אנדרה גליקסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדרה גלוקסמן. 2012

אנדרה גליקסמן (לעתים נכתב: גלוקסמן; בצרפתית: André Glucksmann‏; 19 ביוני 1937 - 10 בנובמבר 2015) היה פילוסוף, אקטיביסט וסופר צרפתי. נמנה עם דור הפילוסופים החדשים של הפילוסופים הצרפתים.

תפיסותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבולון למשפחה יהודיה אשכנזית ממוצא אוסטרו-הונגרי, אביו נולד בבוקובינה ממנה עבר לרומניה ואמו הייתה ילידת פראג.

בעת מלחמת העולם השנייה היו הוריו פעילים בתנועת ההתנגדות הצרפתית ואמו התנדבה בבית יתומים יהודי.

בראשית דרכו היה גליקסמן מרקסיסט, בהמשך דחה את הקומוניזם בספרו הפופולרי על הגולאג משנת 1975 "Comestor Cuisinière et d'Hommes". מאוחר יותר היה למבקר חריף של הממשל הרוסי. למרות היותו הוגה שמאלי בדעותיו, לא היו דעותיו הכתובות מקובלות לגמרי על השמאל הצרפתי, שביכר באותה תקופה לא למתוח ביקורת גלויה על המשטר הסובייטי, אך הוא עורר ביקורת של ממש רק כאשר תמך בהצבת טילים אמריקאיים על אדמת אירופה בטענה להגנה על שלום המערב.

משנות ה-70 עסק גליקסמן בעיקר בזכויות אדם והגנה על מיעוטים: צוענים בצרפת, פליטים מרואנדה, וייטנאם (אנשי הסירות (צר')), מלחמת בוסניה וצ'צ'ניה. הוא תמך בניקולה סרקוזי בבחירות לנשיאות של 2007[1], אך אחרי הבחירות התאכזב ממנו ותקף אותו בשל שיתוף הפעולה שלו עם רוסיה ונשיאה ולדימיר פוטין.

בסוף שנות ה-90 חבר לבני לוי וברנאר-אנרי לוי לייסוד מכון לחקר משנתו של עמנואל לוינס בירושלים.

ביחד עם ילנה בונר (אנ'), פעילת זכויות אדם ורעייתו של אנדריי סחרוב, כתב ספר על היהודים (לא תורגם).

גליקסמן נפטר בפריז בגיל 78 בנובמבר 2015.

ספרו "שיח השנאה" ראה אור בעברית בשנת 2008 בהוצאת כרמל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרה גליקסמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא צרפת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.