אנאטולי רוגוז'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אנאטולי רוגוז'ין
Анатолий Иванович Рогожин
Anatoly Iv. Rogozhin.jpeg
לידה 12 באפריל 1893
פלך טרק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באפריל 1972 (בגיל 78)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה מכללת חיל הפרשים של הצאר ניקולאי עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חיל רגלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 6 באפריל 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
  • מסדר סנטה אנה, דרגה 2
  • Order of Saint Vladimir 4th class with swords and bow
  • Order of Saint Stanislaus, 2nd class with swords
  • Order of St. Anne 3rd class with swords and bow
  • Order of Saint Stanislaus (House of Romanov)
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 2
  • עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4
  • אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3
  • צלב הברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנטולי איוונוביץ' רוגוז'יןרוסית: Анатолий Иванович Рогожин;‏ 12 באפריל 18936 באפריל 1972) היה קצין רוסי, ששירת הצבא האימפריה הרוסית, התנועה הלבנה והיה המפקד האחרון של החיל הרוסי בסרביה במלחמת העולם השנייה ושיתף פעולה עם הנאצים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוגוז'ין נולד בסטניצה צ'רוולן בטרק, בנו של קצין קוזאקי. לאחר שגדל בבית ספר לצוערים וסיים את בית הספר לפרשים על שם ניקולאי, פיקד רוגוז'ין על מספר יחידות קוזקים בפרס. בשובו לרוסיה בשנת 1914, נלחם בחזית דרום-מערב במלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן שירת בקייב, לאחר מכן נסע לטרק שם התמודדה יחידתו עם מרד שפרץ בעקבות מהפכת פברואר.

ביוני 1918, רוגוז'ין השתתף במרד קוזקים נגד הבולשביקים והפך לחלק מהתנועה הלבנה.

לאחר שעזב את רוסיה, רוגוז'ין שירת בממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים במשמרות הגבול. במהלך מלחמת העולם השנייה הצטרף לחיל הרוסי, שסייע לנאצים והפך למפקד גדוד. הוא קיבל את צלב הברזל על גבורה בקרב. עם מותו של הגנרל בוריס שטייפון, הוא הפך למפקד האחרון של החיל.

רוגוז'ין הצליח לנהל משא ומתן על כניעה עם הכוחות הבריטיים. הוא ואנשיו היו מטרה של סמרש שעמלה ללכוד אותם. אך הם ניצלו על ידי הגנרל הבריטי סטיל. הוא הפך למפקד מחנה הפליטים וסייע בארגון פינוי אנשי החיל והיה בין האחרונים שעזבו את המחנה בשנת 1951. הוא ארגן את ארגון הוותיקים הלוחמים בחיל הרוסי (Союз Чинов Русского Корпуса), והקים גם את כתב העת Nashi Vesti (ידיעותינו).

צילום מקרוב של מצבתו של קולונל רוגוז'ין

רוגוז'ין עבר לארצות הברית ושם המשיך להיות פעיל בארגוני התנועה הלבנה. הוא מת ב-6 באפריל 1972, ונקבר במנזר הכנסייה האורתודוקסית הרוסית נובו-דביבו בננוט, ניו יורק, בקפלה שהוקדשה לחיל הרוסי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנאטולי רוגוז'ין בוויקישיתוף