אמיר קרטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמיר קרטס, תמונה עצמית במכבסה, 2016

אמיר קרטס (1965 בערך - 2 בינואר 2018) היה זמר, נגן וכותב שירים ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 הקים קרטס את להקת רעש עם עודד פרח ורע מוכיח, ובהמשך הצטרף ללהקה ג'וני שועלי. בשנת 1994 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה "רעש רק רעש. ק.". את מרבית השירים באלבום כתב ושר קרטס, אך השירים שהתפרסמו היו בעיקר אלה שכתב שועלי, בייחוד "לעיתים". ההשמעות הרבות של "לעיתים" לא סייעו להצלחת האלבום, ונמכרו ממנו כ־5000 עותקים בלבד, אך הוא זכה לשבחים רבים מהמבקרים ונחשב לאחד האלבומים הטובים ברוק העברי.

ב-1995 השתתף עם כל חברי להקת רעש בנגינה באלבום "האלף ואחד", אלבומו הראשון של שועלי. ב-1996 יצא האלבום השני של רעש, "תמימות", שנכתב והושר כמעט כולו על ידי קרטס. גם האלבום הזה זכה לביקורות טובות אבל למכירות מועטות ביותר. באותה שנה השתתף בנגינה באלבומה של יעל לוי "שוך הסערה".

באמצע שנות התשעים עזב קרטס את תל אביב ועבר למושב עזוז שעל גבול מצרים. בעזוז המשיך קרטס את העיסוק במוזיקה, כשהקים אולפן הקלטות, "עזוזה ספייס זלמה", והחל לתת שיעורים.

רעש וקרטס הופיעו מעט מאוד עד 2002, אך ב־1998 ניגנו כל חברי הלהקה באלבום הבכורה של זמר הרוק החסידי החוזר בתשובה עדי רן.

בשנת 2000 יצא האלבום השלישי של רעש, "אני זה לא אתה". אף שהאלבום נשמע כמו יצירה של להקה מגובשת ושוויונית, שבה ניתנה הזדמנות לכל החברים לנגן את יצירותיהם, הלהקה התפרקה עוד לפני יציאתו למדפים.

בשנת 2002 חזרו רעש לבמה בהופעה החגיגית לציון שלוש-עשרה שנים ("בר מצווה") לחברת התקליטים נענע דיסק, אך הדבר לא הוביל לאיחוד הלהקה או להקלטת אלבומים חדשים תחת השם "רעש".

האלבום הראשון של קרטס, "ים צהוב", יצא בשנת 2003. העבודה על האלבום החלה כבר ב-1997, כשקרטס כותב את כל השירים. בהקלטות השתתפו מוזיקאים רבים, חלקם חבריו מתל אביב כמו ג'וני שועלי ואסף אמדורסקי, וחלקם תלמידיו לשעבר, מוזיקאים צעירים מן הנגב. "אופנה זה לא דבר ששייך לחיים שלי ולמוזיקה שאני מייצר", הסביר קרטס בקומוניקט לאלבום, שהוגדר כאלבום מסע לחיפוש אחר מקורות השראה.

קרטס נפטר ב-2 בינואר 2018 ממחלת הסרטן בגיל 53. הותיר אחריו את אשתו דינה ושלושה ילדים.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ים צהוב (2003)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותו: