אנדרה לוטרר

**קריירת פורמולה אי**
מרוצים	34
פודיומים	6
נקודות בקריירה	209
זינוקים מפול פוזישן	2
הקפות מהירות	3
קבוצות	Techeetah ‏(2017–2019) ; פורשה (2019–)

**קריירת אליפות העולם במרוצי סיבולת**
אליפויות	1 (2012)
מרוצים	54
ניצחונות	10
פודיומים	35
קבוצות	אאודי (2012–2016) ; פורשה (2017) ; רבליון (2018–)

אנדרה לוטרר
לידה	19 בנובמבר 1981 (בן 42); דיסבורג שבגרמניה
לאום	גרמני
קבוצה נוכחית	פורשה
אליפויות	1 (2012)
מרוצים	54
ניצחונות	10
פודיומים	35
קבוצות	אאודי (2012–2016) ; פורשה (2017) ; רבליון (2018–)
מרוצים	34
פודיומים	6
נקודות בקריירה	209
זינוקים מפול פוזישן	2
הקפות מהירות	3
קבוצות	Techeetah ‏(2017–2019) ; פורשה (2019–)
מרוצים	10
ניצחונות	3 (2014 ,2012 ,2011)
קבוצות	קולס (2009); אאודי (2010–2016) ; פורשה (2017) ; רבליון

אנדרה לוטרר (בגרמנית: André Lotterer; נולד ב-19 בנובמבר 1981) הוא נהג מרוצים גרמני הנוהג כיום עבור קבוצת המרוצים של פורשה במסגרת אליפות הפורמולה אי.

לוטרר התחרה שנים רבות באליפות העולם במרוצי סיבולת ומזוהה בעיקר עם קבוצת אאודי עימה זכה 3 פעמים במרוץ 24 השעות של לה מאן ובאליפות העולם במרוצי סיבולת לשנת 2012.

בעונת 2011 זכה באליפות סבב המרוצים היפני סופר פורמולה (פורמולה ניפון לשעבר). בשנים 2001-2002 היה נהג המבחן בקבוצת הפורמולה 1 של יגואר ובעונת 2014 נהג במרוץ הפורמולה 1 שנערך בבלגיה עבור קבוצת קייטרהאם.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרה לוטרר נולד ב-19 בנובמבר 1981 בעיר דיסבורג בנורדריין-וסטפאליה לאב גרמני ולאם בלגית^[1], גדל עם אימו בעיר ניוול בבלגיה וכיום מתגורר בטוקיו. לוטרר מתחרה עם רישיון מרוצים בלגי אך מייצג את גרמניה.

בין השנים 1989-1994 התחרה במרוצי המיני-קארט הלאומיים בבלגיה, הולנד וגרמניה. במהלך תקופה זו זכה בקטגוריית ה-60 סמ"ק במיני-קארט הבלגי ופעם אחת נוספת בהולנדי. בשנים 1995-1996 התחרה בקטגוריית ה-1000 סמ"ק וסיים במקום השני באליפות גרמניה לנערים. בשנת 1997 התחרה באליפות הקארטינג הלאומית בגרמניה וסיים במקום השני.

בשנת 1998 החל לוטרר להתחרות בפורמולה BMW הגרמנית, סבב מרוצי מכוניות פורמולה חד מושביות לנערים, וסיים את העונה עם 14 ניצחונות ואת העונה שלאחר מכן סיים עם 15 ניצחונות, בנוסף בשנת 1999 החל לוטרר להתחרות בגביע פורמולה רנו 2.0. בשנת 2000 התחרה בפורמולה 3 הגרמנית וסיים במקום הרביעי בסוף העונה לאחר שניצח 3 מרוצים, והשתתף בשנה זו בפעם הראשונה בנסיעות מבחן בפורמולה 1 על ידי קבוצת יגואר. בשנת 2001 התחרה בפורמולה 3 הבריטית.

בשנת 2001 הוחתם לוטרר על חוזה על ידי קבוצת הפורמולה 1 של יגואר ושימש כנהג מבחן בעונות המרוצים 2001-2002 אך לא זכה להתחרות כנהג בסבב. החל משנת 2003 החל לוטרר להתחרות בסבב המרוצים היפני סופר פורמולה (פורמולה ניפון בשנים ההן). בעונת 2011 זכה באליפות הסופר פורמולה היפנית, בה הוא מתחרה גם בימינו (2016). בנוסף התחרה באליפות הסופר GT היפנית למכוניות טורינג וזכה באליפות תחת קבוצת לקסוס בשנים 2006 ו-2009.

מכוניות ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 התחרה לוטרר בפעם הראשונה בקריירה במרוץ 24 השעות של לה מאן לאחר שנהג במכונית האאודי R10 TDI בקטגוריית LMP1 העליונה עבור קבוצת המרוצים הפרטית קולס (Kolles), לצד צוות הנהגים השותפים לו צ'ארלס זוולסמן ההולנדי ונריין קרטיקיאן ההודי. לפני המרוץ נפצע קרטיקיאן לאחר שפרק את כתפו ולא יכול היה להתחרות במרוץ, על כן אנדרה לוטרר ועמיתו זוולסמן נהגו לבדם במשך כל המרוץ, וסיימו לבסוף במקום ה-7 לאחר שהקיפו את המסלול 369 פעמים.

בשנת 2010 הוחתם לוטרר על ידי קבוצת אאודי לאחר שמנהליה התרשמו מביצועיו ונהיגתו בשנה הקודמת. בעונה זו התחרה עבור אאודי במרוץ לה מאן במכונית האאודי R15 TDI בצוות מס' 2 של החברה לצד הנהגים מרסל פסלר ובנואה טרלוייה. את מרוץ זה סיימו לוטרר וצוותו במקום השני לאחר שהקיפו את המסלול 369 פעמים, הקפה אחת פחות מהצוות מס' 3 של אאודי טימו ברנהרד, מייק רוקנפלר ורומן דיומא אשר ניצחו במרוץ, והקפה אחת יותר מהצוות מס' 1 הבכיר של החברה שכלל את הנהגים טום קריסטנסן, אלן מקניש ורינלדו קפלו.

בשנת 2011 ניצח לראשונה, יחד עם צוותו פסלר\טרלוייה, את מרוץ לה מאן במכונית האאודי R18 החדשה של החברה באחד המרוצים המותחים והדרמטיים ביותר שנראו בלה מאן, כאשר קבוצת אאודי נשארה כבר משעות הלילה המוקדמות רק עם צוות אחד, וזאת לאחר שצוות מס' 1 קריסטנסן\מקניש\קאפלו פרש כבר עקב תאונה קשה של מקניש כבר בשעה הראשונה של המרוץ, וצוות מס' 3 ברנהרד\דיומא\רוקנפלר פרש לאחר תאנה קשה של רוקנפלר במהלך הלילה.

שנת 2012 הייתה מוצלחת במיוחד עבור אנדרה לוטרר כאשר יחד עם הצוות פסלר\טרלוייה שוב זכה בניצחון במרוץ לה מאן בנוסף לניצחונות במרוץ 6 השעות של סילברסטון ובמרוץ בבחריין, כאשר בסוף העונה זכו לוטרר וצוותו באליפות העולם במרוצי סיבולת של ההפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) לעונת 2012. בשנת 2014 זכה במרוץ לה מאן בפעם השלישית.

לאחר שאאודי פרשה מהאליפות בסיום עונת 2016 עבר להתחרות עבור קבוצת פורשה לצידם של ניל יאני וניק טאנדי^[2].

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 התחרה לוטרר בפעם הראשונה בקריירה (והיחידה נכון לשנת 2016) במרוץ פורמולה 1 לאחר ששימש כנהגו המחליף של קמוי קוביאשי בקבוצת קייטרהאם בגרנד פרי בלגיה שנערך במסלול ספא-פרנקורשמפ. מרוץ זה הסתיים בעבורו באכזבה גדולה מאוד לאחר שנאלץ לפרוש מן המרוץ כבר בהקפה השנייה לאחר בעיות חשמל במכונית. לוטרר התבקש על ידי הקבוצה לנהוג גם במרוץ הבא אחר כך בגרנד פרי איטליה במונזה אך הוא סירב^[3].