אן מקליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אן מקליין
Anne C. McClain
Anne C. McClain portrait.jpg
אסטרונאוטית בשירות נאס"א
לידה 7 ביוני 1979 (בת 40)
ספוקיין מדינת וושינגטון, ארצות הברית
לאום אמריקאית ארצות הבריתארצות הברית
עיסוק בעבר טייסת ניסוי
תאריך בחירה 2013
דרגה לוטננט קולונל בצבא ארצות הברית
זמן שהייה בחלל 203 ימים, 15 שעות ו-16 דקות[1]
מספר פעילות חוץ-רכבית 2
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית 13 שעות ו-9 דקות[2]
משימות
סויוז MS-11, משלחת 58/משלחת 59 לתחנת החלל הבינלאומית
Soyuz-MS-11-Mission-Patch.png ISS Expedition 58 Patch.svg ISS Expedition 59 Patch.svg
עיטורים
כוכב הארד כוכב הארד
מדליית האוויר מדליית האוויר (3)

אן שארלוט מקלייןאנגלית: Anne Charlotte McClain, נולדה ב-7 ביוני 1979) היא אסטרונאוטית אמריקאית של נאס"א, מהנדסת וטייסת ניסוי. מהנדסת הטיסה במשלחות 58 / 59 לתחנת החלל הבינלאומית.

בצעירותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקליין נולדה וגדלה בספוקיין שבמדינת וושינגטון, ארצות הברית. היא חלמה על להיות אסטרונאוטית עוד מגיל צעיר.[3]

למדה תואר ראשון בהנדסת מכונות בהאקדמיה הצבאית של ארצות הברית בוסט פוינט שבמדינת ניו יורק, אותו השלימה בשנת 2002. בשנת 2004, השלימה תואר שני בהנדסת אווירונאוטיקה מאוניברסיטת באת'(אנ') ותואר שני מאוניברסיטת בריסטול בביטחון בינלאומי ב-2005. הלימודים באנגליה התאפשרו באמצעות מלגת מרשל (אנ') (על שם ג'ורג' מרשל, לאמריקאים הלומדים בבריטניה).[4]

ספורטאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקליין היא שחקנית רוגבי יוניון אשר שיחקה ברמה תחרותית בתחרות הרוגבי הלאומית באנגליה לנשים ((Women's Premiership) החל מ-2002. כמו כן שיחה עבור הקבוצה האמריקאית הלאומית לרוגבי יוניון, (אנ'), שידועה בשם ה-Women's Eagles. עקב מחויבויות בצבא האמריקאי והשתתפות בלחימה בעיראק, נבצר ממנה להשתתף בגביע העולמי לנשים ברוגבי בשנת 2006 (אנ'), אולם היא נשארה ברמת משחקים תחרותית עולמית למעלה מעשור.[5]

לאחר עשר שנים, היא פרשה ועברה לאמן קבוצות. מקליין טוענת שהיכולת להיות חלק מקבוצה והכושר הגופני מרוגבי היוו יתרון במועמדות שלה כאסטרונאוטית.[6] וסייעה לה באימוני האסטרונאוטים בבריכת הציפה במרכז החלל ג'ונסון.[7]

בצבא ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקליין קיבלה דרגת קצונה ב-2002 והמשיכה את לימודיה באוניברסיטת באת' ובאוניברסיטת בריסטול. עם סיום לימודיה, מקליין הוכשרת כטייסת מסוקי בל OH-58 קיואה, והוצבה בחטיבה השנייה, ברגימנט השישי (6th Cavalry Regiment) בבסיס הצבא האווירי ווילר שבהוואי. היא הייתה מפקדת מחלקת בקרה אווירית, מחלקת תחזוקה והתקדמה להיות אחראית החטיבה. מקליין צברה למעלה מ-1600 שעות טיסה ב-216 טיסות קרב במהלך 15 חודשים של סבב במהלך מלחמת המפרץ השנייה.[4]

בשנת 2009 היא השתתפה בקורס פיקוד נהולי והוצבה ברגימנט האווירי ה-14 בפורט רוקר, אלבמה. היא הייתה מדריכת מסוקי בל OH-58 קיואה, וקצינת המבצעים של החטיבה. במאי 2010, מונתה להיות מפקדת של מחלקת C, בחטיבה הראשונה, האחראית על אימון הטייסים. היא סיימה מספר קורסי ניהול ופיקוד במהלך 2011 ו-2012.[4]

ביוני 2013, מקליין סיימה לימודים בבית הספר לטייסי ניסוי של חיל הים האמריקאי (אנ'), באותו זמן בו נבחרה כאסטרונאוטית של נאס"א.

במהלך שירותה הצבאי, מקליין צברה למעלה מ-2000 שעות טיסה על מגוון כלי טיס כולל מסוק בל OH-58 קיואה, הביצ'קראפט C-12 Huron, הUH-60 בלק הוק, והיורוקופטר UH-72 לאקוטה (אנ').[4]

מקליין מחזיקה בדרגת לוטננט קולונל בצבא ארצות הברית.

בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהנדסת הטיסה אן מקליין במהלך משלחת 58 לתחנת החלל הבינלאומית, בין מודול הרמוני למודול דסטיני של תחנת החלל. על ראשה חיישן שמודד מידע כיצד השעון הביולוגי משתנה במהלך טיסה ממושכת בחלל

אן מקליין נבחרה כאסטרונאוטית של נאס"א ביוני 2013, והפכה לאסטרונאוטית הצעירה ביותר של נאס"א. היא סיימה את אימוניה ביולי 2015.[8]

שימשה כגיבוי לצוות סויוז MS-09.

משלחות 58 / 59 לתחנת החלל הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקליין מונתה להיות חלק ממשלחות 58 / 59 לתחנת החלל הבינלאומית, עקב שינויים בשיבוצים ולאחר שסרינה אוניון-צ'נסלור קודמה והוצבה במשלחות 56/57. ב-3 בדצמבר 2018 ב־11:32 UTC, מק'קליין, האסטרונאוט הקנדי דוויד סן-ז'אק, והקוסמונאוט אולג קונוננקו שוגרו על גבי סויוז MS-11 לתחנת החלל הבינלאומית. תאריך השיגור המקורי היה ל-20 בדצמבר, אולם בעקבות כישלון שיגור טיסת סויוז MS-10 ב-11 באוקטובר 2018, השיגור שלהם הוקדם.

ב-22 במרץ 2019, מקליין וניק הייג ביצעו הליכת חלל, הראשונה שלהם, בזמן שהם התקינו התאמות לקראת הגעת שיגור מסחרי לתחנת החלל. הליכת החלל נמשכה 6 שעות ו-39 דקות.[9][2]

מקליין וכריסטינה קוק היו מתוכננות לבצע הליכת חלל נוספת ב-29 במרץ 2019. זו הייתה אמורה להיות הפעם הראשונה שצוות שמורכב כולו מנשים מבצע הליכת חלל בתחנת החלל הבינלאומית.[10] ואולם בעיות בגודל חליפות החלל הזמינות גרם לכך שהצוותים הוחלפו, ניק הייג מחליף את מקליין ב-29 במרץ, ומקליין ביצעה הליכת חלל עם דוויד סן-ז'אק ב-8 באפריל במקום.[11][12] הליכת החלל נמשכה 6 שעות ו-29 דקות במהלכה השניים פרסו כבלים של חשמל ותשתית לתקשורת אלחוטית סביב התחנה.

מקליין, קונוננקו וסן-ז'אק חזרו לכדור הארץ ב-25 ביוני, לאחר כמעט 204 ימים בחלל.[13]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפרסים ואותות ההוקרה שמקליין זכתה בהם:[4]

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקליין נישאה לבת זוגה סאמר וורדן ב-2014. לבנות הזוג שני בנים כל אחד מאם אחרת. באוגוסט 2017, היא הביאה את בנה, שהיה אז בן 4, כדי שישתתף במהלך הצילומים הרשמיים לפני הטיסה.[14] היא אוהבת לצלול.[6] מאז, בנות הזוג נפרדו. [15] סכסוך הגירושין ותלונתה של בת הזוג על גישה לחשבון הבנק מתחנת החלל הובילה לאאוטינג של מקליין, בפעם הראשונה של אסטרונאוט בשירות בפעיל של נאס"א. (סאלי רייד נחשפה רק לאחר מותה) [16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אן מקליין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה של אן מק'קליין באתר spacefacts.de
  2. ^ 2.0 2.1 אודות הליכות החלל של אן מקליין באתר spacefacts.de
  3. ^ חמישה דברים שלא ידעתם על האסטרונאוטית אן מקליין נאס"א מרכז החלל ג'ונסון, 30 בנובמבר 2018
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Whiting, Melanie (3 באוקטובר 2018). "Anne C. McClain (Col, U.S. Army) NASA Astronaut". nasa.gov. NASA. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2018. 
  5. ^ Brooks, Ashley (15 ביוני 2018). "From Eagle to Astronaut". usarugby.org. USA Rugby. בדיקה אחרונה ב-16 באוגוסט 2018. 
  6. ^ 6.0 6.1 "Badass Lady Astronaut Candidates: Meet NASA’s Class of 2013". AutoStraddle.com. 3 בספטמבר 2013. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2019. 
  7. ^ NASA Johnson (30 בנובמבר 2018), Astronaut Moments: Anne McClain, בדיקה אחרונה ב-1 בדצמבר 2018 
  8. ^ "NASA's Newest Astronauts Complete Training". nasa.gov. NASA. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2019. 
  9. ^ "Spacewalkers Complete Battery Swaps for Station Power Upgrades". 
  10. ^ CNN, Gianluca Mezzofiore. "2 astronauts are scheduled for the first all-female spacewalk in history". CNN. בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2019. 
  11. ^ Berger, Eric (26 במרץ 2019). "It’s unfortunate NASA canceled the all-female EVA, but it’s the right decision". Ars Technica (באנגלית). 
  12. ^ "Spacewalkers Swapping Places; Crew Studies Brain and Muscles – Space Station". blogs.nasa.gov. NASA. 
  13. ^ Harwood, William (25 ביוני 2019). "3 station fliers complete "once-in-a-lifetime ride" home after 204-day stay in orbit". CBS News. 
  14. ^ Dave Mosher (20 במרץ 2019). "Astronaut Anne McClain brought her 4-year-old son to a NASA photo shoot before flying to space, and the pictures will melt your heart". Business Insider. 
  15. ^ לראשונה: חשד לפשע בחלל החיצון, באתר ynet, 24 באוגוסט 2019
  16. ^ Baker, Mike (23 באוגוסט 2019). "How a Bitter Divorce Battle on Earth Led to Claims of a Crime in Space". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2019.