אמריקן פסיכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמריקן פסיכו
American Psycho
מבוסס על אמריקן פסיכו
בימוי מארי הארון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי כריסטיאן סולומון
תסריט מרי הארון וגווינביר טרנר על פי רומן מאת ברט איסטון אליס
עריכה אנדרו מרקוס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים כריסטיאן בייל
וילם דפו
ג'ארד לטו
ג'וש לוקאס
סמנתה מאתיס
קלואי סביני
קארה סימור
ג'סטין ת'רו
ריס וית'רספון
מוזיקה ג'ון קייל עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אנדריי סקולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה ליונס גייט אנטרטיינמנט, Edward R. Pressman Film עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Lionsgate Films
שיטת הפצה הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 בינואר 2000
משך הקרנה 102 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פשע, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט מותחן, קומדיית אימה, סרט סלאשר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $7,000,000
הכנסות $34,266,564
סרט הבא אמריקן פסיכו 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמריקן פסיכואנגלית: American Psycho) הוא סרט מותחן פסיכולוגי/קומדיה שחורה בכיכובם של כריסטיאן בייל ווילם דפו בבימויה של מרי הארון. הסרט מבוסס על ספרו של ברט איסטון אליס בעל אותו השם. הסרט הוצג לראשונה בפסטיבל סאנדנס בתאריך 14 באפריל 2000.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט מתרחשת בסוף שנות ה-80. פטריק בייטמן הוא בנקאי השקעות עשיר שחי במנהטן. למראית עין, חייו של בייטמן מושלמים: הוא מחזיק בדירה אופנתית וחדשה, מאורס לחברתו היפהפייה, עתידו הכלכלי מובטח, נתוניו הפיזיים מרשימים ביותר ומראיו טובים. בייטמן מבלה במסעדות והמועדונים היקרים והאופנתיים ביותר. לצד מראית העין הבוהמיינית והנוצצת, בייטמן מסתיר סוד אפל ונורא: הוא רוצח סדרתי.

בייטמן וחבריו מתהדרים בכרטיסי הביקור שלהם. אחרי שבייטמן מובך מעליונותו של הכרטיס של עמיתו לעבודה פול אלן, הוא רוצח בהתקף של זעם חסר בית ואת כלבו בסמטה חשוכה. במסיבת חג המולד, בייטמן מזמין את פול לארוחת ערב, לאחר שזה טועה בשמו ופונה אליו בשם מרקוס. השניים יוצאים לארוחת ערב, בייטמן משכר את פול ומפתה אותו לבוא אל דירתו.

כאשר השניים מגיעים לביתו של בייטמן, הוא רוצח את פול בעזרת גרזן. בייטמן נפטר מגופתו ולאחר מכן הולך לדירה של פול ולוקח מזוודה וכמה בגדים מהארון שלו, על מנת לעורר חשד כי פול נסע. בייטמן משאיר הודעה בתור פול, ובה הוא אומר שהוא נסע ללונדון לכמה ימים. לאחר שמשפחתו וחברתו של פול חושדים שהוא נעלם, דונלד קימבל, בלש המחפש את האמת בנוגע למה שקרה לפול, מגיע לפגוש את בייטמן במשרדו. השניים מנהלים שיחה ובה בייטמן מנסה לברר מה המשטרה יודעת ולנסות לשכנע כי אולי פול באמת נסע ללונדון.

לאחר מכן, בייטמן מזמין שתי נערות ליווי לביתו, להן הוא קורא "כריסטי" ו"סברינה". השלושה משתתפים באורגיה אלימה במיוחד בזמן שהוא מסביר להן על השיפור שראה בלהקת ג'נסיס אחרי שפיל קולינס החליף פיטר גבריאל כסולן הלהקה. שתי הנשים עוזבות את דירתו של בייטמן חבולות ופצועות. למחרת, עמיתו של בייטמן, לואיס קרותרס, מציג לבייטמן וחבריו את כרטיס הביקור החדש שלו, דבר שמעצבן את בייטמן מאוד. בייטמן מנסה להרוג את לואיס בשירותי המסעדה, אך נמלך בדעתו מפני שלואיס חושב שבייטמן חושק בו. לואיס אומר לבייטמן כי הוא נמשך אליו כבר זמן רב ובייטמן נמלט על נפשו. לאחר שביצע רצח נוסף, הפעם דוגמנית מקומית, מזמין בייטמן את מזכירתו לארוחת ערב. היא מגיעה לביתו לפני היציאה למסעדה כדי לשוחח ובייטמן מצמיד אקדח מסמרים לחלק האחורי של ראשה ללא ידיעתה.

לאחר קבלת הודעת משיבון מארוסתו, מחליט בייטמן שלא להרוג את ג'ין ומבקש ממנה לעזוב לפני שהיא "תפגע". לאחר ארוחת צהריים עם קימבל, עורך פטריק אורגיה נוספת עם ידידתו הוותיקה אליזבת ועם "כריסטי" בדירתו של פול אלן. בייטמן רוצח את אליזבת ואילו כריסטי נמלטת מן הדירה ונתקלת בכמה מקורבנותיו. בייטמן רודף אחר "כריסטי" ורוצח אותה עם מסור חשמלי רגע לפני שהיא נמלטת מן הבניין. כמה חודשים לאחר מכן, בייטמן מבטל בפתאומיות את אירוסיו עם אוולין. באותו הלילה, הוא מוצא חתול כשהוא משתמש בכספומט, ומדמיין שהתצוגה קוראת "הכנס חתול רחוב אל תוך המכונה." בייטמן מתכוון לירות בחתול, אולם אישה מבוגרת רואה אותו ומנסה לעצור אותו. בייטמן יורה בה במקום והורג אותה. מרדף משטרתי מתפתח אחריו, אבל בייטמן יורה על השוטרים, פוגע במכל הדלק של הניידת וזו מתפוצצת והשוטרים נהרגים. לאחר מכן הוא מנסה לברוח למשרדו, אבל הוא נכנס בטעות לבניין המשרדים הלא נכון, דבר שגורם לו לרצוח את מאבטח הכניסה והשרת של הבניין.

כאשר הוא מגיע למשרדו הוא מתקשר אל עורך הדין שלו, הרולד, ומשאיר הודעה ארוכה במשיבון שבה הוא מתוודה על רוב הרציחות שלו ואף מפרט עליהן. למחרת בבוקר, בייטמן מבקר בדירתו של פול, והוא מופתע לגלות שהבית פנוי ומוצע למכירה. מתווכת הנדל"ן רואה בו כפולש ואומרת לו לעזוב את הבית באופן מיידי. כאשר בייטמן הולך להיפגש עם עמיתיו ועורך דינו, ג'ין מוצאת שרטוטים מפורטים של רצח ואונס ביומנו של בייטמן. במקביל, בייטמן רואה את עורך הדין שלו, הרולד, במסעדה עם החברים שלו, ומנסה לשכנע אותו שהוא פטריק בייטמן ורוצח סדרתי. עם זאת, הרולד פונה אל בייטמן בשם "דייוויס" ומתגלה לבייטמן שהוא לקח את הווידוי שלו כבדיחה. בנוסף לכך, הרולד שולל את האפשרות שפול נרצח, בטענה שאכל איתו ארוחת ערב בלונדון 10 ימים קודם לכן. בייטמן מבין שהוא ימשיך להימלט מעונשו. הוא מקונן על כך שלא היה שום קתרזיס, ושהוא עדיין נשאר בגדר תעלומה לעצמו. למרות הכול, בייטמן עדיין רוצה שייגרם כאב לאחרים. הוא מסיים את המונולוג הפנימי שלו באומרו, "לווידוי הזה אין שום משמעות".

צוות השחקנים הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כריסטיאן בייל - בתפקיד פטריק בייטמן
  • וילם דפו - בתפקיד בלש דונלד קימבל
  • ג'ארד לטו - בתפקיד פול אלן
  • ג'וש לוקאס - בתפקיד קרייג מק'דרמוט
  • סמנתה מאתיס - בתפקיד קורטני רולינסון
  • קלואי סביני - בתפקיד ג'ין
  • קארה סימור - בתפקיד כריסטי
  • ג'סטין ת'רו - בתפקיד טימותי ברייס
  • ריס וית'רספון - בתפקיד אוולין וויליאמס
  • גווינביר טרנר - בתפקיד אליזבת
  • ביל סייג' - בתפקיד דייוויד ואן פאטן
  • מאט רוס - בתפקיד לואיס קרותרס
  • קריסטה סאטון - בתפקיד סברינה

סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 יצא סרט ההמשך "אמריקן פסיכו 2" בכיכובה של מילה קוניס, המגלמת את רייצ'ל ניומן. בסרט זה לא מופיע כריסטיאן בייל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמריקן פסיכו בוויקישיתוף