אמפוריאי
 | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח |
250,000 מ"ר  |
| היסטוריה | |
| תרבויות |
יוון העתיקה, רומא העתיקה |
| סוג |
אתר ארכאולוגי של יוון העתיקה |
| מאורעות |
|
| מיקום | |
| מדינה |
ספרד |
| קואורדינטות | 42°08′05″N 3°07′14″E / 42.134722°N 3.120556°E |
  | |
אמפוריאי (ביוונית עתיקה: Ἐμπόριον, בתעתיק: "אמפוריון"; בלטינית: Emporiae; בקטלאנית: Empúries) הייתה עיר נמל ומושבה עתיקה לחופי הים התיכון, הממוקמת כיום במחוז קטלוניה שבצפון-מזרח ספרד, באזור הקוסטה בראווה.
העיר נוסדה במקור כתחנת מסחר על ידי מתיישבים יוונים מפוקאה(Φώκαια) בשנת 575 לפנה"ס. משמעות שמה ביוונית היא "תחנת מסחר" או "שוק". האתר הארכאולוגי של אמפוריאי נחשב לאחד החשובים בספרד, שכן הוא מציג עדות ייחודית לדו-קיום של תרבות יוונית הלניסטית ותרבות רומית באותו מרחב עירוני.
המבנה העירוני: פלאופוליס וניאפוליס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתיישבות היוונית באמפוריאי התפתחה בשני שלבים מרכזיים, אשר יצרו חלוקה ארכאולוגית ברורה של האתר[1]:
- פלאופוליס (Palaiapolis - "העיר הישנה"): המושבה הראשונה שהקימו הפוקאים בשנת 575 לפנה"ס. היא מוקמה על אי קטן וקל להגנה בשפך נהר הפלוביה (כיום מחובר ליבשה, באזור הכפר המודרני סנט מרטי ד'אמפוריאס). העיר שימשה כתחנת מסחר מוגנת מול האוכלוסייה האיברית המקומית (שבט האינדיקטים).
- ניאפוליס (Neapolis - "העיר החדשה"): לקראת שנת 550 לפנה"ס, בעקבות צמיחה דמוגרפית והגעת פליטים נוספים מפוקאה שנמלטו מהכיבוש של האימפריה הפרסית, התרחבה העיר אל היבשה. הניאפוליס נבנתה לפי תוכנית מתאר יוונית מסודרת, עם חומות ביצור חזקות, אגורה מרכזית, ומקדשים המוקדשים לאלים כגון אסקלפיוס (אל הרפואה) וסראפיס.
התקופה הרומית והמלחמות הפוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המלחמה הפונית השנייה (בשנת 218 לפנה"ס), הפכה אמפוריאי לנקודה אסטרטגית בעלת חשיבות עולמית. הרפובליקה הרומית בחרה בנמל של אמפוריאי כנקודת הנחיתה המרכזית של צבאה בחצי האי האיברי, בפיקודם של האחים סקיפיו (ובהם סקיפיו אפריקנוס המפורסם)[2]. הרומים השתמשו בעיר כבסיס צבאי קדמי כדי לנתק את קווי האספקה של המצביא הקרתגני חניבעל שצעד לעבר איטליה.
בשנת 195 לפנה"ס הקים המצביא הרומי קאטו הזקן מחנה צבאי קבוע על הגבעה המשקיפה על העיר היוונית, כדי לדכא מרידות של השבטים האיברים המקומיים. במאה ה-1 לפנה"ס, הפך המחנה הצבאי לעיר רומית מתוכננת ומפוארת (Municipium) שחייתה לצד העיר היוונית. בשנת 45 לפנה"ס, יזם יוליוס קיסר את איחודן הרשמי של שלוש הקהילות (היוונית, הרומית והאיברית) לעיר אחת תחת השם הלטיני המשותף Emporiae[3].
שקיעת העיר וגילויה מחדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]חשיבותה של אמפוריאי החלה לשקוע במהלך המאה ה-2 לספירה. פתיחת נמלים מודרניים וגדולים יותר בברצלונה (ברצינו) ובטראגונה (טראקו), לצד שקיעת נתיבי המסחר הישנים, הפכו את העיר לפחות אטרקטיבית. היא נבזזה על ידי שבטים גרמאניים בשלהי המאה ה-3, ועד לתקופת ימי הביניים המוקדמים נותרה בה רק התיישבות קטנה סביב כנסייה נוצרית, עד שננטשה לחלוטין.
החפירות הארכאולוגיות הרשמיות והשיטתיות באתר החלו בשנת 1908 בהובלתו של הארכאולוג הקטלאני ז'וזפ קדפאלק (Josep Puig i Cadafalch). בחפירות נחשפו ממצאים מרהיבים, הכוללים פסיפסים רומיים שמורים היטב בבתי אצילים, שרידי פורום רומי רחב ידיים[4], מערכות ביוב מתקדמות, ופסל שיש מפורסם של האל אסקלפיוס, שהפך לסמלו של האתר ומעיד על ההשפעה הפיסולית ההלניסטית באזור[5]. כיום פועל באתר מוזיאון ארכאולוגי המציג את עושר הממצאים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Martin Almagro Basch, Ampurias: History of the City and Guide to the Excavations, Barcelona, 1962.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Strabo, **Geographica**, III.4.8
- ↑ Livy, **Ab Urbe Condita Libri**, XXI.60
- ↑ Xavier Aquilué et al., "The Classical City of Emporiae", **Journal of Roman Archaeology**, 2012, pp. 45–52
- ↑ Ampurias: el inicio de la conquista de Hispania (Gerona), LUGARES CON HISTORIA, 21-4-2016
- ↑ Pere Castanyer et al., **Empúries: An Archaeological Guide**, Museu d'Arqueologia de Catalunya, 2016
