אנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנא הוא אמורא שקיומו שנוי במחלוקת ומקורו בשמועה בשם הגר"א. נטען עליו שנודע בענוותו וביראת החטא שלו.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשנה בסוף מסכת סוטה מונה את שבחי רבי יהודה הנשיא ואומרת "משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא", על כך נכתב בגמרא:[1]

"אמר ליה רב יוסף לתנא, לא תיתני ענוה דאיכא אנא, אמר ליה רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא"

רש"י בפירושו על דברי הגמרא מבאר[2] שרב נחמן ורב יוסף מורים לתנא לא לשנות את המעלות "ענווה" ו"יראת חטא", מפני שמעלות אלו לא בטלו והם אוחזים במידה זו.

השאלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לא סביר שרב יוסף יאמר על עצמו שהוא עניו כמו רבי יהודה הנשיא.
  • מהותו של משפט זה סותרת את מושג הענוה.
  • מהנראה מסוגיות הגמרא לא נראה שרב יוסף היה עניו.[3]

ביאור הגר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה ספרים[4] כתבו בשם הגר"א יישוב מחודש לדברי הגמרא, כוונת האמוראים לאמורא אשר שמו אנא, מספר חוקרים כתבו על דבריו שלגודל ענוותנותו של אמורא זה לא נמצא לו זכר בתלמוד.

ביאורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצי"ב טען שרב יוסף התכוון להנהגה שלא בגסות,[5] הרב שמעון לפיד ביאר שהתכוון לויתור על מעמד מה שרב יוסף עשה כשויתר על ראשות הישיבה,[6] השפת אמת[7] ביאר שהתכוון להגיד שהם אוחזים במידה זו וודאי שיש עוד רבים כמותם, בדרך זו ביאר גם הרב אהרון היימן,[8] הרב חיים ברלין ביאר[9] שאמרו לשונה המשנה שהם יודעים שהוא עניו, הרב יהודה יודיל אפשטיין סבר[10] שענוה פירושה סובלנות, יש שפירשו שאין זו גאווה אלא הכרה בערך עצמו,[11] הרב אהרון הירץ ביאר שזוהי ענוותנותו שסבר שלא בטלה הענווה מפני יש הרבה אנשים המעריכים אותו אף על פי שאינו ראוי לכך,[12] הראי"ה קוק סבר שזהו השמינית שבשמינית של גאווה שתלמיד חכם מחויב בה,[13] הרב בצלאל זאב שפרן,[14] ביאר שטענו שרבי יהודה הנשיא לא היה עניו מפני שאומר במשנה, "אומר אני", וזה לא דרך ענווה, פירושים רבים אחרים ניתנו למימרא זו בספרי המפרשים.[15]

"אנא" בסוגיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פירושו של הגר"א מספר אחרונים ביארו עם דבריו סוגיות נוספות:

  • בספר אוצר יד החיים[16] ביאר כך את דברי רב נחמן האומר על עצמו שהוא ראוי להיות משיח[17] ושהוא מומחה לדיני בכורות.[18]
  • בספר פרי שלמה[19] ביאר כך את דברי רב חסדא ורב ששת המונים את עצמם לכאורה ברשימת תלמידי חכמים.

מכחישי השמועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהרי"ל דיסקין פקפק בשמועה זו וטען שלא יצאה מפי הגר"א,[20] יעקב שמואל שפיגל טען אף הוא כן.

זיהויים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר זיהויים נמצאו בספרות לרבי אנא, רב אינא או רב איניא המוזכר בירושלמי מספר פעמים,[21] או רבי איניא בר סיסי,[22] יש שזיהו את אנא בסיפור המוזכר בירושלמי חלה (א ג) שרבי יונה שאל אלמוני שאלה ונענה "אף אנא סובר כן" ומפני חיסרונו של השואל יש שהסיקו שהוא אנא, רב יצחק לנדא בספרו לשמוע בלמודים[7] זיהה אותו כרב עינא המוזכר בחולין (פד:) כאדם שלא משיב על חרפתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד ב'
  2. ^ דאיכא אנא – שאני ענוותן
  3. ^ לדוגמה, מימרתו בפסחים סח: "אִי לָאו הָאי יוֹמָא דְקָא גָרִים כַּמָּה יוֹסֵף אִיכָּא בְשׁוּקָא" ועוד, כן הקשה בספר "ילקוט החנוכי" אשר נדפס בראש שו"ת הרב"ז לרבי בצלאל זאב שפרן
  4. ^ רבי אשר לוינזון, ליקוטי שושנים, וילנא תרל"ה, כפתור ב עמ' ט:, דברי אליהו סוטה מט: ועוד
  5. ^ הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, מרומי שדה, מסכת סוטה, מט:
  6. ^ הרב שמעון לפיד, "לא תיתני ענווה דאיכא אנא", כתב העת, אורות עציון, כה, תשנ"ה, 150-151, כך ביאר גם הרב דוד כוכב בפורטל הדף היומי
  7. ^ 1 2 סוטה מט:
  8. ^ תולדות תנאים ואמוראים, קריה נאמנה, תשכ"ד, ירושלים, עמ' 930-929, מובא אצל חיים חמיאל
  9. ^ שו"ת נשמת חיים סימן ר
  10. ^ רבי יהודה יודיל אפשטין, מנחת יהודה, באתר היברובוקס
  11. ^ ענווה והכרת הערך העצמי, באתר ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם, ‏3 בundefined 2021
  12. ^ הרב אהרן שמואל הירץ הכהן, וצוה הכהן, באתר היברובוקס
  13. ^ הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות הקודש, חלק ד, אות טו, עמ' תפג
  14. ^ בצלאל זאב שפרן, שאלות ותשובות הרב"ז, ילקוט החנוכי, באתר היברובוקס
  15. ^ ליקוטים הובאו כאן בפורום אוצר החכמה וכאן באתר הלכה ברורה
  16. ^ לבוב תרצ"ד, אות תקל
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד ב'
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ז, עמוד א', רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו ישראל קדושים אות ז אכן הקשה על דברי הגמרא כן
  19. ^ ברכות מז.
  20. ^ ש.מ. וולך, מעילו של שמואל, פרק כח עמ' קצב
  21. ^ הוריות ג ב, יבמות ח ה, גיטין א ה
  22. ^ ירושלמי מעשר שני ד ג
  23. ^ נדפסה לראשונה בשם: "לזהותו הנעלמת של האמורא 'אנא'", נזר התורה ט, כסלו–טבת תשס"ה, עמ' קעא–קעז (להורדה).