אמיסולפריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיסולפריד
מבנה אמיסולפריד
מבנה אמיסולפריד
Amisulpride3DanJ.gif
שם IUPAC
4-amino-N-[(1-ethylpyrrolidin-2-yl)methyl]-5-ethylsulfonyl-2-methoxybenzamide
שמות מסחריים בישראל
סוליאן, פרייד
נתונים כימיים
כתיב כימי C17H27N3O4S 
מסה מולרית 369.48 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 48%
קשירה לחלבונים 16%
מטבוליזם בכבד
זמן מחצית חיים 12 שעות
הפרשה דרך הכליות (23-46%) והצואה
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם, נכללת בסל הבריאות
קטגוריית סיכון בהיריון C (אוסטרליה)
סיכון לתלות נמוך
דרכי מתן פומית (בלבד). בארצות הברית גם (למניעת בחילות-והקאות-שלאחר-ניתוח(אנ'). להתוויה זו בלבד-) דרך הוריד
אינטראקציות עם תרופות אחרות קברגולין, קוינגוליד, לבודופה, ציטאלופרם או אסציטלופרם
מזהים
קוד ACT N05AL05 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 71675-85-9
PubChem 2159
ChemSpider 2074
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אמיסולפריד (בלועזית: amisulpride) היא תרופה ממשפחת התרופות האנטי-פסיכוטיות הלא טיפוסיות, המשמשת לטיפול בסכיזופרניה. בישראל התרופה נמכרת על ידי שתי חברות - בחברת סאנופי בשם סוליאן (solian) ובחברת אוניפארם בשם פרייד (התרופה הגנרית). בישראל התרופה נמכרת להתוויה של סכיזופרניה או סכיזואפקטיב - גם לתסמינים שליליים של סכיזופרניה (עוד לא נמצאה תרופה המרפאת לגמרי תסמינים אלו, אך הוכח כי אמיסולפריד משפרת (חלקית) גם בתחום זה) במינונים נמוכים וגם לתסמינים חיוביים שלה במינונים היותר גבוהים - במבוגר, או בכל הפרעה פסיכוטית אחרת בקטין[1], אם כי התרופה נמצאה גם כבעלת השפעה אנטי דיכאונית וקיימים מחקרים המציעים להשתמש בה גם כטיפול משלים להפרעה אובססיבית-כפייתית (ocd)[2]. אך על אף המחקרים הנ"ל, כדי לקבל תרופה זו בישראל, חייבת להיות הבחנה של סכיזופרניה או סכיזואפקטיב, או כל הפרעה פסיכוטית אחרת אם המדובר בקטין, ובאם ישנה גם אבחנה של דיכאון או ocd, אזי שזה יועיל גם לזה. התרופה חייבת במרשם רופא.

שימוש קליני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב מדינות העולם בהם נמכר אמיסולפריד, התרופה נמכרת לסכיזופרניה (הן למצבים אקוטיים והן למצבים כרוניים) ולהפרעות פסיכוטיות נוספות אחרות. יוצאת דופן היא ארצות-הברית המשווקת את התרופה, במינונים נמוכים מאוד דרך הוריד– גם למניעת בחילות והקאות שלאחר ניתוח (ponv)(אנ') וטיפול בהם (זריקה תוך-ורידית של 5 מיליגרם למניעה ו-10 מיליגרם בטיפול, כשה-ponv התחיל לאחר ההתאוששות מהניתוח[3]).

פרמקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה היא נגזרת של בנזמיד(אנ').

התרופה פועלת בעיקר כאנטגוניסט של קולטני D2(אנ') ו-D3(אנ'), וכן על קולטנים נוספים.

במינונים היותר גבוהים המשמשים לטיפול בפסיכוזה נפעל עיכוב בהעברת תאי עצבים דופמינרגיים ברמה הבתר-סינפטית (אחרי הסינפסה; קרי - חסימת העברת תאי המטרה הקולטים את שידור הדופמין, ובכך קליטה יותר איטית של דופמין והורדת כמות הדופמין במוח, אשר בעת פסיכוזה הם גבוהים במיוחד; על ידי כך התרופה מסלקת את הפסיכוזה), ובמינונים נמוכים - מעכבת את העברת התאים הפרה-סינפטיים (לפני הסינפסה, בתאי העצבים המשדרים. בכך האמיסולפריד גורם לשידור הדופמין בקליטה וספיגה יותר טובה, שלא כבתופעות השליליות של סכיזופרניה (ולדעת משרד הבריאות האיטלקי - גם בדיסתימיה) הנגרמות מאי ספיגה טובה של הדופמין במוח).

האמיסולפריד פעילה בחסימת קולטן הסרוטונין 5HT7(אנ'), הקשורה אף היא להשפעה אנטי דיכאונית.

אמיסולפריד פועל גם כאנטגוניסט חזק של קולטן HT2B, אך טרם ברור אם יש לכך השפעות קליניות (ובאם כן - מה הם). אין הוכחות לכך שפעולה זו מתווכת את אחת מההשפעות הטיפוליות של אמיסולפריד.

יעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר שנערך בשנת 2013 והשווה בין יעילותם של 15 תרופות אנטי-פסיכוטיות בטיפול בתסמינים סכיזופרניים, דורג אמיסולפריד במקום השני והפגין יעילות גבוהה: יעיל יותר מ-11% מאולנזפין (שלישי), 32–35 אחוזים יעיל יותר מהלופרידול, קווטיאפין ואריפיפרזול, ו-25% פחות יעיל מקלוזפין (במקום הראשון)[4], אף על פי שעל פי מחקרים אחרים נראה כי יש לו יעילות דומה לאולנזפין בטיפול בסכיזופרניה[5][6]. הגדלת מינון אמיסולפריד, (בדומה להגדלת סולפיריד(אנ')) נחשבה כאפשרות טיפול בר-קיימא (אם כי הדבר מבוסס על עדויות באיכות נמוכה) במקרים של סכיזופרניה עמידה לטיפול-של-קלוזפין[7][8]. מחקר אחר הגיע למסקנה כי אמיסולפריד הוא טיפול קו ראשון המתאים לניהול פסיכוזה חריפה[9].

החומרים הבלתי-פעילים בתרופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד החומר הפעיל בתרופה, התרופה מכילה גם: Microcrystalline cellulose, Lactose monohydrate, Sodium starch glycolate, Hydroxypropyl methylcellulose, Magnesium stearate, Coating blend white.

אמיסולפריד ולקטוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל טבליה של 100 מיליגרם אמיסולפריד מכילה 22.7 מיליגרם לקטוז (סוג של סוכר); כמות הלקטוז גדולה יותר כשמדובר במינון גבוה יותר, כשבכל כמות נוספת של אמיסולפריד יש בהתאם גם כמות נוספת של לקטוז.

במקרים של סוכרת חמורה הרופא ימנע לעיתים מלתת אמיסולפריד למטופל. כמו כן יש לדווח לפסיכיאטר שרושם את התרופה לפני הטיפול באמיסולפריד אם ישנה רגישות לסוכרים מסוימים, כמו רגישות ללקטוז. אין להשתמש בתרופה באם המטופל סובל מחוסר ספיגת גלוקוז או חוסר ספיגת גלקטוז או במקרה של חוסר בלקטאז.

משך הזמן עד להשגת תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה מתחילה להשפיע כבר בשבוע הראשון, אך את מלוא ההשפעה מקבלים רק לאחר 4–6 שבועות. אצל מטופלים מסוימים יורגש ההשפעה רק לאחר 7–8 שבועות.

מינון ותדירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה קיימת בטבליות של 100 ו-400 מיליגרם.

התרופה משמשת הן לתסמינים השליליים של סכיזופרניה (כגון: חוסר הנאה וחוסר מוטיבציה) והן לתסמינים החיוביים (כגון: הזיות ומחשבות השווא); לתסמינים השליליים - מתחילים, לעיתים, ממינון התחלתי של 50 מיליגרם (והרופא יכול להמליץ להתחיל ממינון גבוה יותר), על מנת להגיע למינון האופטימלי של לפחות 100 מיליגרם ולכל היותר עד 300 מיליגרם. לתסמינים חיוביים - לכל הפחות 400 מיליגרם-800 מיליגרם ולא יותר מ-1200 מיליגרם ביום. מינון של יותר מ-400 מיליגרם יש ליטול במחולק לשתי מנות ביום; עד 400 מיליגרם - בפעם אחת ביום.

בקשישים או בבעלי תפקוד כלייתי לקוי - המינון המקובל מופחת בכחצי.

מינון יתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין לקחת יותר מהמנה המומלצת על ידי הרופא, ובכל מקרה לא יותר מ-1200 מיליגרם ביום, מחולק לשתי מנות. באם לוקחים מינון יתר, עלולות להופיע תופעות לוואי לא-רצויות הבאות: הרגעת יתר (וכתוצאה ממנה גם פגיעה בעירנות), ישנוניות, ירידה בלחץ דם, תופעות אקסטרפירמידליות - בעיקר רעד וקישיון שרירים, וכניסה לקומה. באם נלקח בטעות מינון יתר (מעבר למינון המקסימלי המומלץ[10]), ובמיוחד באם כתוצאה מזה נגרמה אחת התופעות האמורות לעיל - יש לפנות בדחיפות לרופא המטפל או לחדר מיון.

אופן וזמן הנטילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש ליטול את התרופה עם הרבה מים, עדיף לפני הארוחה בערב (ובאם המטופל לוקח בשתי מנות - בכל מקרה עדיף לפני הארוחה שאז התרופה נספגת יותר טוב).

תופעות לוואי[11][עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע כללי ותופעות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, אמיסולפריד ברוב המקרים נקלטת היטב, ללא תופעות לוואי משמעותיות. בפרט לעומת התרופות האנטי פסיכוטיות הטיפוסיות אך גם לעומת רוב אלו הלא טיפוסיות, היא גורמת (בהילקח מינון מקובל) לפחות תופעות לוואי אקסטרפירמידליות(אנ') (=תופעות לוואי האופייניות לטיפול האנטי-פסיכוטי) כמו דיסקינזיה, אקתיזיה ופרקינסוניזם (אף שזה מצב אפשרי), אך עלולה לגרום (גם במינונים נמוכים ובלי הבדלים בין המינונים[דרוש מקור][מפני ש...]) לעלייה משמעותית ברמות ההורמון פרולקטין (הבאה לידי ביטוי בהפרשת חלב מהשד או הגדלת נפח השד, גם בקרב גברים (בנוגע להפרשה - לעיתים נדירות בלבד), אין-אונות בגברים והפרעות במחזור החודשי בקרב נשים ולתופעות לא רצויות נוספות הנובעות מיתר פרולקטין בדם אשר עלולה להיגרם מהתרופה). על כן יש לעשות מדי פעם (לפי החלטת הרופא; בדרך כלל - פעם בחצי שנה[דרוש מקור]) בדיקת רמת פרולקטין בדם.

במטופלים עם היסטוריה אישית/משפחתית של סרטן השד (אשר נמצא שישנו קשר בין היווצרות סרטן השד לרמות פרולקטין גבוהות, "היפרפרולקטינמיה") או גידול-תלוי-פרולקטין אחר (כדוגמת - פרולקטינומה) - לעיתים קרובות יותר. (במרבית המקרים הרופא ימנע מלתת אמיסולפריד במטופל הסובל (בעצמו, אך לא אם מישהו ממשפחתו[12]) מסרטן השד (באם זה נגרם מפרולקטין גבוה) ופרולקטינומה. רק לעיתים רחוקות כשהרופא שקל את הסיכונים מול התועלת והכריע כן לתת אמיסולפריד למטופל זה, יידרש מהמטופל מעקב-פרולקטין צמוד.)]. במקרים נדירים לאחר שימוש ממושך באמיסולפריד נגרמת פרולקטינומה, גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח. דרך האבחון היא בדרך כלל באם התוצאה בבדיקת דם של פרולקטין היא לפחות 1000 ננוגרם למיליליטר. כאשר התוצאה נמוכה מאלף, כמעט תמיד לא מדובר בפרולקטינומה אלא בהיפרפרולקטינמיה בלבד. (השוני בין היחס להיפרפרולקטינמיה לפרולקטינומה הוא, שבפרולקטינומה נדרש הפסקת טיפול לצמיתות, בשונה מהיפרפרולקטינמיה שייתכן שדי בהפסקת טיפול ל-72 שעות בלבד על מנת להחזיר את רמת הפרולקטין לאיזון.)

באם אכן המטופל נבדק ונגרמה עלייה משמעותית ברמות הפרולקטין (מדובר בעלייה למספר של מאות ואפילו אלפים![13]), התופעה מחייבת התייחסות רפואית וייתכן שהרופא (פסיכיאטר או אולי גם, בחלק מהמקרים, רופא המשפחה) ימליץ להפסיק את השימוש בתרופה (באופן מיידי או הדרגתי, לפי דחיפות העניין) או באם אי אפשר אחרת והמטופל חייב להמשיך את הטיפול עם תרופה זו - הרופא ירשום תרופה נוספת המורידה את רמות הפרולקטין[14], אך זאת בתנאי שמדובר בתרופה ללא אינטראקציות-שליליות עם אמיסולפריד [כמו קברגולין][15]

בנוסף עלולה אמיסולפריד להוביל במקרים נדירים לתופעה מסוכנת המחייבת טיפול דחוף הנקראת בשם תסמונת נוירולפטית ממאירה, המלווה בחום גבוה, נוקשות שרירים, ירידה בהכרה, וכן האצה בקצב הלב או אי סדירות שלו והזעה מרובה. באם אכן זה הופיע, תידרש הפסקה מיידית של הטיפול באמיסולפריד (כמצוין גם ברשימה ממאירויות).

כמו כן במקרים מסוימים ובפרט בקשישים, עלולה אמיסולפריד לגרום ללחץ דם נמוך או לפגיעה בערנות. החשש גודל שבעתיים (ולא רק בקשישים) כשנלקח מינון-יתר מהתרופה. (תופעות נוספות היכולות להיגרם ממינון יתר - מצוינות בקטע מינון יתר).

מצבים הדורשים דיווח לרופא עליהם לפני תחילת הטיפול, על מנת למנוע תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שאמיסולפריד עלול להגדיל את רמות הפרולקטין, יש לדווח לרופא אם המטופל סובל מגידולים תלויי פרולקטין כסרטן השד ופרולקטינומה.

קשישים אמורים לדווח לרופא על גילם המבוגר, מפאת הסיכוי הגבוה שלהם לפתח כתוצאה מהתרופה לחץ דם נמוך ופגיעה בערנות.

במקרים מסוימים (כמו ברדיקרדיה (דופק איטי הנמוך מ-55 פעימות בדקה[16]), רמת אשלגן נמוכה (היפוקלמיה), הארכה מולדת של מרווחי QT וכן שימוש בתרופות הגורמות למצבים אלו או להפרעות הולכה תוך-לבביות), עלולה אמיסולפריד לגרום להופעת הפרעה בקצב הלב או להחמיר תופעה קיימת כזו. במקרים אלו, יש לדווח לרופא על קיום התופעות, על מנת למנוע תופעות לוואי לבביות.

יש דיווחים על היווצרות קרישי דם בקרב מטופלים בתרופות אנטי-פסיכוטיות, כולל אמיסולפריד, בפרט בקרב מטופלים שסובלים או שסבלו בעבר - הם או בני משפחתם - מקרישי דם. באם המטופל אכן סבל בעבר/סובל מקרישי דם (או שמישהו מבני משפחתו סבל/סובל מקרישי דם), יש לדווח לרופא המטפל (בדרך כלל - הפסיכיאטר שרושם את התרופה אמיסולפריד למטופל) על כך לפני תחילת הטיפול באמיסולפריד, על מנת למנוע היווצרות קרישי דם נוספות העלולות לפעמים להוביל למצבים מסוכנים של תסחיף ריאתי ושבץ מוחי.

מלבד זה, ישנם מצבים נוספים שיש לדווח עליהם לרופא לפני תחילת הטיפול באמיסולפריד, על מנת למנוע הופעת תופעות לוואי. המצבים הם, מטופל הסובל מאחד מהמצבים הבאים: גורמי סיכון לשבץ מוחי, אפילפסיה, פרקינסון, סוכרת או גורמי סיכון לסוכרת, ליקוי בתפקוד הלב או כלי הדם. כמו כן, יש לדווח באם קיים ליקוי בתפקודי הכליה או במערכת השתן, ובמיוחד בקשישים הסובלים מאי ספיקת כליות - הרופא בדרך כלל יפחית את המינון, ועל כן יש לדווח על כך לרופא לפני תחילת הטיפול.

בנוגע לדיווח לפני הטיפול על הבעיות הבאות: רגישות ללקטוז, חוסר ספיגת גלוקוז או חוסר ספיגת גלקטוז או חוסר בלקטאז - ראו: אמיסולפריד ולקטוז.

רשימת תופעות הלוואי ושכיחותם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישנן תופעות נוספות ששכיחותן אינה ידועה, אך באם נגרמו - יש לדווח עליהם מיידית לרופא:
    • חום בלתי מוסבר שמופיע יחד עם הפרעות נוירולוגיות (אך ללא בעיות בהכרה וקשיון שרירים, שהם תופעות יותר נדירות המעידים בדרך כלל על תסמונת נוירולפטית ממארת
    • אובדן הכרה
    • הפרעות קצב (עלול לגרום למוות)
    • בעיות שונות ברגליים: נפיחות, כאב ואודם ברגליים; קרישי דם בורידים (בעיקר בורידי הרגליים אך לא רק. ראו קרישי דם) היכולים לעבור בכלי הדם ולהגיע לריאה (ועל ידי כך לגרום לכאבים בחזה וקשיי נשימה), או לשבץ מוחי ובכך לסכן חיים
    • נפיחות פתאומית בפנים או בצוואר (אנגיואדמה) העלולה להוביל לקשיי נשימה ולסכן חיים
    • פריחה אדומה ומגרדת בעור (ראו: התוויית נגד, שתופעה זו יכולה להעיד על אלרגליה לחומר-הפעיל בתרופה (אמיסולפריד) ולהצריך הפסקת טיפול)
    • לויקופניה, נויטרופניה או אגרנולוציטוזיס (ירידה במספר תאי הדם הלבנים). בזה האחרון - יש לעשות בדיקות דם מיד (ראו: זיהום)
    • בלבול
    • הפרעות ראייה וכאבי ראש - עלולות להיות סימפטומים המעידים על גידול שפיר בבלוטת יותרת המח (גידול שעלול להחמיר עד כדי סכנת חיים כתוצאה מהשימוש באמיסולפריד, ועל כן תופעת לוואי זו דורשת תשומת לב מיוחדת ודיווח על כך לרופא, באם התופעה/ות חוזרת/ות על עצמה/ם)

(לגבי תופעות לוואי המופיעות ביילוד שאימו נטלה אמיסולפריד בשלושת החודשים האחרונים להיריון - ראו בקטע התוויית נגד בפסקה: היריון והנקה.)

בדיקות ומעקבים בזמן השימוש בתרופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני תחילת הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לבצע בדיקת אק"ג (באם לא נעשתה בזמן הסמוך לתחילת נטילת אמיסולפריד) כחלק מהערכה ראשונית. זאת משום שבחלק מהמשתמשים עלולה התרופה לגרום להפרעות בקצב הלב (כמפורט בסעיף תופעות לוואי).

בעת השימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הטיפול הרופא בדרך כלל יפנה לבדיקות-דם תקופתיות (בבדיקה יש לבדוק, בין השאר, אחר רמת הנתרן (שעלולה להיות לעיתים נמוכה מידי כתוצאה מהתרופה), את רמת ההורמון פרולקטין (עלול להיות גבוה מידי כתוצאה מהתרופה), את תפקודי הכליה) ולבדיקת אק"ג. את תדירות הבדיקה קובע הרופא המטפל (בדרך כלל ובאדם צעיר ובריא: פעם בחצי שנה[דרוש מקור]).

  • באם מופיע בזמן השימוש זיהום או חום בלתי מוסבר (החום עלול להעיד על קיום זיהום בגוף), יש לבצע בדיקות דם מיד גם באם נעשתה לפני פרק זמן קצר יחסית. זאת משום שהתרופה יכולה לגרום לירידה במספר תאי הדם הלבנים (המגנים את הגוף מפני זיהומים-פתוגניים). הבדיקה תעזור לזהות האם מקור הזיהום/החום הוא בירידת תאי הדם הלבנים כתוצאה מהתרופה, ובאם יתברר שאכן התרופה גרמה לזה והורידה את מספר תאי דם אלו לממדים מסוכנים (-ללא מספר תאי דם לבנים מספק - אין לגוף הגנה מפני זיהומים ובכך הזיהום עלול לגרום, בסופו של דבר, למוות) - יש להפסיק עם השימוש בתרופה מיידית
  • באם יש למטופל סוכרת או שהוא סובל מגורמי סיכון לסוכרת, יש לבדוק בבדיקת דם גם את רמת הסוכר בדם
  • במטופל עם היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן השד (או במטופל הסובל מגידול-תלוי-פרולקטין אחר כפרולקטינומה) הנוטל אמיסולפריד, ראו מידע כללי ותופעות מיוחדות שיש לערוך מעקב צמוד יותר אחר רמות הפרולקטין בדם בזמן לקיחת התרופה

תסמיני גמילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הפסקת הטיפול עלולות להופיע תסמיני גמילה הבאים: נדודי שינה, בחילה, הקאה, תנועות גוף לא רצוניות (דיסטוניה אקאתיזיה ודיסקינזיה) והישנות של תסמינים פסיכוטיים. באם מפסיקים מאיזה סיבה מהטיפול, הרופא ימליץ בדרך כלל על הורדה הדרגתית במינון עד להפסקה מוחלטת.

אינטראקציות עם תרופות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתרופה יכולה להיות אנטרקציות עם תרופות רבות. אין ליטול אמיסולפריד עם התרופות הבאות: קברגולין(אנ') וקוינגוליד(אנ') (תרופות לבעיות ייצור חלב בשד); לבודופה (תרופה לפרקינסון); ציטאלופרם (רסיטל) או אסציטלופרם (ציפרלקס) (לטיפול בדיכאון וחרדה).

ישנן תרופות רבות נוספות שכדאי בדרך כלל להימנע מלקיחתם עם אמיסולפריד (כמו חלק מהתרופות לפרקינסון, הרבה מהתרופות אנטי-פסיכוטיות הטיפוסיות, מתדון (תרופה לטיפול בהתמכרות לסמים או לתרופות מסוימות ובכאבים חזקים הנובעים מהגמילה) ועוד[18]). מטופל הנוטל ליתיום יחד עם תרופה זו צריך להיות במעקב צמוד עקב היתכנות של תופעות לוואי ובפרט תסמונת נוירולפטית ממאירה[19].

שיווק[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה משווקת, מלבד בישראל, גם במדינות רבות נוספות, תחת שמות שונים: בכל רחבי אירופה, באוסטרליה, ניו זילנד, מקסיקו והודו - לסכיזופרניה ולפסיכוזה (ובאיטליה בלבד - גם לדיסתימיה[20]). בארצות הברית, עד לפברואר 2020 התרופה לא אושרה לשימוש על ידי הFda להפרעות פסיכיאטריות (ככל הנראה - משיקולים כלכליים[21]) אך אושרה עד אז לשימוש, במתן דרך הוריד - למניעת בחילות והקאות שלאחר ניתוח(אנ') (-שימוש כזה קיים רק בארצות הברית, ובארצות האחרות שהתרופה משווקת - היא משווקת, כאמור, להפרעות סכיזופרניה ופסיכוזה בלבד (ובמתן פומי בלבד)).

בפברואר 2020, ניתן האישור לשיווק בארצות הברית על ידי המנהל למזון ותרופות האמריקאי (הfda).

התוויית נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מצבים רפואיים בהם יש להימנע מטיפול באמיסולפריד. אין להשתמש באמיסולפריד באחד מהמצבים הבאים:

  1. באם מתגלית אלרגיה לאמיסולפריד. תסמינים המעידים על אלרגיה: פריחה, בצקת או בעיות בנשימה, התנפחות השפתיים, הפנים, הגרון או הלשון.
  2. באם המטופל סובל מפאוכרומוציטומה (=סוג של גידול בבלוטת יותרת הכליה, הגורם בעיקר להפרשת חומרים מעלי לחץ דם ועוד תסמינים. - ראו בערך פאוכרומוציטומה).

(לגבי התוויית הנגד של מטופלים עם היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן השד/פרולקטינומה וכל גידול תלוי פרולקטין אחר, ראו בקטע: מידע כללי ותופעות מיוחדות.)

הנקה והיריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין להשתמש בתרופה בעת הנקה. כמו כן - לא מומלץ להשתמש בעת ההיריון. מסיבה זו - אין להשתמש בנשים בגיל הפוריות, אלא אם הן משתמשות באמצעי מניעה נאותים.

אם המטופלת נטלה אמיסולפריד בשלושת החודשים האחרונים של ההיריון, התינוק שיוולד עלול לסבול מתסמיני גמילה הבאים (-השונים מתסמיני הגמילה הרגילים; ראו בקטע: תסמיני גמילה): רעד, קשיון או חולשת שרירים, ישנוניות, עצבנות ובעיות בנשימה ובהאכלה. יש להתייעץ עם הרופא אם המטופלת בהיריון והוא יחליט אם להמשיך/להתחיל בנטילת התרופה.

בקטין (מגיל 15 ועד 18)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהתרופה מאושרת לשימוש גם בקטין ובכל פסיכוזה (גם כקו טיפול ראשון), השימוש אינו מומלץ עד לגיל 18[22]. מגיל זה התרופה מאושרת, רק לסכיזופרניה או סכיזואפקטיב, ולא להפרעות פסיכוזה אחרות.

אלכוהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל זמן השימוש בתרופה, אסור לצרוך יין או משקאות חריפים.

התמכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינה קיימת[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה הומצאה בשנות ה-90 על ידי חברת סאנופי-אוונטיס (סאנופי). תאריך הפטנט שלה פג תוקפו ב-2008, אז נרשם כתוצר כללי והוזל משמעותית עלות הייצור שלו.

בניו יורק, הוכרז על ידי חברת התרופות lb על ייצור תרופה בשם "lb-102”, אנטי פסיכוטי מבוסס אמיסולפריד המיועד במיוחד לארצות הברית והפועלת על קולטני D2(אנ') וd3(אנ') וכן על 5HT7(אנ') בדומה לאמיסולפריד. לפועל התכנית לא יצאה. אמיסולפריד ה"מסורתית" לא אושרה לשימוש בארצות-הברית על ידי הFDA לטיפול בסכיזופרניה, אלא רק למחלת ה PONV, עד לשנת 2020 שאז אושרה על ידי הFDA גם לסכיזופרניה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיסולפריד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגיל 15 בלבד. אין להשתמש בתרופה לפני גיל זה. (מתוך: העלון לצרכן של התרופה)
  2. ^ 1 2 https://m.infomed.co.il/Drugs/drugView?drugId=630.
  3. ^ באתר ה-fda (מנהל המזון והתרופות האמריקאי), 26 בפברואר 2020.
  4. ^ Leucht, S; Cipriani, A; Spineli, L; Mavridis, D; Orey, D; Richter, F; Samara, M; Barbui, C; Engel, RR; Geddes, JR; Kissling, W; Stapf, MP; Lässig, B; Salanti, G; Davis, JM (September 2013). "Comparative efficacy and tolerability of 15 antipsychotic drugs in schizophrenia: a multiple-treatments meta-analysis". Lancet. 382 (9896): 951–962. קישור
  5. ^ Komossa, K; Rummel-Kluge, C; Hunger, H; Schmid, F; Schwarz, S; Silveira da Mota Neto, JI; Kissling, W; Leucht, S (January 2010). ["Amisulpride versus other atypical antipsychotics for schizophrenia" קישור]The Cochrane Database of Systematic Reviews (1): CD006624.קישור.
  6. ^ Leucht, S; Corves, C; Arbter, D; Engel, RR; Li, C; Davis, JM (January 2009). "Second-generation versus first-generation antipsychotic drugs for schizophrenia: a meta-analysis". Lancet. 373 (9657): 31–41.קישור
  7. ^ Solanki, RK; Sing, P; Munshi, D (October–December 2009)."Current perspectives in the treatment of resistant schizophrenia". Indian Journal of Psychiatry. 51 (4): 254–60.
  8. ^ Mouaffak, F; Tranulis, C; Gourevitch, R; Poirier, MF; Douki, S; Olié, JP; Lôo, H; Gourion, D (2006). "Augmentation Strategies of Clozapine With Antipsychotics in the Treatment of Ultraresistant Schizophrenia". Clinical Neuropharmacology. 29 (1): 28–33. קישור
  9. ^ Nuss, P.; Hummer, M.; Tessier, C. (2007)."The use of amisulpride in the treatment of acute psychosis". Therapeutics and Clinical Risk Management. 3 (1): 3–11.
  10. ^ עיקר החשש הוא בהילקח יותר מ-600 מיליגרם במנה בודדת, אף שגם מינון הגבוה יותר (בהרבה) ממה שהומלץ על ידי הרופא יכול לגרום לתופעות של מינון יתר. במטופל בעל תסמינים פסיכוטיים הנוטל לפחות 800 מיליגרם ביום במחולק לשתי מנות ביום של 400 מיליגרם ולקח בטעות במנה הראשונה 600, יש לקזז מהמנה השנייה ולקחת בה 200 בלבד, ולמחרת להמשיך כרגיל.
  11. ^ קטע זה לקוח ברובו - מהעלון לצרכן של התרופה (מפברואר 2016).
  12. ^ שאז נדרש מעקב-פרולקטין צמוד יותר אך לא הימנעות משימוש בתרופה מלכתחילה
  13. ^ ראו: בויקירפואה בקטע אבחנה. מפורט שם על כל כמות של פרולקטין שבתוצאת בדיקת הדם - מה היא אומרת. [הבעיה מתחילה מרמת פרולקטין 100 ואילך]
  14. ^ אופציה זו לא תינתן במטופל הסובל מגידול תלוי פרולקטין וסרטן השד; במקרה כזה - תידרש הפסקת טיפול מיידית (מפאת הסיכונים הגבוהים שבזה למטופלים אלו).
  15. ^ כאשר אובחנה פרולקטינומה שנגרמה כתוצאה מטיפול תרופתי (כולל אמיסולפריד), התרופה היחידה בישראל שניתנת להורדת הגידול היא ברומוקריפטין-מסילאט(אנ') (שמות מסחריים בישראל: פארילק, פרלודל) 2.5 מיליגרם. במקרים אחרים של היפרפרולקטינמיה: בדרך כלל, אם המטופל חסר תסמינים, אין צורך בטיפול בהיפרפרולקטינמיה; אך אם יש תסמינים של תת-פעילות של בלוטת-המין או אוסטאופורוזיס, ואי אפשר להפסיק את הטיפול באמיסולפריד (ומאידך הרי חייבים לטפל בתסמינים על ידי הורדת הפרולקטין)- הרופא יעדיף לטפל בהיפרפרולקטינמיה באמצעות מתן אסטרוגן או טסטוסטרון; טיפול באגוניסטים דופמינרגיים באנשים המטופלים בתרופות אנטיפסיכוטיות שנוי במחלוקת[דרוש מקור]: אמנם לרוב משפר את ההיפרפרולקטינמיה אך עלול לגרום להחמרה בפסיכוזה. בהיפרפרולקטינמיה משנית לתת פעילות ראשונית של בלוטת התריס, הטיפול הוא לבותירוקסין(אנ').-בויקירפואה בקטע טיפול.
  16. ^ אין בהגדרה המובאת כאן סתירה לערך "ברדיקרדיה" (שם מובא שמדובר בפחות מ-60, או - באופן משמעותי - מ-50 (אך לא מ-55) פעימות בדקה); ההגדרה שכאן - לקוחה מהעלון לצרכן של פרייד. האבחנה של ברדיקרדיה נתונה לשיקול דעת הרופא בלבד
  17. ^ בשונה מאין-אונות בגברים המופיעה דווקא באם הפרולקטין עלה דרסטית.
  18. ^ לרשימה המלאה יש לעיין בעלון לצרכן, סעיף "יש להימנע משימוש בפרייד אם הנך נוטל את התרופות הבאות".
  19. ^ דף התרופה באתר כללית.
  20. ^ בקישור זה (2009), בקטע הראשון.
  21. ^ "סביר להניח כי אמיסולפריד לעולם לא יאושר אי פעם על ידי ה-FDA מכיוון שעל היצרן לשאת בעלויות המשמעותיות של אישור כזה והשוק המצומצם של אמיסולפריד לא יצדיק את ההוצאה", מקור (מפי עורך דין בשם ׳ויליאם׳):בדף זה, 2009. ראו שבשנת 2020 התרופה אושרה לבסוף (אולי כתוצאה מהביקוש שגדל עד אז בארצות הברית לתרופה זו, הסותר את הטיעון ("השוק המצומצם של אמיסולפריד")).
  22. ^ מתוך העלון לצרכן

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.