אמרפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613

אַמְרָפֶל מלך שנער, נזכר בתנ"ך בספר בראשית, פרק י"ד כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אריוך מלך אלסר, כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה. אמרפל הוא הדמות הראשונה במקרא אליה מוצמד התואר מלך.

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת ארבעת המלכים את החמישה

ארבעת המלכים, בהנהגת כדרלעומר, באו לכנען כדי להכניע את מלכי כיכר הירדן שמרדו בכדרלעומר. בדרכם הכו בעמים נוספים, בהם הרפאים, החורים הכנעניים, האמורים ועוד. במלחמתם כנגד חמשת מלכי כיכר הירדן הכניעו ארבעת המלכים את המורדים, שבו מהם שבי רב ובזזו את כל רכושם. בדרכם צפונה אל ארצותיהם רדף אחריהם אברהם, ובאזור דמשק השיג אותם, הביסם, והשיב את השבויים והרכוש למלכי כיכר הירדן.

שמו וארצו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם אמרפל נזכר גם בטקסטים באוגרית בתעתיק עמרפ, כאשר האות ל' חסרה[1].

על פי המקרא, שנער הוא למעשה שמה הקדום של בבל, כפי העולה ממעשה דור הפלגה: "וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם... עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" (בראשית פרק י"א, פסוקים ב'; ט'), וכך היא גם הדעה הרווחת בקרב חוקרי המקרא, דבר המסתדר עם אחת ההשערות אשר נוטה לזהות את אמרפל עם חמורבי עצמו, שנודע גם כעמורפי. השערה אחרת מזהה אותו עם אובל-פי-אל השני מלך אשנונה[2].

יוסף בן מתתיהו, בספרו "קדמוניות היהודים", טוען כי אמרפל היה שר צבא אשורי שנשלח עם שלושת שרי הצבא האחרים למסע ענישה בכנען; יחדיו בזזו שרי הצבא את סוריה והכניעו את מלכי כיכר הירדן אשר מרדו באשור[3].

בדברי חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נאמר כי אמרפל אינו אלא נמרוד, והאמוראים רב ושמואל נחלקו אודות שני שמותיו אלו[4]: "רב ושמואל, חד אמר: נמרוד שמו, ולמה נקרא שמו אמרפל? שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש. וחד אמר: אמרפל שמו, ולמה נקרא שמו נמרוד? שהמריד את כל העולם כולו עליו [=על ה'] במלכותו."

בספר הישר מובא ביאור אחר לשינוי השמות אמרפל-נמרוד[5]: "ויקראו כל עבדי נמרוד ושריו את שמו אמרפל, לאמר כי נפלו כל שריו וכל אנשיו בבניין המגדל, ועל אודותיו", כאשר הכוונה היא לכישלון בניית מגדל בבל, שאף את בנייתו מייחס הספר לנמרוד.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר אדון הטלקינזיס קוראים לרשע המרכזי אמרפל. אם זאת, זה לא אותו אמרפל שמוזכר בתנ"ך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנחס ארצי, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 103.
  2. ^ Micael Roaf, Cambridge Atlas of Archaeology - king lists p.111 and pp.108-123.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 19.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, עמוד א'.
  5. ^ ספר הישר, ירושלים תשט"ו, עמ' 28.