אמנות נוצרית מוקדמת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרסקו המציג את הרועה הנאמן, הקטקומבה של פרסיליה (Priscilla), רומא.

אמנות נוצרית מוקדמת היא אמנות שהתקיימה בתחומי האימפריה הרומית החל מזמנו של ישו ועד למאה הרביעית לספירה, עת הפכה הדת הנוצרית לדת השלטת באימפריה הביזנטית. תיארוך אחר הוא מראשית הנצרות עד תחילת המאה השישית לספירה, במיוחד אמנות איטליה ומערב אגן הים התיכון. (אמנות נוצרית מוקדמת בחלק המזרחי של האימפריה הרומית נחשבת בדרך כלל לחלק מהאמנות הביזנטית שהחלה במאה הרביעית)

מקורות האמנות הנוצרית המוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתה של אמנות זו נבעה מרצונם של הנוצרים החדשים לבטא ולסמל את דתם הצעירה. בשל רדיפת הדת הנוצרית התקיימה אמנות זו בהסתר בקטקומבות, אולמות ומערות קבורה תת-קרקעיים שנמצאו ברומא, או תוך שימוש במוטיבים פגאניים שקיבלו משמעות נוצרית חדשה. דימויים נוספים נלקחו מהתנ"ך כגון סיפור יונה והלוויתן, אדם וחוה ועוד. דימויים אחרים הם מופשטים, כגון אותיות המרכיבות את שמו של ישו.

מהאמנות הנוצרית המוקדמת נמצאו בעיקר פרסקאות בקטקומבות, סרקופגים מעוטרים בתבליטים כגון סרקופג יוניוס באסוס, פיסול קטן ממדים ואמנות זעירה אחרת.

דימויים איקונוגרפיים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולחן בתקופה הנוצרית המוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשיתה של הנצרות התגוררו הנוצרים בארץ ישראל ונהגו לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים ולהתפלל את תפילותיהם בבתי הכנסת היהודיים. בתקופה מאוחרת יותר החלו המאמינים להתאסף בבתים פרטיים, או במקומות מחבוא כגון קטקומבות, זאת בשל רדיפתם על ידי הקיסרים הרומים.

לאחר האדיקט של מילן ב-311 פסקה רדיפתם של הנוצרים ברחבי האימפריה הרומית והם החלו לבנות כנסיות בגלוי. הכנסייה הקדומה ביותר שנתגלתה נמצאה בסוריה ומתוארכת לשנת 232 לספירה. בנוסף נמצאו גם כנסיות עתיקות רבות בארץ ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]