אנדראס פוגר
 | |
| ציור משוער מסביבות 1545 של אנדראס פוגר ואשתו עם שלטי האצולה שלהם | |
| לידה |
1394 אאוגסבורג, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
1457 (בגיל 63 בערך) אאוגסבורג, האימפריה הרומית הקדושה |
| מדינה |
גרמניה |
| בת זוג |
Barbara Fugger |
| ילדים |
לוקאס פוגר, Jakob Fugger, Felicitas Fugger, Hans Fugger, Matthäus Fugger, Ursula Fugger |
  | |
אַנְדְרֵאָס פוּגֶר (בגרמנית: Andreas Fugger; 1394 – 1457), המכונה "העשיר", היה בנו הבכור של האנס פוגר (נפטר ב-1408/09) ואליזבת גפטרמן (נפטרה ב-1436). הוא נחשב לאבי ענף "פוגר של האייל" (גר').
ביוגרפיה וקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדראס פוגר נולד ונפטר באאוגסבורג. יחד עם אחיו, יאקוב ומיכאל, קיבל לידיו את עסקי האריגה של אביו לאחר מותו. הוא הצליח ליצור קשרים עם ונציה ולמד שם את שיטת הנהלת החשבונות הכפולה. בזכות ההשפעה והידע שצבר בדרך זו, הצליח להרחיב את עסקי האריגה של האחים לכדי מסחר סיטונאי. הוא היה חבר בגילדת האורגים ובנוסף עסק בצורפות. בשנת 1454 עזב את העסק המשפחתי והותיר לאחיו יאקוב את הניהול הבלעדי.
בשנת 1431 נישא לברברה שטמלר פון אסט (Barbara Stammler vom Ast, 1415–1476), בת למשפחת פטריצים (אביה היה הסוחר אולריך שטמלר פון אסט, ואמה מרגרטה), וייסד את ענף "פוגר של האייל". בסך הכול היו לאנדראס פוגר ארבעה בנים וחמש בנות. הוא היה סוחר ואיש עסקים מצליח ביותר, שהתקדם במהירות בחברה של אותה תקופה והגיע למשרות ולמעמד מכובד. הוא ישב במועצת העיר אאוגסבורג והיה בעל השפעה רבה.
בניו יאקוב (נולד ב-1430), לוקאס פוגר (אנ') (נולד ב-1439), מתאוס (נולד ב-1442) והאנס (נולד ב-1443) קיבלו בשנת 1462 מהקיסר פרידריך – בזכות המיומנות העסקית של אביהם וקשרי המסחר הטובים עם בית הבסבורג – את סמל פוגר הראשון: אייל זהוב מזנק על רקע כחול. מכאן נובע הכינוי "פוגר של האייל".
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם אנדראס פוגר הפכו בני משפחת פוגר מבעלי מלאכה לסוחרים. ההצלחה העסקית הגיעה במהירות, וכוחו והשפעתו של אנדראס גדלו בהתמדה. עד מהרה הוא כונה "אנדראס העשיר", תואר שניתן אחריו רק ליאקוב פוגר מהענף האחר של המשפחה. אף על פי שאנדראס, שנפטר ממחלת הדבר (מחלה) ב-1457, היה עדיין איש עסקים מצליח מאוד ובעל מוניטין רב באאוגסבורג ומחוצה לה, שקיעתה של שושלת פוגר של האייל החלה כבר בדור הבא.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Martha Schad: Die Frauen des Hauses Fugger. 5. Auflage. Piper, München 2012, ISBN 978-3-492-23818-2
- Bayerische Staatsbibliothek München: Die Fugger im Bild. Selbstdarstellung einer Familiendynastie der Renaissance, Ausstellungskatalog; Quaternio Verlag, Luzern 2010, ISBN 978-3-88008-003-4
- Johannes Burkhardt: Das Ehrenbuch der Fugger, Faksimile, Transkription und Kommentar, 2 Bände, Wißner Verlag, Augsburg 2004, ISBN 978-3-89639-445-3
- Marianne Fugger u. Markus Fugger: Genealogie des Hauses Fugger vom Reh – Stammtafeln und biographische Erläuterungen, Wißner Verlag, Augsburg 2007, ISBN 978-3-89639-631-0
- Martin Kluger: Die Fugger. Die deutschen Medici in und um Augsburg, Context Verlag, Augsburg 2009, ISBN 978-3-939645-13-9
