרץ 2003. שבוע לפני מותה, ביקר את אמילי ובירך אותה כהן-דת הינדי מקומי בשם קרישנה בהאטה (Bhatta) ממקדש לקשמי באשלנד (אנ'), מסצ'וסטס,[5] שהניח חוט מוזהב סביב רגלה וחוט נוסף דרך החור באוזנה שעליו היה תלוי פעם תג המספר כשהיא הגיעה לבית המטבחיים.[2]

אמילי נקברה ב"מנזר השלום" ב-2 באפריל 2003, בין פסליהם של האם תרזה ומהטמה גנדי. מג ולואיס רנדה הזמינו מהאמן לאדו גודג'בידזה (Lado Goudjabidze) פסל ברונזה בגודל טבעי של אמילי, מעוטר בשמיכה ופרחים, סימני כבוד הינדיים, העומד מעל קברה. הפסל נחשף ביום כדור הארץ.[6]

לאחר מותה של אמילי, גזירי שיער מהכתמים על מצחה ומקצה הזנב שלה, טיפות מדמה והחוט המוזהב שהונח בחור באוזנה, שוחררו לנהר גנגס בואראנסי, הודו, באפריל 2003.[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jason Hribal, Resistance is Never Futile, 17.4.2007
  2. ^ 1 2 3 Carol Bedrosian, Sacred Cow Animal Rights Memorial, 28.8.2012
  3. ^ 1 2 מלאני ג'וי, הפרה שבחדר, עמ' 120.
  4. ^ מלאני ג'וי, הפרה שבחדר, עמ' 121.
  5. ^ 1 2 Emily the Sacred Cow, באתר "מנזר השלום"
  6. ^ Emily the Cow, Vegetarian Activist, באתר RoadsideAmerica.com