אמיתי חסון
 | |
| לידה |
1934 (בן 90 בערך) ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| כינוי | שפן |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1952–1980 (כ־28 שנים) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| טייס, מפקד טייסת מסוקים, ראש ענף תכנון, מפקד בסיס רפידים | |
| פעולות ומבצעים | |
 מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור המופת צל"ש הרמטכ"ל (2) | |
  | |
אמיתי חסון ("שפן") (נולד ב-1934) הוא טייס לשעבר בחיל האוויר הישראלי שעוטר בעיטור המופת ובשני צל"שי רמטכ"ל[1][2][3][4]. השתחרר לאחר סדרת תפקידי פיקוד ומטה בדרגת אלוף-משנה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסון נולד בישראל. בשנת 1952 התגייס לצה"ל והתנדב לקורס טיס מס' 13 אותו סיים בפברואר 1954. לאחר הקורס שירת כטייס ספיטפייר בבסיס רמת דוד ובהמשך כמדריך בבית הספר לטיסה ובהצבת חירום בטייסת 116. במסגרת ההכנות למבצע קדש, צורף חסון לצוות תכנון מבצע מספריים לניתוק קווי הטלפון המצרים בסיני, שנועד לעכב את הדיווחים על הפלישה הישראלית[5]. עם פרוץ המלחמה נשלח כחלק מרביעיית מטוסי מוסטנג לביצוע המשימה, כשעליו ועל בן זוגו למבנה הוטל לנתק את קווי הטלפון מערבית למיתלה. במהלך הטיסה השתחררו מהמטוס הכבלים המיוחדים שאמורים היו לנתק את קווי הטלפון וחסון נאלץ לנתק אותם בעזרת כנפי מטוסו[6][7].
בתחילת שנות השישים, נשלח חסון לקורס מסוקי סער במשך שנה בארצות הברית והוכשר להטיס מסוק מדגם סיקורסקי S-55, כששב לישראל הוצב בטייסת החרב המתהפכת. חסון השתתף במבצעים רבים של הובלת כוחות מיוחדים אל מעבר לקווי האויב, כולל הטסת לוחמי סיירת מטכ"ל לסיני כחלק מהכנות צה"ל לכיבוש אפשרי של חצי האי (מבצע שלדג, מבצע כחל, מבצע נקר)[8]. על פעולותיו זכה ב-3 ציונים לשבח, שאחד מהם הומר לימים לעיטור המופת.
בעקבות העלייה בצורך לטייסי מסוקים, הוחלט בחיל האוויר להקים לראשונה בית ספר לטייסי מסוקים. הפיקוד על ההכשרה ועל הטייסת החדשה שהוקמה לצורך כך, "טייסת ציפורי המדבר" הוטל על חסון. הקורס הראשון שהחל באפריל 1965 הועבר על מסוקים קלים מדגם בל 2-G47 ועל מסוקי סיקורסקי S-58 מ"טייסת החרב המתהפכת".
לאחר מלחמת ששת הימים, מונה לראש ענף תכנון במטה חיל האוויר ועסק בתכנון מבצעים בהם מבצע הלם, מבצע תשורה, מבצעי בוסתן ומבצע תרנגול 53, בהם למסוקי חיל האוויר היה חלק מרכזי. פיקד על כנף 15. חסון פיקד על בסיס רפידים בסיני, בפרוץ מלחמת יום הכיפורים שהה במסגרת משלחת של חיל האוויר בארצות הברית, הוא חזר לישראל ושב לפקד על הבסיס. ב-1980 השתחרר חסון משירות הקבע.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוצא מאפלה, במחנה, גיליון ראש השנה ה'תשס"א, עמ' 4–5
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיטור המופת שהוענק לאמיתי חסון, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- אמיתי חסון, באתר הגבורה
- הכירו את אחד הטייסים המעוטרים ביותר, אתר חיל האוויר, 17 בפברואר 2013
- חיילי צה"ל המעוטרים ביותר, עדכון יוני 2014, אתר הגבורה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אמיתי חסון, באתר הגבורה
- ^ יוצא מאפלה, באתר הגבורה, במחנה, גיליון ראש השנה ה'תשס"א, עמ' 4–5, מובא מתוך אתר הגבורה
- ^ מיכל דניאלי, על גבורה, עוז ומופת: מדריך הצל"שים, באתר מאקו, 24 בינואר 2012
- ^ צה"ל חוגג 64 שנות הגנה על ישראל, אתר צה"ל, 2 ביוני 2012
- ^ נורת' אמריקן P-51 מוסטנג, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ מטוסי מוסטנג של חיל-האוויר מנתקים חוטי טלפון בסיני, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ ניתוק קוי הטלפון בסיני לקראת פרוץ מבצע סיני, באתר מרחב אווירי, דצמבר 2008
- ^ עפר דרורי, "הציפורים" – מבצעי סיירת מטכ"ל וחיל האוויר בשנות השישים, באתר הגבורה, יוני 2011
מפקדי בסיס שדה דב 
| |
|---|---|
|
מפקדי בסיס רפידים 
| |
|---|---|
|