אן בנקרופט (הרפתקנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אן בנקרופט
Ann Bancroft
לידה 29 בספטמבר 1955 (בת 68)
מנדוטה הייטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים Scandia עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרסים והוקרה היכל התהילה הלאומי לנשים (1995) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אן בנקרופט (אנגלית: Ann Bancroft; נולדה ב-29 בספטמבר 1955) היא סופרת, מורה, והרפתקנית אמריקנית. היא הייתה האישה הראשונה שסיימה בהצלחה מספר משלחות מפרכות לאזור הארקטי והאנטארקטיקה. היא נכנסה להיכל התהילה הלאומי של הנשים בשנת 1995.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן בנקרופט נולדה במנדוטה הייטס, מינסוטה,[2] וגדלה בסנט פול, מינסוטה.[3] בנקרופט בילתה שנתיים בקניה בכיתות ה'-ו '. בנקרופט החלה להוביל משלחות לאזורי שממה כשהייתה בת 8 כששכנעה את בני דודה להצטרף אליה למסעות בחצר האחורית. היא תיארה את משפחתה כמעודדת לקיחת סיכונים. בנקרופט נאבקה בדיסלקסיה מגיל צעיר, אך בכל זאת סיימה את התיכון והתקבלה לאוניברסיטת אורגון בה סיימה תואר בחינוך גופני בשנת 1981.[4] בנקרופט לימדה גם חינוך גופני וחינוך מיוחד בסנט פול ומיניאפוליס, מינסוטה.

אן בנקרופט הקימה את קרן אן בנקרופט בשנת 1991. קרן אן בנקרופט תומכת בקבוצת לחקר השממה והאזורים הבלתי מיושבים. בנקרופט מלמדת את "לימודי השממה". החברה שלה מאפשרת לאנשים ומשפחות לצאת להרפתקאות בטבע, והן פתוחות לאנשים בכל דרגות היכולת. בנקרופט מחזיקה כיום בבעלותה של חברת חיפוש וסיור.[5]

משלחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנקרופט ויתרה על משרות ההוראה בחינוך הגופני ובחינוך המיוחד בשנת 1986 במטרה להשתתף עם "משלחת הקוטב הצפוני הבינלאומית של ויל סטגר". היא הגיעה לקוטב הצפוני יחד עם חמישה אנשי צוות נוספים לאחר 56 יום כשהם משתמשים במזחלות כלבים.[6] מסע זה הפך את בנקרופט לאישה הראשונה שהגיעה לקוטב הצפוני ברגל ובמזחלת.

היא הייתה גם האישה הראשונה שחצתה את שני הקטבים הצפוני והדרומי. בשנים 1992–1993 הובילה בנקרופט משלחת של ארבע נשים לקוטב הדרומי על מגלשיים; משלחת זו הייתה הראשונה של נשים שחצתה את כיפת הקרח לקוטב הדרומי.[7] בשנת 2001 הפכו אן וההרפתקנית הנורווגית ליב ארנסן לנשים הראשונות לגלוש ברחבי אנטארקטיקה.

במרץ 2007, בנקרופט וליב ארנסן השתתפו במסע ברחבי האוקיינוס הארקטי כדי למשוך את תשומת הלב לבעיית ההתחממות הגלובלית. מיליוני ילדי בית הספר עקבו אחרי המסע שלהן.[8] עם זאת, על פי הוושינגטון פוסט, המשלחת הושבתה "לאחר שליב ארנסן סבלה מכוויות קור בשלוש אצבעותיה. הטמפרטורות הקרות הקיצוניות רוקנו את הסוללות בחלק מהציוד האלקטרוני שלהן."[9]

בשנת 2017 הובילה בנקרופט משלחת על נהר הגנגס במסגרת "סדרת יוזמת גישה למים נקיים".[10] מטרת משלחת נהר הגנגס הייתה להעלות את המודעות לחשיבות של מים נקיים ושהפסולת תעבור במורד הזרם.[11] משלחת זו הייתה מסע של 60 יום בנתיב מים 1,500 מייל.[12]

בנקרופט מתכנת לשוט במורד המיסיסיפי עם ארנסן וחוקרות אחרות.[13] משלחות עתידיות יתקיימו בכל יבשת. יוזמה זו נועדה לעודד ילדים להגן על נתיבי המים שלהם, המהווים משאב חיוני. מבצעים עתידיים כוללים את אפריקה בשנת 2019, אוקיאניה ב 2021, דרום אמריקה ב 2023, אירופה בשנת 2025, ואנטארקטיקה בשנת 2027.

פעילות נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן בנקרופט היא בעד הכרה ההומוסקסואליות.[14] בשנת 2006 היא התנגדה בפומבי נגד תיקון מוצע לחוקת מינסוטה לאסור כל הכרה חוקית בנישואין בין בני אותו המין.[15]

בנקרופט תומכת גם במודעות למערכות נגישות, אתגר החימום בחורף והתחממות כדור הארץ.

רשימת הישגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האישה הראשונה שהגיעה לקוטב הצפוני בשנת 1986.
  • נבחרה לאשת השנה על ידי מגזין נשים אמריקני בשנת 1987.
  • הפכה לאישה הראשונה שהגיעה לשני הקטבים בשנת 1992.
  • ראש המשלחת הראשונה של הנשים לקוטב הדרומי בשנים 1992–1993.
  • נכלל ברשימת הנשים מדהימות של המאה העשרים בשנת 1998.
  • אחת משתי הנשים הראשונות (עם ליב ארנסן) שחצתה את אנטארקטיקה ברגל בשנת 2001.
  • נבחרה לאשת השנה על ידי מגזין גלאמור בשנת 2001.
  • רשומה בהיכל התהילה הלאומי של הנשים עבור ארצות הברית בשנת 2005.
  • נקראה אחד מגולשי הקוטב הגדולים בהיסטוריה בשנת 2011.
  • סיימה את משלחת הגישה לים בנהר הגנגס עם שבע נשים נוספות בשנת 2015, על פני 1,500 מיילים תוך 60 יום.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bancroft, Ann & Nancy Loewen (2001). Four to the Pole! The American Women's Expedition to Antarctica, 1992–1993. Linnet Books.
  • Arnesen, Liv & Ann Bancroft with Cheryl Dahle (2003). No Horizon Is So Far: Two Women and Their Extraordinary Journey Across Antarctica. De Capo Press. ISBN 0-7382-0794-2.[24] No Horizon Is So Far describes Ann Bancroft's and Lis Arnesen's 1,700 mile trek across Antarctica in 2000–2001.[24] The nonfiction book won an Amelia Bloomer award in 2005.[25]
  • Bancroft, Ann & Liv Arnesen (2003). Ann and Liz Cross Antarctica. De Capo Press. ISBN 0-7382-0934-1.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אן בנקרופט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Women of the Hall. "Ann Bancroft - National Women's Hall of Fame". Greatwomen.org. Archived from the original on October 4, 2013. Retrieved 2015-01-15.
  2. ^ "Ann Bancroft Foundation :: About Ann". www.annbancroftfoundation.org. Retrieved 2018-05-16.
  3. ^ "Explorer Ann Bancroft Plays 'Not My Job'". NPR. June 26, 2010
  4. ^ "Ann Bancroft, Polar Explorer - Yale Dyslexia". Yale Dyslexia. Retrieved 2018-05-16.
  5. ^ Bancroft Arnesen Explore
  6. ^ "Remembering the North Pole trek of 1986 -- and looking forward to the anniversary celebration". MinnPost. Retrieved 2018-05-16.
  7. ^ "Ann Bancroft - Speaker Profile". Keynotespeakers.com. Retrieved 2012-07-21.
  8. ^ "The Bancroft Arnesen Expedition: Two Teachers Take to the Ice to Expand Classroom Walls | Education World". www.educationworld.com. Retrieved 2018-05-16.
  9. ^ Condon, Patrick (2007-03-12), "Frostbite Ends Bancroft-Arnesen Trek", The Washington Post, retrieved 2007-09-04
  10. ^ "Ann Bancroft's latest adventure: Finding, and preserving, fresh water". Splendid Table. Retrieved 2018-05-16.
  11. ^ "Why is Polar Explorer Ann Bancroft Paddling the Ganges?". Off The Beaten Page Travel. 2015-11-06. Retrieved 2018-05-16.
  12. ^ "Join Explorer Ann Bancroft in the Great River Race - Wilderness Inquiry". Wilderness Inquiry. Retrieved 2018-05-16.
  13. ^ "To the ends of the earth and back: Minnesota native Ann Bancroft..." DL-online. Retrieved 2018-05-16.
  14. ^ Zimmerman, Bonnie (2000), "Lesbian histories and cultures", Encyclopedia of lesbian and gay histories and cultures, Taylor & Francis, 1, p. 253, ISBN 0-8153-1920-7
  15. ^ McCallum, Laura (25 March 2004), "Opponents rally against gay marriage ban", Minnesota Public Radio, retrieved 24 December 2010