אמיל קלפרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמיל קלפרון, בסביבות 1834

בנואה פול אמיל קלפרוןצרפתית: Benoît Paul Émile Clapeyron; ‏26 בפברואר 179928 בינואר 1874) היה מהנדס ופיזיקאי צרפתי, מן האבות המייסדים של התרמודינמיקה.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיל קלפרון נולד בפריז לאביו, קלאוד קלפרון שהיה סוחר ולאמו מריה אגתה גוד. הוא למד במכללת ז'ואיאי (Juilly), לפני שעבר ללמוד במוסדות הגבוהים אקול פוליטכניק ואקול דס מיינס (École des Mines). הוא נשא לאישה את מלני וסאר, בתו של המהנדס פייר דומיניק באזיין (Pierre-Dominique Bazaine).

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלפרון פיתח דרך אלגנטית להצגת ממצאים בתרמודינמיקה, ותיאר לראשונה את מעגל קרנו כעקום סגור בדיאגרמה של לחץ כפונקציה של נפח.

קלפרון פיתח את הרעיון של תהליך הפיך ואף קבע את "עקרון קרנו", המוכר כיום כחוק השני של התרמודינמיקה.

קלפרון גם גזר את קשר קלאוזיוס - קלפרון, המאפיין את מעבר הפאזה בין שתי פאזות שונות של חומר.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1832: Vues politiques et pratiques sur les travaux publics en France, Paris: Éverat (עם אז'ן פלאשה, סטפן מוני וגבריאל לאמה)
  • 1834: Puissance motrice de la chaleur, Journal de l'École Royale Polytechnique, Vingt-troisième cahier, Tome XIV, 153–190
  • 1858: Notice : Les Travaux, imprimerie Mallet-Bachelier, Paris

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rochegude, F. (1910), .Promenades dans toutes les rues de Paris Vol 8 (p. 43), Paris: Hachette
P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.