אמיקצין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
amikacin

אמיקצין (Amikacin) היא תרופה אנטיביוטית המשתייכת למשפחת האמינוגליקוזידים. השימוש באמיקצין הוא לטיפול במגוון רחב של זיהומים חיידקיים, ביניהם: זיהומים בדרכי הנשימה, בעור, במערכת השתן, בדם ובעצמות.

ספקטרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיקצין פעילה בעיקר נגד חיידקים מסוג גראם שלילי (כגון אלו הגורמים לזיהום בדרכי השתן, הנרכשים בעיקר בעת שהות ארוכה בבית החולים) וחלק מהחיידקים מסוג גראם חיובי (כמו אלו שגורמים לזיהום פנים הלב (אנדוקרדיטיס)).

מנגנון הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנוון פעילותה הוא קישור לתת יחידה הקטנה של הריבוזום (30S) ועיכוב תרגום החלבונים של החיידק.

התוויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיקצין משמשת לטיפול בקו שני בזיהומים בהם התגלתה עמידות לאנטיביוטיקות אחרות ממשפחת האמינוגליקוזידים כגון: גנטאמיצין וטוברמיצין. כמו כן משמש לטיפול בשחפת הנגרמת לא כתוצאה מחידק המיקרובקטריה.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו שאר התרופות השיכות למשפה האמינוגליקוזידיות תופעות הלוואי העיקריות הן איבוד שמיעה, ופגיעה כלייתית ולכן בזמן מתן התרופה חשוב לנטר אחר רמות פינוי הקראטינין מהגוף (Creatinine clearance).

דרכי מתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

amikacin ניתן עד פעמים ביום, אינו ניתן בטבליה דרך הפה, אלה רק דרך הווריד או זריקה תוך שרירית, בארץ ניתן תחת השם: אמיקצין - פרזניוס 500 מ"ג/2 מ"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי