אנג'לו סקולה
![]() | |||||
לידה |
7 בנובמבר 1941 (בן 83) Malgrate, איטליה ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה |
איטליה ![]() | ||||
השכלה |
| ||||
השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית ![]() | ||||
פרסים והוקרה | |||||
חתימה |
![]() | ||||
www | |||||
| |||||
![]() ![]() |
אנג'לו סקולה (באיטלקית: Angelo Scola; נולד ב-7 בנובמבר 1941) הוא קרדינל איטלקי של הכנסייה הקתולית, פילוסוף ותאולוג. שימש כארכיבישוף של מילאנו בין השנים 2011–2017 ולפני כן כפטריארך של ונציה בשנים 2002–2011. בשנת 2003 מונה לקרדינל ונעשה בישוף בשנת 1991.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקולה נולד במלגרטה שבמילאנו, בנם של קרלו סקולה, נהג משאית, ורג'ינה קולומבו[1]. הוא היה הצעיר מבין שני אחים; אחיו הבכור פייטרו נפטר בשנת 1983. למד בבית הספר התיכון מנצוני בלקו[1] והיה פעיל בתנועת הנוער *Gioventù Studentesca* ("נוער סטודנטיאלי").
סקולה למד פילוסופיה באוניברסיטה הקתולית של הלב הקדוש בשנים 1964–1967 וקיבל תואר דוקטור עם עבודת מחקר על הפילוסופיה הנוצרית תחת הנחייתו של הפילוסוף גוסטבו בונטדיני[2]. בתקופה זו היה נשיא הסניף המילאנזי של הפדרציה האוניברסיטאית הקתולית האיטלקית (FUCI).
כהונה ככומר ולימודים תאולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקולה הוסמך לכמורה ב-18 ביולי 1970 על ידי הבישוף אבלה קונילי. בהמשך השלים דוקטורט שני בתאולוגיה באוניברסיטת פריבורג בשווייץ, שם כתב עבודת מחקר על תומאס אקווינס. היה פעיל בתנועת "קומוניון וליברציה" והיה העורך האיטלקי של כתב העת התאולוגי *Communio*, שנוסד על ידי אנרי דה לובאק, האנס אורס פון בלתזר ויוזף רצינגר (לימים האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר)[1].
בישוף של גרוסטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1991 מונה לבישוף של גרוסטו, תפקיד בו כיהן עד 1995. בתקופה זו התרכז בחינוך נוער, טיפוח קריאות לכמורה, והתחדשות חיי הקהילה בכנסיות.
רקטור האוניברסיטה הלטרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1995 מונה לרקטור של האוניברסיטה האפיפיורית הלטרנית(אנ') ולנשיא המכון האפיפיורי יוחנן פאולוס השני ללימודים על נישואין ומשפחה ברומא. בתקופה זו היה יועץ להקונגרגציה לענייני הדוקטרינה של האמונה.
פטריארך ונציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2002 מונה לפטריארך של ונציה, ונעשה קרדינל בשנת 2003 על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני. נחשב לאחד ה"פאפּאבלֵי" (מועמדים מובילים לאפיפיורות) בקונקלווה של 2005, שבסופו נבחר יוזף רצינגר לאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר[1].
הארכיבישוף של מילאנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-28 ביוני 2011 מונה סקולה לתפקיד הארכיבישוף של מילאנו, הכהונה הבכירה ביותר בכנסייה האיטלקית[3]. הוא כיהן בתפקיד עד שנת 2017, אז פרש וירש אותו הבישוף מריו דלפיני[4].
דעות ותאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקולה תומך ביחסים אקומניים בין הקתוליות והאסלאם, מתוך אמונה שיש מכנה משותף רחב בין הדתות. באופן ספציפי הוא מתמקד במאבק ברדיפת הנוצרים במזרח התיכון[5]. ב-2013 הוא נפגש עם הפטריארך של מוסקבה, קיריל, וציין שהפגישה אינה קשורה לביקורו של הנשיא ולדימיר פוטין בוותיקן.[5]
הוא דחה את האפשרות להענקת לחם הקודש לגרושים שנישאו מחדש וטען כי "זה אינו עונש שניתן לבטל, אלא היבט מהותי של מוסד הנישואין הנוצרי"[6].
יצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקולה חיבר מספר ספרים בתחומים של תאולוגיה, אתיקה רפואית ותאולוגיה של המשפחה, שתורגמו לשפות רבות. בנוסף, הוא מחברם של יותר מ-120 מאמרים שפורסמו בכתבי עת אקדמיים לפילוסופיה ותאולוגיה. בין הספרים שהתפרסמו
- Hans Urs Von Balthasar: A Theological Style. Eerdmans Publishing Company. 1 בספטמבר 1995. ISBN 0-8028-0894-8.
{{cite book}}
: (עזרה) - The Nuptial Mystery. Eerdmans Publishing Company. 15 בפברואר 2005. ISBN 0-8028-2831-0.
{{cite book}}
: (עזרה) - Angelo Scola; Severino, Emanuele; Ines Testoni; Giulio Goggi (2014). Il morire tra ragione e fede. Venice: Marcianum Press. ISBN 9788865122594. OCLC 895661830.[7][8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנג'לו סקולה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אתר האינטרנט הרשמי של אנג'לו סקולה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 "Scholarly Venice cardinal intent on raising church's profile". Catholic News Service (via AmericanCatholic.org). 1 באפריל 2005. אורכב מהמקור ב-27 בספטמבר 2015. נבדק ב-27 בספטמבר 2015.
{{cite news}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link) - ^ Vecchi, Gian Guido (28 ביוני 2011). "Severino: "È stato mio allievo. Da laico gli ho dato 30 e lode"". Il Corriere della Sera (באיטלקית). Milan. ארכיון מ-29 ביוני 2011. נבדק ב-17 ביוני 2021.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Rinuncia e Nomine, 28.06.2011" (הודעה לעיתונות) (באיטלקית). Holy See Press Office. 28 ביוני 2011. נבדק ב-10 באפריל 2019.
{{cite press release}}
: (עזרה) - ^ O'Connell, Gerard (7 ביולי 2017). "Pope Francis accepts Scola's resignation, appoints native son Delpini to Milan". America. נבדק ב-7 ביולי 2017.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ 1 2 "Card. Scola in Moscow, ecumenism grows from encounter between the faithful". Asia News. 11 בנובמבר 2013. נבדק ב-4 באוגוסט 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Cardinal Scola: Communion for the remarried contradicts Church teaching". Catholic Herald (באנגלית אמריקאית). 6 בספטמבר 2018. נבדק ב-15 בספטמבר 2018.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Vigorelli, Ilaria (1 בנובמבר 2014). "Scola-Severino, la morte non è un optional" (באיטלקית).
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "La morte contesa: Scola e Severino in dialogo" (באיטלקית). 20 במרץ 2009.
{{cite web}}
: (עזרה)
