אמנה בדבר חימוש מצרר
האמנה בדבר חימוש מצרר (באנגלית: Convention on Cluster Munitions) היא אמנה בינלאומית האוסרת כל שימוש, העברה, ייצור ואגירה של חימוש מצרר, סוג תחמושת וצורת חימוש שבה יחידת חימוש אחת אוגדת בקרבה מספר רב של פצצות קטנות המכונות "פצצונות" ועתידה לפזרן במרחב אחד. בנוסף, האמנה קובעת מסגרת לתמיכה בסיוע לקורבנות, פינוי אתרים מזוהמים, חינוך להפחתת סיכונים והרס מאגרים קיימים של חימוש מצרר. האמנה אומצה ב-30 במאי 2008 בדבלין[1], ונפתחה לחתימה ב-3 בדצמבר 2008 באוסלו[2]. היא נכנסה לתוקף ב-1 באוגוסט 2010, שישה חודשים לאחר שאושררה על ידי 30 מדינות. נכון לספטמבר 2024, בסך הכל 124 מדינות מחויבות למטרה של האמנה, כאשר 112 מדינות אשררו את האמנה, ו-12 מדינות חתמו על האמנה אך טרם אשררו אותה.
בין המדינות שטרם חתמו על האמנה, או הודיעו כי לא יחתמו עליה, נמצאות היצרניות הגדולות של פצצות מצרר: ארצות הברית[3], רוסיה, הרפובליקה העממית של סין, הודו, פקיסטן, ברזיל וישראל[4].
עיקרי האמנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינות שאשררו את האמנה התחייבו לעולם בשום פנים ואופן:
- לא להשתמש בתחמושת מצרר;
- לא לפתח, לייצר, לרכוש, לאגור, לשמור או להעביר לכל אחד, במישרין או בעקיפין, תחמושת מצרר;
- לא לסייע, לעודד או לגרום לכל אחד לעסוק בכל פעילות האסורה למדינה שהיא צד לאמנה.
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש הנרחב שעשתה מדינת ישראל בפצצות מצרר במלחמת לבנון השנייה[5], בה ירתה מדינת ישראל יותר ממיליון פצצות מצרר לעבר לבנון[6], הביא לעלייה במודעות לנזקי השימוש בהם, לאחר ש-13 עובדי סיוע בינלאומי נהרגו במהלך העבודות לפינוי הנפלים[7]. עד סוף שנת 2007 נהרגו כ-30 בני אדם בפיצוץ נפלי פצצות מצרר בדרום לבנון ועשרות בני אדם נוספים נפצעו[8]. בנוסף ישראל השתמשה בפצצות מצרר מתוצרת ארצות הברית בניגוד להסכמים חשאיים בין שתי המדינות, שמגבילים את השימוש בנשק זה[9]. הסערה התקשורתית הבינלאומית סיפקה מומנטום למאמצים הבינלאומיים של הקואליציה למאבק בפצצות מצרר שפעלה לכינון האמנה[10].
במהלך מבצע עם כלביא שיגרה איראן מספר טילים עם חימוש מצרר לעבר ישראל[11]. במהלך מבצע שאגת הארי הגבירה איראן את מספר השיגורים של טילים עם חימוש מצרר[12]. איראן, כמו ישראל, אינה חתומה על האמנה בדבר חימוש מצרר[13].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אמנה בדבר חימוש מצרר (באנגלית)- אמנה בדבר חימוש מצרר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יוסף אלגזי, תצטרף ישראל לאמנה הבינלאומית לאיסור השימוש בפצצות מצרר, באתר "העוקץ", 23 בפברואר 2008
- שירי קרבס, "היום שאחרי הפצצה" – ישראל והאמנה הבין-לאומית החדשה נגד פצצות מצרר, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 6 במרץ 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מירון רפופורט, יותר ממאה מדינות הסכימו על אמנה נגד פצצות מצרר, באתר הארץ, 30 במאי 2008
- ↑ AP, מאה מדינות יאשררו האמנה נגד פצצות המצרר, באתר ynet, 3 בדצמבר 2008
- ↑ נטשה מוזגוביה, ארה"ב לא תחתום על אמנה נגד פצצות מצרר, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2008
- ↑ יוסי מלמן, האם הרומן האסור של ישראל עם פצצות מצרר עושה סיבוב נוסף?, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2020
- ↑ משה בהר, ברוכות הבאות פצצות המצרר, באתר "העוקץ", 24 ביולי 2006
- ↑ מירון רפופורט, מפקד יחידת רקטות: ירינו יותר ממיליון פצצות מצרר בלבנון, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2006
- ↑ רויטרס, בריטי שעסק בפינוי פצצות מצרר בלבנון נהרג, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2007
- ↑ סוכנויות הידיעות, הברד בלבנון גרם לפיצוץ מאות פצצות מצרר, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2007
- ↑ רן דגוני, וושינגטון, ארה"ב עכבה משלוח סוג של פצצות מצרר לישראל בעיצומה של המלחמה, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2006
- ↑ רן דגוני, וושינגטון, הצעת חוק סיוע החוץ של ארה"ב: הממשל לא יוכל למכור פצצות מצרר למדינות זרות, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2007
מירון רפופורט, ניו יורק טיימס, דו"ח לקונגרס: ישראל הפרה הסכמים כשהשתמשה בפצצות מצרר בדרום לבנון, באתר הארץ, 28 בינואר 2007 - ↑ איתי בלומנטל, פיקוד העורף: במטח האחרון שוגר טיל עם ראש קרב מתפצל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 ביוני 2025
בר פלג, בצבא אומרים כי איראן שיגרה טיל בעל ראש נפץ שמפזר פצצות קטנות, באתר הארץ, 19 ביוני 2025
שי לוי, שחר ברדיצ'בסקי, נשק חסר הבחנה: ההסבר לתיעודים יוצאי הדופן שנראו בשמי הארץ במטח, באתר מאקו, 24 ביולי 2025 - ↑ משה כהן, "גם כשיוצאים מהמרחב המוגן - הסכנה לא חולפת": כך פועלות פצצות המצרר, באתר מעריב אונליין, 15 במרץ 2026
בר פלג, 11 טילי מצרר חדרו מבעד למערך ההגנה. אחד המטיר 70 פצצות על גוש דן. כך זה קרה, באתר הארץ, 12 במרץ 2026 - ↑ נבו טרבלסי, למה החץ לא מיירט את טילי המצרר מחוץ לאטמוספירה?, באתר גלובס, 18 במרץ 2026
