אמיל בודו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיל בודו
Jean-Maurice-Émile Baudot
לידה 11 בספטמבר 1845
מגנו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 במרץ 1903 (בגיל 57)
סו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי טלקומוניקציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין בלגיון הכבוד (1898)
  • צלב האביר של מסדר פרנץ יוזף
  • אביר במסדר סנט מוריס ולזרוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן מאוריס אמיל בודוצרפתית: Jean-Maurice-Émile Baudot;‏ 11 בספטמבר 184528 במרץ 1903) היה ממציא ומהנדס טלגרף צרפתי. בודו היה מחלוצי הטלקומוניקציה וב-1870 המציא את הטלפרינטר שהתבסס על הטלגרף ופיתח את קוד בודו. על שמו נקראת יחידת המידה באוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודו נולד במגנו שבהוט-מארן בצרפת. אביו היה פייר אמיל בודו, חוואי שהיה בהמשך לראש עיריית מגנו. החינוך הפורמלי היחיד של אמיל בודו היה בית ספר יסודי, ואחריו החל בודו לעבוד בעבודה חקלאית בחווה של אביו. אחר כך הצטרף בודו למנהל הדואר והטלגרף הצרפתי כמפעיל ב-1869.

שירות הטלגרף אימן אותו בשימוש בקוד מורס, ובודו נשלח לקורס של ארבעה חודשים שבה למד על מערכת טלגרף של דייוויד אדוארד יוז, שהיוותה השראה לרעיונותיו.

בודו שירת זמן קצר בצבא במסגרת מלחמת צרפת–פרוסיה, וב-1872 חזר לפעילות אזרחית בפריז.

שירות הטלגרף עודד את בודו לפתח - בזמנו החופשי - מערכת לריבוב מבוסס זמן של הודעות טלגרף שונות באמצעות טלפרינטר יוז. בודו הבין כי במשך מרבית הזמן הקו של הטלגרפים של התקופה היה ללא פעילות למעט בזמנים קצרים שבהם נשלח תו. בודו הגה את אחד השימושים הראשונים לריבוב מבוסס זמן במערכת טלגרף. באמצעות שימוש במתגים מבוססי שעון בצד השולח והמקבל הצליח בודו לשדר חמש הודעות במקביל, והמערכת שלו אומצה על ידי שירות הדואר והטלגרף הצרפתי חמש שנים מאוחר יותר.

בודו פיתח את קוד הטלגרף (שנקרא על שמו קוד בודו) ב-1870 ורשם עליו פטנט ב-1874.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיל בודו בוויקישיתוף