אמנון זקוב

אמנון זָקוֹב (27 באוגוסט^[1] 1935 – 5 במרץ 2014) היה מחזאי, הומוריסטן ואיש לימודי המתמטיקה.

תוכן עניינים

נולד בתל אביב. היה חניך התנועה המאוחדת קן צפון. בהמשך היה חבר קיבוץ יפתח.

בשנות ה-50 השתתף בתוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת" ששודרה בקול ישראל. נטל חלק ככנר במשלחת הישראלית לפסטיבל מוסקבה 1957.

זקוב היה מוסמך האוניברסיטה העברית במתמטיקה. כתב תוכניות לימודים וספרי לימוד במתמטיקה. בטלוויזיה החינוכית יצר את הסדרה "מתי בלש מתמטי". עבד ביחידה לפעילויות נוער במכון ויצמן למדע.

זקוב כתב מספר מחזות ומערכונים. מחזהו "למות מצחוק או אהבת התליין" הועלה ב-1972 בבימרתף. מחזהו "תותי וטיטי" הועלה בצוותא ב-2009.

זקוב פרסם שירה, בין השאר ב"עיתון 77" וב"דבר".

זקוב הלחין את אות התוכנית "שניים אוחזין" בטלוויזיה החינוכית.

זקוב התגורר בלב תל אביב. היה נשוי לאליעזרה (לוסי) אֵיג-זקוב, זמרת אלט ומתרגמת מאנגלית (בתם של הבוטנאי פרופ' אלכסנדר איג והביולוגית והמחנכת איטה פקטורית, אחותו-למחצה של דניאל פקטורי ואחייניתו של הבוטנאי אליעזר פקטורובסקי), ובני הזוג היו הורים לשתי בנות: תמי זקוב (נפטרה)^[2] ומיכל סוקולובסקי.

נפטר במרץ 2014 בתום מחלה קשה, בגיל 78.^[3] נקבר בבית העלמין ירקון. במותו הותיר את אשתו, בתו ונכדותיו.

מפרי עטו:

המסע לכנלאולי (או שקרמתטיה, ההיית או חלמתי חלום), על"ה: כתב-עת להוראת המתמטיקה, 20 (1997), 45–50
דברים שרואים מכאן לא רואים משם, כמעט 2000: כתב עת למדע וטכנולוגיה, אביב 1999, 19–21, באתר עמלנט