אמיל לור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיל לור
Auguste Marie Émile Laure
לידה 3 ביוני 1881
אפט, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 ביולי 1957 (בגיל 76)
יר, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1946 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל ארמייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • קצין גבוה במסדר התהילה התוניסאי
  • קצין החינוך הציבורי
  • Croix de guerre 1914–1918 (Belgium)
  • צלב המלחמה 1914–1918
  • מדליית הניצחון
  • קצין מסדר הכתר הבלגי
  • מפקד במסדר המלכותי עלווי
  • קצין במסדר הכתר של איטליה
  • קצין גבוה במסדר הכוכב של רומניה
  • מפקד בלגיון הכבוד
  • מסדר פרנציסקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוגוסט מארי אמיל לורצרפתית: Auguste Marie Émile Laure ;‏ 3 ביוני 18811957) היה ז'נרל ד'ארמה צרפתי במלחמת העולם השנייה.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לור נולד ב-3 ביוני 1881 באפט, ווקלוז[2]. אביו היה ז'אק ארנסט לור (Ingénieur des Arts et Manufactures), ואמו הייתה מרגריט מארי לואיז דובל. הוא התחתן עם אז'ני מרגריט דגסקט בדראגינין ב-27 בספטמבר 1908.

ב-4 באפריל 1931 הוא מונה למפקח הכללי של כוחות הנ"מ, וב-31 ביולי 1932 הועלה לדרגת ז'נרל דה בריגדה. ב-10 בפברואר 1934 הוא מונה לראש הקבינט הצבאי, משרד המלחמה, וב-8 במאי 1935 הוא מונה למפקד הכוחות באלג'יר. ב-16 בדצמבר אותה שנה הוא הועלה לדרגת ז'נרל דה דיוויזיה, וב-28 בינואר 1938 הוא הועלה לדרגת ז'נרל דה קורפוס ומונה למפקד האזור הצבאי התשיעי. בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא מונה למפקד הקורפוס ה-9, וב-21 במאי 1940, במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה מונה למפקד הארמייה השמינית שהוצבה באזור לורן, ופיקד עליה עד לכניעת הכוחות ב-23 ביוני 1940. לאחר הכניעה נכלא לר בלה ברסה, יחד עם ארבעה גנרלים נוספים[3].

לאחר התערבותו של המרשל אנרי פיליפ פטן, לור שוחרר ומונה למזכ"ל משרד ראש המדינה (secrétaire général du Cabinet du chef de l'État) ב-15 בנובמבר 1940 [4][5], וב-15 בדצמבר הועלה לדרגת ז'נרל ד'ארמה ומונה למזכיר גנרל ארגון ותיקי הלגיון (LFC), ארגון ותיקי וישי, והחליף את קסאבייה ולה. הוא עזב תפקיד זה בשנת 1942 לאחר חזרתו של פייר לאוואל לממשלה. הוא נעצר על ידי הגרמנים בדצמבר 1943 וגורש לגרמניה, ולא שוחרר עד מאי 1945.

לאחר המלחמה הוא הועמד למשפט, אחד מהמשפטים שנערכו באשמת שיתופי פעולה, שהתקיימו אחרי מלחמת העולם השנייה בצרפת, אך זוכה ב-2 ביולי 1948.

בנו, רנה לור, הפך אף הוא לגנרל בצבא הצרפתי. בן נוסף, אנרי לור, הפך לאדמירל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמיל לור באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Vanwelkenhuyzen, Jean (2007). Le gâchis des années 30: 1933-1937. Vol. 1. Bruxelles: Racine. p. 163, footnote 3. ISBN 2873864087. נבדק ב-3 בדצמבר 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ Naissance en 1881 - État civil - Archives départementales de Vaucluse (אורכב 05.12.2013 בארכיון Wayback Machine)
  3. ^ The circumstances under which he was imprisoned are described in volume 3 (L'armée broyée, chapitre XVIII) of the work by Roger Bruge Les Combattants du 18 juin (Fayard, 1987)
  4. ^ "PETAIN ADDS GENERAL TO STAFF OF COUNCIL; Makes Laure Secretary in Shift -- Creates New Board". The New York Times. 18 בנובמבר 1940. 17-General Auguste-Marie-Emile Laure, just released after four months as a prisoner in Germany, has been called by Chief of State Marshal Henri Philippe ... {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "VICHY SEEKS OWN WAY OF TOTALITARIANISM; Pucheu Emphasizes Catholicism in Post-War Role of France". The New York Times. 31 באוקטובר 1941. The future foreseen for the French Legion by M. Pucheu was forecast recently by General Emile Laure, chief of Marshal Henri Philippe Pétain's military Cabinet ... {{cite news}}: (עזרה)