אנדופורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֶנְדוֹפוֹרָה (מונח מתחום הבלשנות) היא רכיב במשפט או בפסקה המתייחס לרכיב אחר באותו טקסט[1][2]. הדבר אליו מתייחסת האנדופורה נקרא הקודמן והוא לרוב מקדים את האנדופורה במשפט. למשל במשפט "הזמרת איפרה את עצמה" האנדופורה "עצמה" מתייחסת לקודמן "הזמרת". המילה היא הלחם בסיסים מיוונית של אנדו:בתוך, אנפורה:לשאת-אחורה. זאת להבדיל מאֶקְסוֹפוֹרָה (אקסו:בחוץ) שמתייחסת לצרוף מלים חיצוני למשפט. למשל במשפט "הזמרת איפרה אותו" האקסופורה "אותו" מתייחסת לצרוף שאינו נמצא במשפט - אלא הוזכר או יוזכר במשפט אחר, או שהוא ברור מההקשר.

מקובל להבחין בין שלושה סוגים של אנדופורה:

  • אנאפורה (ביוונית לשאת-אחורה) - האנאפורה הבלשנית (להבדיל מהרטורית שהיא אמצעי ספרותי) היא אנדופורה המתייחסת לקודמן המופיע לפניה במשפט. כמו ב"הזמרת איפרה את עצמה".
  • קטפורה (ביוונית לשאת-למטה) - הקטפורה מתייחסת לקודמן המופיע אחריה. כמו למשל ב"אחרי שהיא קמה, דיאנה החלה להתכונן לשיר" - המילה "היא" היא קטפורה ל"דיאנה". קטפורה משמשת לעיתים כאמצעי רטורי לבניית מתח - כמו ב "היא גדולה! היא ענקית! היא דיאנה שלנו!". או "אני באמת מאמין בזה. היא יכולה לנצח." (כאן "בזה" היא קטפורה למשפט הבא אחר כך).
  • התייחסות עצמית - כמו במשפט "זהו משפט בעל חמש מילים".

פעמים רבות משתמשים במונח אנאפורה במשמעות כללית יותר הכוללת גם את המקרים של קטפורה. בכל מקרה, בדרך כלל האנדופורה היא מילה כללית יותר מהקודמן. למשל

  • במשפט "התווים שהמנצחת נתנה לה לא היו נכונים והסולנית שמה אותם בצד": "אותם" היא אנאפורה ל"תווים", ו"לה" היא קטפורה ל"הסולנית".

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ברגע שהיא התחילה לשיר, המוכשרת הזאת כבשה את האולם": "היא" היא קטפורה ל"המוכשרת". (תמונה של דיאנה דמרה בהופעה)
  • "ברגע שהיא התחילה לשיר, המוכשרת הזאת כבשה את האולם": "היא" היא קטפורה לקודמן "המוכשרת" שהוא שם תואר במקרה זה.
  • "היא עשתה זאת! היא ניצחה!": "זאת" היא קטפורה לקודמן "ניצחה" שהוא פועל במקרה זה.
  • "נתנו לה פרחים ומדליה. המדליה הייתה מזהב.": "המדליה" היא אנאפורה מסוג שם עצם לקודמן "מדליה".

לדוברי השפה יש אינטואיציה מתי פרשנות המילה כאנאפורה היא הכרחית להבנתו, מתי היא אפשרית אך לא מהווה את הפרשנות היחידה, ומתי היא לא אפשרית[2]. לדוגמה

  • במשפט "הזמרת איפרה את עצמה": הפרשנות היחידה ל"עצמה" היא כאנאפורה.
  • במשפט "השופט הביא חוברת. היא הייתה גדולה.": אפשר לפרש את "היא" כאנאפורה ל"חוברת", או כאקסופורה - אולי לזמרת.
  • המשפט "כל שופט הביא חוברת. היא הייתה גדולה." נשמע מוזר קצת אם מפרשים את "היא" כאנאפורה, וסביר יותר שמדובר באקסופורה לדבר שאינו מובן למי שרק שמע חלק זה של השיחה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gillon, Brendan. Grammatical Structure and its Interpretation: An Introduction to natural Language Semantics. MIT Press. עמ' Chapter 4. 
  2. ^ 2.0 2.1 אלדו סבי, מבוא לבלשנות תאורטית חלק ג, האוניברסיטה הפתוחה, 2012, עמ' 62-60.
Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.