אמנון זקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמנון זקוב
אמנון זקוב עם נכדתו, לי - יוני 2006.jpg
אמנון זקוב עם נכדתו, לי, 2006
לידה 27 באוגוסט 1935
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
פטירה 5 במרץ 2014 (בגיל 78)
ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מחנך, משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אמנון זָקוֹב (27 באוגוסט[1] 19355 במרץ 2014) היה מחזאי, הומוריסטן ואיש לימודי המתמטיקה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בתל אביב. למד בבית חינוך מרכז, בית חינוך צפון ובתיכון עירוני ד'. היה חניך התנועה המאוחדת קן צפון והתגייס עם חבריו מגרעין התנועה לנח"ל. לאחר שרותו הצבאי עבר עם חבריו מהתנועה לקיבוץ יפתח והפך לחבר קיבוץ. בהמשך נשלח מטעם התנועה לתפקיד הדרכה כקומונר והיה אחראי על הקן בצפון תל אביב.

היה כנר במשלחת הישראלית לפסטיבל מוסקבה 1957, שחידש את הקשר עם היהדות הסובייטית.

במקביל לפעילותו בתנועה המאוחדת, רכש באוניברסיטה העברית בירושלים תואר מוסמך למתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה של המדע. ב־1964 כיהן כיושב ראש התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל.

בשנות ה-50 וה-60 היה מהמשתתפים הבולטים בתוכניות הומור וסאטירה ברדיו, ביניהן "שלושה בסירה אחת" ששודרה בקול ישראל, "יתוש בראש", "כל המסיבות" ו- "כל האמת" ששודרה בגל הקל (שהפך עם השנים לרשת ב').

ב־1967 נלחם במלחמת ששת הימים בקרבות באזור נבי סמואל.

משנות השבעים ואילך כתב למספר תוכניות בטלוויזיה החינוכית, ביניהן "מתי מתוק, בלש מתמטי" והסדרה ללימוד תלמוד "שניים אוחזין" (עבורה אף הלחין את אות התכנית). בנוסף היה מכותבי השאלות לתוכנית פיצוחים ויצר את חידת "הצפנח" לתוכנית הקיצית רואים 6/6.

בשנים 1977–1979 היה שליח מחלקת העלייה של ההסתדרות הציונית בארצות הברית וקנדה. הוא היה אחראי על הסברה והתגורר עם משפחתו בניו יורק.

עם סיום השליחות חזר להיות כותב עצמאי והתמקד בתוכניות ובמסגרות שונות להוראת מתמטיקה. סגנון הכתיבה הייחודי שלו התאפיין בשילוב בין מתמטיקה לבין הומור וכלל חידות בלשיות שפתרונן מתמטי. בשמנות השמונים החל לכתוב יחידות לימוד לתלמידים מחוננים במתמטיקה במסגרת היחידה לנוער שוחר מדע במכון ויצמן למדע. עם הזמן הוסיף לתוכנית חומרים משלו, שנאספו בסופו של דבר בספרו "להוציא מתוק ממר לא, או לא בא בחשבון". כמו כן, חיבר תוכניות עבור מוסדות שרצו ללמד מתמטיקה בצורה שונה מהמקובל (כמו תוכנית הלימודים שיצר עבור בית הספר למדעים ואומנויות בירושלים בשנות קיומו הראשונות). בין ספרי הלימוד שכתב: "מבוא לתורת הגרפים" שיצא לאור על ידי "מצוינות אלפיים" מטעם העמותה למצוינות בחינוך ו"מתי מתמטיקה מתי לא", חוברת חידות בלשיות שהוצאה על ידי האגף לחינוך התיישבותי. הוא היה אחד הכותבים הוותיקים והפוריים במכון דוידסון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. עבודותיו הרבות זמינות באתר המכון וכוללות חידות מתמטיות, בלוג וסיפורים מתמטיים (סיפורי ד"ר לא). הוא המשיך לכתוב עבור מדור "המעגל המתמטי" באתר מכון דוידסון מעט עד ליומו האחרון.

לצד התכנים החינוכיים שיצר, אמנון זקוב היה מחזאי, סופר ומשורר פורה. מחזהו "למות מצחוק או אהבת התליין" הועלה ב-1972 בבימרתף. מחזהו "תותי וטיטי" הועלה בצוותא ב-2009. כתיבת השירה ליוותה אותו לאורך כל חייו, החל מילדותו המוקדמת, אך רק מעטים משיריו ראו אור (בין השאר, ב"עיתון 77" וב"דבר"). בשנותיו האחרונות זכה במלגה להוצאת ספר שירים, אך לא מימש אותה מעולם. לאחר מותו, חבריו הקרובים ערכו קובץ נבחר משיריו, שעתיד לצאת לאור בסוף שנת 2020.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקוב התגורר בלב תל אביב. היה נשוי לאליעזרה (לוסי) אֵיג-זקוב, זמרת אלט ומתרגמת מאנגלית (בתם של הבוטנאי פרופ' אלכסנדר איג והביולוגית והמחנכת איטה פקטורית, אחותו-למחצה של דניאל פקטורי ואחייניתו של הבוטנאי אליעזר פקטורובסקי), ובני הזוג היו הורים לשתי בנות: תמי זקוב (נפטרה)[2] ומיכל סוקולובסקי.

נפטר במרץ 2014 בתום מחלה קשה, בגיל 78.[3] נקבר בבית העלמין ירקון. הותיר אחריו את אשתו, בתו ונכדותיו.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "להוציא מתוק ממר לא - או לא בא בחשבון", הוצאת מכון ויצמן, 1990
  • הקוסם ממנלו פארק, (עם יצחק צילג), הוצאת מעלות, 1976
  • "מתי מתמטיקה מתי לא", חוברת חידות בלשיות במתמטיקה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמנון זקוב באתר Billiongraves
  2. ^ תמי זקוב באתר חברה קדישא ת"א–יפו
  3. ^ אמנון זקוב באתר "אבלים"