אמיל קנבל
 | |
| לידה |
28 בפברואר 1934 נובי סונץ', רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
4 בדצמבר 2013 (בגיל 79) |
| ענף מדעי |
קולנוע |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| מוסדות | |
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
אמיל (מילק) קנבל (28 בפברואר 1934 - 4 בדצמבר 2013) היה צלם ובמאי ישראלי, פרופסור בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. משנת 2005 לימד בבצלאל.
אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קנבל נולד כבן הצעיר למשה וברוניה בעיירה נובי סונץ' בפולין, במשפחה בורגנית בת שני בנים. אביו היה סוחר יינות. בנערותו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה מזרחה לברית המועצות. את שנות המלחמה העבירו בסיביר. את האהבה לקולנוע רכש בנעוריו. סרטים ביוגרפיים כגון אלכסנדר נבסקי השפיעו עליו. כל בני המשפחה שרדו את השואה ושבו לפולין במסגרת הרפטריאציה ב-1945.
בשנת 1950 עלה ארצה עם הוריו והמשפחה התיישבה בתל אביב. הוא נשלח לקיבוץ ולמד תחילה בעין שמר ואחר כך במשמר העמק. לאחר שנה שב לתל אביב החל לעבוד ביום וללמוד בבית ספר ערב. דרך אחיו הבכור, אשר, שהיה חבר של הצלם יורם גרוס, החל לעבוד כעוזר צלם של גרוס (שצילם עבור יומני גבע). בסרט הקצר "4:35" למניעת תאונות דרכים עבור משטרת התנועה משנת 1951 שימש לראשונה כעוזר-צלם של יעקב יונילוביץ'. התגייס לצה"ל ב-1953 ובזכות יורם גרוס צורף ליחידת ההסרטה הצבאית. בסוף שנות ה-50 נמנה עם צוות צלמי יומני גבע. יחד עם יעקב יונילוביץ' ורולף קנלר שימש כצלם במשפט אייכמן.
קנבל היה בוגר תואר ראשון במדעי הרוח מאוניברסיטת תל אביב. בתחילת שנות ה-70 נמנה עם צוות ההקמה של החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1974 החל ללמד במחלקה לקולנוע בבית צבי. בין השנים 1989 ל-1996 לימד בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה שבירושלים. בשנת 1994 החל ללמד כפרופסור עמית באוניברסיטת תל אביב ובשנת 1997 מונה לעמוד בראש המחלקה לקולנוע וטלוויזיה, תפקיד שבו החזיק עד לשנת 2001. בשנת 2005 החל ללמד גם בבצלאל. שימש כפרופסור עמית באוניברסיטת ניו יורק, בית הספר Tisch לאמנות, וכמרצה אורח ב-SUNY, ניו יורק.
הבמאי דני סירקין נמנה עם תלמידיו. קנבל היה נשוי לד"ר אירית דובלון-קנבל, היסטוריונית. הזוג התגורר בתל אביב, ולהם שני ילדים. אמיל קנבל נפטר ממחלת הסרטן ונטמן בבית העלמין קריית שאול.
סרטים שצילם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1976: "הבננה השחורה", בימוי: בנימין חיים.
- 1972: "אדם", בימוי: יונה דאי.
- 1970: "דוד דוד", תסריט ובימוי: ולדיסלב גרוסמן.
- 1962: "אשת הגיבור", בימוי: פיטר פריי.
- 1961, "בנהלל", בימוי, צילם: אדם גרינברג. עבור "שרות הסרטים הישראלי"
- 1961: "No Plane for Zagreb", בימוי: ליונל רוגוזין .
- 1961: "Wonderful Times", בימוי: ליונל רוגוזין.
- 1960: "Killing Time", בימוי: ריצ'רד הילרי - סרט על חיי הסטודנטים באוניברסיטת פרינסטון.
- 1959-1960: "Come Back Africa", בימוי: ליונל רוגוזין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיל קנבל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אמיל קנבל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- קורות חיים
- דף אישי באתר אוניברסיטת תל אביב
- אמיל קנבל, ב"מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי"
- אשדוד 1965 סרט בבימוי נתן גרוס, צילם אמיל קנבל
- עופר מתן, עשה להם בית ספר: האיש שהמציא את החוג לקולנוע, באתר nrg, 2 ביוני 2012
