אמל קלוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמל קלוני
أمل علم الدين
אמל קלוני
קלוני, 2016
תאריך לידה 3 בפברואר 1978 (בת 39)
מקום לידה לבנוןלבנוןביירות, לבנון
מקום מגורים אנגליה, בריטניה
מקצוע עורכת דין ופעילת זכויות אדם
השקפה דתית דרוזית/מוסלמית
בן זוג ג'ורג' קלוני

אמל קלוניאנגלית: Amal Clooney, בערבית: أمل كلوني‎‎; נולדה ב-3 בפברואר 1978) היא עורכת דין (בריסטר[1]) לבנונית-בריטית, ופעילת זכויות אדם בינלאומית. בין הלקוחות אותם ייצגה נמנים ג'וליאן אסאנג' מייסד ויקיליקס, במאבקו כנגד הסגרתו, ראש ממשלת אוקראינה לשעבר יוליה טימושנקו והעיתונאי הקנדי-מצרי מוחמד פחמי. בין היתר עוסקת קלוני במאבק כנגד הכחשת רצח העם הארמני ובמאבק משפטי כנגד רצח העם שמבצע דאע"ש בבני העם היזידי[2][3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם אמל עלם א-דין (أمل علم الدين) בביירות שבלבנון. אביה, רמזי אלמודין, בן העדה הדרוזית היה בעל סוכנות נסיעות ובעל תואר שני במנהל עסקים מטעם האוניברסיטה האמריקנית של ביירות. אמה בריאה מיקנס הגיעה מטריפולי הלבנונית ממשפחה מוסלמית-סונית, והייתה עורכת העיתון הפאן-ערבי אל-הייט, והייתה הדוברת של ארגון יח"צ בינלאומי. במהלך מלחמת האזרחים בלבנון בשנות ה-80, כשהייתה בגיל שנתיים, עזבה משפחת אלמודין את לבנון והתיישבה בג'ררד קרוס בפלך בקיניגהמשייר שבבריטניה. ב-1991 חזר אביה ללבנון. לאמל אחות טלא, ושני אחים למחצה מנישואיו הראשונים של אביה, סאמר וזיאד.

אמל למדה בתיכון באוקספורד, ובשנת 2000 קיבלה תואר ראשון במשפטים מקולג' סנט הוס' (St. Hugh's College) באוקספורד. בשנת 2001 החלה ללמוד באוניברסיטת ניו-יורק למשפט לתואר שני, שם עשתה גם חונכות מעשית בבית הדין הבינלאומי לצדק. לסמסטר אחד התמחתה גם בבית המשפט לערעורים, במשרד השופטת סוניה סוטומיור שכיום היא שופטת בית המשפט העליון בארצות הברית.

קלוני עבדה שלוש שנים עבור משרד עורכי הדין הבינלאומי Sullivan & Cromwell במחלקת הגנה פלילית וחקירות, בין לקוחתיה היו תאגיד אנרון וחברת ההחזקות ומשרד רואי החשבון 'ארתור אנדרסן'. ב-2004 החלה לעבוד עבור בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, והייתה אחת משני עו"ד שנתמכו על ידי אוניברסיטת ניו-יורק. היא עבדה במשרדיהם של השופטים ולדן ס. ורשצ'טיין מרוסיה, והשופט נביל אלערבי ממצרים. כמו כן עבדה במשרד תובע האו"ם בבית הדין המיוחד לבחינת הפשעים שבוצעו בלבנון, ובבית הדין המיוחד לבחינת הפשעים שבוצעו בשטחי יוגוסלביה לשעבר.

ב-2010 חזרה קלוני לבריטניה שם הוסמכה כבריסטר[1] והצטרפה ל-'Doughty Street Chambers" - לשכת עורכי דין המתמחה בסוגיות של צדק פלילי, חוק ציבורי, חוקי הגירה, דיני עבודה, זכויות אדם וחירויות האזרח, המבקשת להנגיש את שירותי המשפט לציבור הרחב[4]. ב-2013 מונתה קלוני למספר ועדות של האו"ם, ובכללן ייעוץ לשגריר המיוחד קופי אנאן לסוריה, ולוועדה לבחינת השימוש במזל"טים בפעילות אנטי-טרור. היא הייתה מעורבת בתיקים בינלאומיים כשייצגה את מדינת קמבודיה, את מפקד המודיעין המודח בלוב עבדאללה אל-סנוסי, ג'וליאן אסאנג' מייסד ויקיליקס[3], וראש ממשלת אוקראינה לשעבר יוליה טימושנקו[3]. ייעצה למלך בחריין בקשר עם ועדת החקירה הבלתי תלויה בבחריין.

החל מאביב 2015 קלוני היא חברת סגל אורחת ועמיתה בכירה במכון זכויות האדם שבבית הספר למשפט בקולומביה, שם הרצתה בקורס זכויות האדם של פרופ' שרה ה. קליבלנד, ונשאה דברים בפני הקלינקה לזכויות אדם. כמו כן הרצתה קלוני בנושאי משפט בין לאומי בבית הספר למשפט שבבית הספר ללימודי אפריקה והמזרח באוניברסיטת לונדון, בבית הספר החדש בניו-יורק, ובאקדמיית האג למשפט בינלאומי, ואוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'פל היל.

תיקים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2011 הייתה קלוני מעורבת בתיק שהגיע לבית הדין הבינלאומי בהאג בנושא מחלוקת טריטוריאלית בין תאילנד וקמבודיה שטענו שתיהן לבעלות על מקדש פראה ויהאר. באותה שנה סייעה קלוני לבית הדין הקבוע לבוררות שבהאג, בבוררות בין חברת התרופות מרק לבין הרפובליקה של אקוואדור. החל מסתיו 2014 ייצגה קלוני את העיתונאי הקנדי של עיתון אל-ג'זירה, מוחמד פחמי, אשר יחד עם עיתונאים אחרים הוחזק במצרים. לבסוף נגזרו על פחמי שלוש שנות מאסר, והפסיד אף במשפט חוזר בשנת 2015, בטרם קיבל חנינה מנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי.

באוקטובר 2014 החלה קלוני לפעול בתיק שעסק בהשבת שיש אלגין, תבליטים יוונים עתיקים לממשלת יוון, המוצגים במוזיאון הבריטי מאז שנת 1816. במאי 2015 החליטה ממשלת יוון לעצור את ההליך המשפטי לשיקום התבליטים.

החל מינואר 2015 החלה קלוני לייצג את ארמניה למען הכרה ברצח העם הארמני, וכנגד העמדתם לדין של פעילים ארמנים-טורקים להכרה ברצח העם. היא ייצגה את ארמניה בתביעה כנגד דוגו פרינצ'ק (Doğu Perinçek), פוליטיקאי טורקי שהיה לאדם הראשון אשר הורשע בשנת 2007 בהכחשת רצח העם הארמני, על ידי בית דין בשווייץ (וזוכה מאוחר יותר ב-2015 בבית הדין העליון לזכויות אדם של האיחוד האירופי מטעמים של חופש הביטוי). במהלך הדיונים בתיק זה התעוררה סערה תקשורתית כאשר אמל נשאלה באופן סקסיסטי על ידי עיתונאי באיזה בגד תבוא לדיון, וזו השיבה את שם הפירמה המייצרת את גלימות המשפט בהן היא משתמשת.

ב-8 במרץ 2015 הגישה קלוני תביעה כנגד ממשלת הפיליפינים בגין מאסרה הממושך של הנשיאה לשעבר וחברת הקונגרס גלוריה מקפגל ארויו מול המוסד לבחינת מאסרים שרירותיים בוועדת זכויות האדם של האו"ם אשר קבעה ב-2 באוקטובר באותה שנה כי מאסרה של מקפגל ארויו מפר את החוק הבינלאומי, ושרירותי בכמה היבטים.

ב-7 באפריל 2015 הוכרז כי קלוני תהיה חלק מצוות ההגנה של נשיא האיים המלדיביים לשעבר מוחמד נשיד במאסרו השרירותי המתמשך. נשיד נידון במרץ 2015 ל-13 שנות מאסר, לאחר שמחה כנגד השלטון החדש במדינה. אמנסטי כינתה את משפטו כ'עיוות הצדק'. היועץ השותף בתיק זה נדקר בראשו בעת שביקר באיים, דבר המעיד על הסכנה וחוסר היציבות בה נתונה המדינה.

ביוני 2015 החלה קלוני לעבוד על התיק אשר נפתח מחדש בין ממשלת אירלנד לממשלת בריטניה, בטענה על שימוש שבריטניה עשתה בצורות חקירה בילתי חוקיות ועינויים במהלך מעצרים בצפון אירלנד בשנות ה-70. התיק צפוי להיות נידון בבית הדין האירופי לזכויות אדם.

ב-2016 קלוני היא חלק מהצוות המשפטי המייצג את לואי אוליבר בנקולט וקבוצת אנשים הטוענים כי גורשו בשנת 1971 על ידי ממשלת בריטניה מהאי עליו חיו, דייגו גרסיה בארכיפלג צ'גוס, על מנת לאפשר הקמת בסיס צבאי אמריקאי באי. כמו כן ייצגה קלוני בבית הדין האירופי לזכויות אדם את העיתונאית האזרביג'נית חדיג'ה איסמאילובה (Khadija Ismayilova) שתחקירה העיתונאי הביא למאסרה. על איסמאילובה נגזרו שלוש שנות מאסר על תנאי.

ביוני 2016 החליטה קלוני לייצג את נאדיה מוראד בתביעה כנגד דאע"ש על רצח העם היזידי, וכן בגין פשעי אונס המוני, וסחר בבני אדם המתרחש גם כיום באמצעות האינטרנט ובשטחי המזרח התיכון. בספטמבר נשאה בנושא זה דברים בפני האו"ם.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמל ובעלה ג'ורג' קלוני

קלוני דוברת ערבית, אנגלית וצרפתית. הוגדרה בתקשורת בעבר כמוסלמית.

התארסה עם השחקן האמריקאי ג'ורג' קלוני ב-28 באפריל 2014. ביולי אותה שנה מתח בן זוגה ג'ורג' קלוני ביקורת על העיתון הבריטי דיילי מייל אשר פרסם כתבה כי אמה של אמל מתנגדת לנישואיהם מטעמי דת. העיתון פרסם התנצלות בעניין, אשר ג'ורג' קלוני סירב להתרצות ממנה. ב-7 באוגוסט 2014 נרשמו השניים כנשואים באופן רשמי, וב-27 בספטמבר אותה שנה ערכו את חגיגת הנישואין שהייתה מתוקשרת ביותר.

קלוני עוסקת בפילנטרופיה ושותפה ליוזמה העולים "100 Lives". היא אף ייסדה קרן מלגות על שמה המציעה מלגה בכל שנה לסטודנטית לבנונית לתוכנית לימודים בינלאומית בת שנתיים.

ב-2014 קלוני הייתה אמורה לחקור את מדינת ישראל, לאחר שמונתה לחברה בצוות החקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקירת חשדות להפרת זכויות אדם ופשעי מלחמה במבצע "צוק איתן" כנגד הפלסטינים. לאחר כמה שעות הודיעה עלם א-דין כי היא דוחה את מינויה, כיוון שהיא "עסוקה מדי".[1] כל זאת על אף שהיא התבטאה בעבר ואמרה כי ישראל מבצעת פשעים ברצועת עזה,[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 בבריטניה ישנן שתי דרגות של עורכי דין: סליסטור ובריסטר. סליסטור היא הדרגה הנמוכה יותר, ובריסטר הגבוהה. בריסטרים יכולים לטעון בבתי דין פתוחים (לפני הבר של השופט) ואילו הסליסטר לא.
  2. ^ טל כרמון, ‏האם סיפורן של יזידיות שנחטפו ונאנסו בעיראק יידון בהאג, באתר דבר ראשון, 13 ביוני 2016
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 יניב כרמל, ‏נדיה מוראד ואמל קלוני רוצות לחסל את דאע"ש בבית המשפט הבינלאומי, באתר דבר ראשון, 22 בספטמבל 2016
  4. ^ על פי החוק בבריטניה הבריסטרים חייבים להיות עצמאיים ואינם יכולים להיות חלק מחברה. לרוב משרדיהם ממוקמים בתוך בתי המשפט. לעתים הם מתאגדים בצורה לא רשמית ללשכות- כלומר הם חוקית עצמאים אבל פועלים ביחד בהקשרים מסוימים. הדוטי סטריט צ'יימבר - הוא לשכה של בריסטרים, שהחליטו להנגיש את החוק לציבור הרחב ולכן פתחו את לשכה שלהם מחוץ לבית המשפט