אנג'ליק קרבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנג'ליק קרבר
Angelique Kerber
לידה 18 בינואר 1988 (בת 36)
ברמן, גרמניה
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
מקום מגורים קיל, גרמניה
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.73 מטר
יד חובטת שמאל (חבטת גב היד בשתי הידיים)
פעילות כמקצוענית 2003–הווה (כ־21 שנים)
סה"כ פרסים שצברה 32,307,783 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידים
מאזן קריירה 657–350 (66.1%)
דירוג שיא 1 (12 בספטמבר 2016)
זכיות בטורנירים 23 (12 WTA ו-11 ITF)
זוגות
מאזן קריירה 59–63 עריכת הנתון בוויקינתונים
זכיות בטורנירים 3 (0 WTA ו-3 ITF)
שיאי גראנד סלאם
זכיות 3
אליפות אוסטרליה הפתוחה זכייה (2016)
אליפות צרפת הפתוחה רבע גמר (2012, 2018)
וימבלדון זכייה (2018)
אליפות ארצות הברית הפתוחה זכייה (2016)
תאריך עדכון 10 ביוני 2019
מאזן מדליות
טניס
מתחרה עבור גרמניהגרמניה גרמניה
המשחקים האולימפיים
כסףריו דה ז'ניירו 2016 יחידות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנג'ליק קרברגרמנית : Angelique Kerber, נולדה ב-18 בינואר 1988) היא שחקנית טניס מקצוענית מגרמניה. בשיאה דורגה במקום ראשון בעולם (12 בספטמבר 2016) במשך כ-20 שבועות וכיום (דצמבר 2021), מדורגת במקום 17 בעולם בדירוג ה-WTA.

במהלך הקריירה שלה זכתה קרבר בשלושה טורנירי גראנד סלאם, באליפות אוסטרליה הפתוחה (2016), באליפות ארצות הברית (2016) ובאליפות וימבלדון (2018). היא סגנית אלופה אולימפית (ריו דה ז'ניירו 2016).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנג'ליק קרבר נולדה בברמן לסלאבומיר קרבר יליד פולין ולביאטה ילידת גרמניה ולה אחות אחת. המנהלת המקצועית שלה היא אמה ובתחילת דרכה התאמנה אצל אביה. קרבר בעלת אזרחות כפולה - גרמנית ופולנית. מסוף שנת 2012 מקום מגוריה העיקרי הוא בעיירה פושציקובו (Puszczykowo) שבפולין גדול. היא החלה לשחק טניס בגיל 3. בשנת 2003, בגיל 15, החלה לשחק בסבב המקצועני.

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אוסטרליה הפתוחה הגיעה קרבר לראשונה לסיבוב שלישי בטורניר גראנד סלאם לאחר ניצחונות על אולגה גובורצובה מבלארוס (6–3, 6–3) והמדורגת 23 ארוואן רזאי מצרפת (6–2, 6–3) לפני שהפסידה לסבטלנה קוזנצובה מרוסיה (3–6, 7–5, 6–4). היא הגיעה לראשונה לשלב הגמר בטורניר WTA בבוגוטה קולומביה שבו הפסידה למריאנה דוקה מקולומביה (6–4, 6–3), לאחר ניצחון בשלב חצי הגמר על ג'יסלה דולקו מארגנטינה (7–5, 6–3). באליפות צרפת הפתוחה היא הפסידה בסיבוב השני לארוואן רזאי (6–2, 2–6, 6–3). בטורניר שנערך בברמינגהאם, בריטניה במגרש דשא היא הפסידה בסיבוב השלישי לנה לי שלבסוף זכתה בטורניר. באליפות וימבלדון היא הגיעה לסיבוב השלישי לאחר ניצחונות על סניה מירזה מהודו (6–4, 6–1) ועל המדורגת 13 שחר פאר מישראל (3–6, 6–3, 6–4) לפני שהפסידה לירמילה גאידושובה מאוסטרליה (6–3, 7–5).

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארצות הברית הפתוחה היא הגיעה לשלב חצי הגמר שבו הפסידה לסמנתה סטוסור מאוסטרליה (מדורגת 9) ב-3 מערכות (3–6, 6–2, 2–6) שלבסוף זכתה באליפות. בדרך לחצי הגמר היא ניצחה את לורן דייוויס מארצות הברית, את אגניישקה רדוונסקה מפולין (מדורגת 12) ב-3 מערכות (6–3, 4–6, 6–3), את אלה קודריאבצבה מרוסיה, את מוניקה ניקולסקו מרומניה (6–4, 6–3) ואת פלאביה פנטה מאיטליה (מדורגת 26) ב-3 מערכות (6–4, 4–6, 6–3). בסיום הטורניר היא עלתה למקום 34 בעולם, דירוג השיא שלה.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אוסטרליה הפתוחה שנערכה בשנת 2012 הגיעה קרבר לסיבוב השלישי לאחר ניצחונות על בויאנה בובשיץ' מאוסטרליה (6–1, 6–3) ועל סטפני דובואה מקנדה (7–5, 6–1) לפני שהפסידה למדורגת רביעית מריה שראפובה מרוסיה (1–6, 2–6) ועלתה למקום 27 בעולם, דירוג השיא שלה. אף על פי שדורגה במקום תשיעי היא זכתה לראשונה בטורניר בסבב ה-WTA בטורניר שנערך באולם בפריז. היא ניצחה את לוציה שפרובה מצ'כיה (6–2, 7–6), את מוניקה ניקולסקו (6–3, 4–6, 6–3), את המדורגת ראשונה בטורניר מריה שראפובה (6–4, 6–4), את יאנינה ויקמאייר מבלגיה בשלב חצי הגמר (6–7, 6–3, 6–4) ואת מריון ברטולי מצרפת בשלב הגמר (7–6, 5–7, 6–3).

באליפות קטר טוטאל הפתוחה הגיעה קרבר לסיבוב שני לאחר ניצחון על המדורגת תשיעית סבינה ליזיקי בת ארצה (4–6, 6–4, 6–1) ולפני שהפסידה לצבטנה פירונקובה מבולגריה.

באליפות דנמרק הפתוחה שנערכה בקופנהגן כמדורגת שנייה זכתה קרבר בטורניר WTA השני שלה בקריירה, לאחר ניצחונות על סטפני פורץ גקון מצרפת (4–6 6–2 7–5), על אן קיוטבונג מבריטניה (4–6 6–3 6–3), על מונה ברתל בת ארצה (6–2 0–6 7–5), לאחר פיגור של 2–5 במערכה השלישית והצלה של נקודת משחק, על המדורגת שלישית בטורניר ילנה יאנקוביץ' מסרביה (6–2 6–1) ובשלב הגמר על המדורגת ראשונה בטורניר קרולין ווזניאקי מדנמרק (6–4, 6–4).

בטורניר איסטבורן על מגרש דשא הגיעה קרבר לשלב הגמר שבו הפסידה לטמירה פאשק מאוסטריה (5–7, 6–3, 7–5) וזאת לאחר שהגישה לנקודת אליפות והחמיצה 5 נקודות משחק.

באליפות וימבלדון דורגה קרבר במקום שמיני והגיעה לשלב חצי הגמר לאחר ניצחונות על לוציה הרדצקה מצ'כיה (6–4, 6–1), על יקטרינה מקארובה מרוסיה (7–5, 6–3), על כריסטינה מקהייל מארצות הברית (6–2, 6–3), על קים קלייסטרס מבלגיה לאחר 49 דקות בלבד (6–1, 6–1) ובשלב רבע הגמר על סבינה ליזיקי (3–6, 7-6, 5-7) ולפני שהפסידה לאגניישקה רדוונסקה בשלב חצי הגמר (6-3, 6-4).

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה זו הרוויחה קרבר 2,139,358 דולר, רק מפרסים על תחרויות בהן השתתפה וזכתה בתואר אחד בלינץ שבו היא ניצחה את אנה איבנוביץ' 6-4, 7-6. היא לא הצליחה להגיע לסיבוב הרביעי בעונה זאת באף אחד מטורנירי הגרנד סלאם.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה זאת העפילה קרבר לארבעה גמרים והפסידה את כולם בסידני לסבטלנה פירונקובה 4–6 6-4, בדוחא לסימונה האלפ 6-2 6-3 באיסטברון למדיסון קיז 3-6 6-3 7-5 ובסטנפורד 6–7 6-3 לסרינה ויליאמס בעונה הזאת ההישג הטוב ביותר שלה בטורניר גרנד סלאם היה הגעה לשלב רבע הגמר בווימבלדון שבו היא הפסידה ליוג'יני בושאר 6-3 6-4.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבר פתחה את העונה באוסטרליה בטורניר בריזבן שבו היא הפסידה לאלינה סביטולינה בשתי מערכות ברבע הגמר. בטורניר סידני העפילה קרבר לחצי הגמר שבו היא הפסידה לקרולינה פליסקובה 3–6, 6-2, באליפות אוסטרליה כמה ימים אחר כך קרבר הודחה בסיבוב הראשון מול אירנה קמילה בגו 4–6, 0-6, 6-1. בעונת החימר זכתה קרבר ב-2 תארים. בצרלסטון היא ניצחה בגמר את מדיסון קיז 6-2, 4-6, 7-5 לאחר שבמהלך המערכה השלישית היא פיגרה 1–4. בשטוטגרט היא ניצחה בגמר את קרולין ווזניאקי 6-3, 6–1, 5-7. באליפות צרפת היא הפסידה לגרביניה מוגורוסה 4-6, 6-2, 6-2. בעונת הדשא היא זכתה בתואר בברמינגהאם לאחר ניצחון בגמר על קרולינה פלישקובה 7-6, 6-7, 3-6. בווימבלדון היא שוב הפסידה לגרביניה מוגורוסה 6-7, 6-1, 2-6 לאחר שבמערכה הראשונה היא החזיקה ב-9 נקודות מערכה. קרבר זכתה בטורניר סטנפורד לאחר ניצחון על פליסקובה בגמר 3–6, 5-7, 6-4. באליפות ארצות הברית היא הפסידה לאזרנקה בסיבוב השלישי 5–7, 6-2, 4-6.

2016 שנת השיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא פתחה את השנה בבריזביין בהפסד במשחק הגמר לוויקטוריה אזרנקה 1–6, 3-6. בטורניר סידני היא פרשה אחרי משחק אחד. בינואר זכתה באליפות אוסטרליה הפתוחה לאחר שבסיבוב הראשון היא ניצחה את מיסאקי דוי היפנית 6–7, 6-7, 3-6 במהלך המשחק היא הצילה נקודת משחק בסיבוב השני היא ניצחה את אלכסנדרה דולגארו מרומניה 2–6, 6-4 בסיבוב השלישי היא ניצחה את מדיסון ברנגל מארצות הברית 1–6, 3-6 בסיבוב הרביעי היא ניצחה את אניקה בק בת ארצה 4–6, 0-6 ברבע הגמר היא גברה לראשונה בקריירה שלה על ויקטוריה אזרנקה מבלארוס 3–6, 5-7 במהלך המערכה השנייה היא הצילה 5 נקודות מערכה בחצי הגמר היא ניצחה ג'והנה קונטה הבריטית 5–7, 2-6 ובגמר היא הפתיעה את סרינה ויליאמס (1 בעולם) בשלוש מערכות (6–4, 3–6, 6–4). בשלושת הטורנירים שאחרי אליפות אוסטרליה היא לא הצליחה לעבור סיבוב. בטורניר במיאמי היא הגיעה לחצי הגמר והפסידה לאזרנקה. את עונת החימר היא פתחה בצרלסטון שבו היא לא הצליחה להגן על התואר לאחר שפרשה בחצי הגמר נגד סלואן סטיבנס (6-1, 3-0). בטורניר שטוטגרט היא הצליחה לשמור על התואר לאחר ניצחון במשחק הגמר על בת ארצה לאורה זיגמונד 4–6, 0-6. באליפות צרפת היא הפסידה בסיבוב הראשון לקיקי ברטנס מהולנד 2–6, 3-6, 6-4. ביולי היא העפילה לגמר אליפות וימבלדון, שבו הפסידה לסרינה ויליאמס בשתי מערכות (7-5, 6-4) ועלתה למקום השני בעולם.

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) זכתה קרבר במדליית כסף, לאחר שהפסידה במשחק הגמר למוניקה פויג מפוארטו ריקו בשלוש מערכות.

באליפות ארצות הברית היא זכתה בתואר ובגראנד סלאם השני שלה באותה שנה, לאחר ניצחון בשלוש מערכות במשחק הגמר על קרולינה פלישקובה מצ'כיה (3-6, 6-4, 4-6), שניצחה בטורניר את האחיות, סרינה ויליאמס וונוס ויליאמס. כבר לפני הגמר הבטיחה קרבר את העפלתה למקום הראשון בדירוג העולמי, כשהיא עוברת את סרינה ויליאמס שדורגה ראשונה במשך 168 שבועות ברציפות, שיא של כל הזמנים ביחד עם שטפי גראף.

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות וימבלדון שנערכה ביולי אותה שנה היא זכתה בתואר לאחר שניצחה במשחק הגמר את סרינה ויליאמס בשתי מערכות (6–3, 6–3). בכך הפכה לטניסאית הגרמניה השנייה שזוכה בטורניר אחרי שטפי גראף, שזכתה בטורניר זה שבע פעמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]