אן המילטון
_-_cropped.jpg) | |
| לידה |
22 ביוני 1956 (בת 67) לימה, ארצות הברית  |
|---|---|
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
אמנות חזותית |
| יצירות ידועות |
CHORUS |
| פרסים והוקרה |
עמיתי מקארתור (יולי 1993) Anonymous Was A Woman Award (2011) המדליה הלאומית לאומנויות (2014) היכל התהילה של נשות אוהיו מלגת גוגנהיים |
|
www | |
  | |
אן המילטון (אנגלית: Ann Hamilton; נולדה ב-22 ביוני 1956) היא אמנית חזותית שהחלה פעילותה בשנות השמונים של המאה העשרים ועוסקת בהקמת מיצגים גדולים. המילטון היא בעלת תואר Bachelor of Fine Arts) BFA) בתחום עיצוב בדים מטעם אוניברסיטת קנזס ותואר Master of Fine Arts) MFA) בתחום הפיסול מטעם אוניברסיטת ייל. בין השנים 1985 ל-1991 הרצתה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. מאז 2001 היא עובדת בפקולטה לאמנות באוניברסיטת המדינה של אוהיו וזכתה בתואר פרופסור בכיר בשנת 2011. בין מיצגיה הרבים ניתן למנות את The Event of a Thread משנת 2012, Tower משנת 2007 והמיצג Indigo Blue משנת 1991. במסגרת עבודתה, המילטון זכתה בפרסים רבים וביניהם מלגת גוגנהיים (1989) והמדליה הלאומית לאומנויות (2011)[1][2].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אן המילטון נולדה בעיר לימה באוהיו[3]. היא גדלה בעיר קולומבוס, במשפחה קלוויניסטית והושפעה רבות מסבתה. בראיון שנערך עימה בשנת 2015, סיפרה שרגעים רבים עם סבתה נחקקו בזכרונה עד היום, ובפרט היא זוכרת עצמה לצד סבתה, ידה כרוכה עליה בעוד שתיהן סורגות יחדיו[4]. אין פלא, אפוא, שאומנות הרקמה הפכה להיות האמנות הראשונה בה שלטה.
נטיות אלה הפכו למקצועיות בשנת 1979, עת סיימה תואר BFA בעיצוב בדים מטעם אוניברסיטת קנזס. בשנת 1985 הוענק לה תואר MFA בפיסול מטעם אוניברסיטת ייל. משנה זו ועד שנת 1991 לימדה המילטון באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה ומשנת 2001 עברה להרצות באוניברסיטת המדינה של אוהיו בפקולטה לאמנות[1][5]. בשנת 2009 הצטרפה המילטון אל האקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים[6] ושנתיים לאחר מכן התקדמה לדרגת פרופסור בכיר מטעם אוניברסיטת אוהיו.[1]
כיום, מתגוררת אן עם בן זוגה משנת 1992, מיכאל מרכיל, גם הוא אומן וחבר באוניברסיטת המדינה של אוהיו[7], עם בנה, כלב וחתול[4].
סגנון אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המילטון עוסקת באמנות חזותית ויוצרת מיצגים בקנה מידה גדול. במהלך השנים, יצרה המילטון יותר משישים מיצגים שרובם נבנו בעזרת מתנדבים[8]. אלו כוללים פסלים, סרטונים, מילים ושימוש בזמן כאמצעי אמנותי[9]. מיצגיה זמניים ומותאמים לאתר בו הם שוכנים בצורתם ובאופיים. בתחילת דרכה, המילטון עסקה רבות ביצירת מיצגים הכוללים בדים, שמע, מגע, תנועה והתייחסות אנושית. לעומת זאת, כיום המילטון מתעסקת במיצגים פשוטים יותר, הכוללים מילים, דיבור והקשבה. ייחוד מיצגיה הוא שימושה בממשקים ואמצעים שונים ומגוונים כדי ליצור חוויה רבת רבדים לצופה[3]. לדברי הוג דייוויס, אוצר במוזיאון לאמנות עכשווית בסן דייגו, אן המילטון יוצרת עבודות אינטלקטואליות הגורמת לצופים להתעסק בהם[5]. בעבודותיה, תמיד הצופה מהווה חלק משמעותי בתוך היצירה והוא משחק תפקיד מרכזי בה[1].
עבודות נבחרות[10][עריכת קוד מקור | עריכה]
- Privation and Excesses – 1989
מיצג שהוקם בסן פרנסיסקו ובו הונחו 750,000 מטבעות פני מול אדם יישוב על כיסא. האדם החזיק כובע גדוש בדבש, בעוד שלקיר הוצמדו שני עלי ומכתש ממונעים. באחד מהם נטחנו שיני אדם ובשני נטחנו מטבעות פני. מטרתה בכך הייתה להמחיש שני מאפייני חשיבה אנושיים. אחד פיזי – שיני האדם והשני מופשט – הכסף. לאחר פירוק המיצג, מאות אלפי המטבעות שימשו למימון המיצג והנותרים הותרמו לצדקה.
- Indigo Blue – 1991
מיצג שהוקם בתוך מחסן ישן בצ'ארלסטון, במסגרת פסטיבל בו התבקשו האמנים ליצור בהשראת ההיסטוריה של העיר. במרכז המחסן, ניצבו 6.35 טון של בגדי עבודה כחולים על משטח ברזל. לפניו ישב אדם לצד שולחן ומחק מילים מספרים. מטרתה הייתה להזכיר את עברה של העיר כאתר מבוקש לסחר עבדים.
- Tower – 2007
מיצג הממוקם בעמק אלכסנדר שבקליפורניה, מורכב מצריח בטון המתנשא לגובה של כעשרים ושישה מטרים. המגדל ממוקם בין גבעות מוריקות ומשתלב היטב בנוף הסובב אותו. בתוכו, מדרגות סליליות מטפסות ויורדות מצדדיו השונים לסירוגין וכך נוצר ריחוק בין האמן לבין הקהל. מטרתו היא לארח אירועים והופעות באופן לא שגרתי ומעניין.
- The Event Of A thread – 2012
מיצג זה, הוקם בתוך הגלריה Park Avenue Armory שבניו יורק ובו בד לבן תלוי באוויר הנמשך מצד לצד על ידי כבלים. בפתח האולם, יישובים צמד אנשים מול שולחן שעליו יונים כלואות וקוראים ספר. בצידו האחר של האולם יושב סופר המפנה את מבטו הרחק מהבד. החלל עשיר בנדנדות, בהן המבקרים חופשיים להתנדנד. המילטון יצרה מיצג זה בהשראת ילדותה וזיכרונותיה המוקדמים ביותר.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הפרסים הבולטים בהם זכתה המילטון, יש לציין את המדליה הלאומית לאומנויות (2014), פרס היינץ (2008), מענק עמיתי מקארתור (1993), אחוות אמני ארצות הברית (2007), מדליית סקוהגן לאמנות (1992) ומלגת גוגנהיים (1989)[1][8].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אן המילטון (באנגלית)
סרטון דוקומנטרי של עבודתה של המילטון: The Event of a Thread, 2012, סרטון באתר יוטיוב- ראיון משודר עם אן המילטון, תוכנית הרדיו On Being, קריסטה טיפט
- אן המילטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 האתר הרשמי של אן המילטון
- ^ אן המילטון זכתה במדליה הלאומית לאמנויות, באתר אוניברסיטת אוהיו (ארכיון)
- ^ 1 2 קת'לין קויפר, אן המילטון, אמנית מיצגים אמריקאית, באתר אנציקלופדיית בריטניקה
- ^ 1 2 קריסטה טיפט, אן המילטון, יצירה והחללים שאנו חולקים, באתר On Being, 2015
- ^ 1 2 פרסי האוניברסיטה והוקרה, זוכי תואר פרופסור בכיר, באתר אוניברסיטת אוהיו, 2011
- ^ אן המילטון, פרופסור בכיר, באתר הפקולטה לאומנויות ומדעים של אוניברסיטת המדינה של אוהיו, 2011
- ^ אן המילטון, הפרופסור לאמנות מאוהיו, תזכה במדליה הלאומית לאומנויות, באתר The Columbus Dispatch
- ^ 1 2 אן המילטון, באתר גוגנהיים (ארכיון)
- ^ אן המילטון, פרופסור הפקולטה לאמנות, באתר הפקולטה לאומנויות של אוניברסיטת המדינה של אוהיו
- ^ אן המילטון; מיצגים, באתר האתר הרשמי של אן המילטון