אנדרה נאג'
 | |
| לידה |
5 בפברואר 1877 וינוהרדיב, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
5 במאי 1938 (בגיל 61) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| שפות היצירה |
הונגרית |
  | |
אנדרה נאג' (במקור עד 1900 גרוס (בהונגרית: Nagy Endre;[1] נגסלש, 5 בפברואר 1877 – בודפשט, 5 במאי 1938)[2] היה עיתונאי, סופר, מנחה מופעים, מנהל קברט יהודי-הונגרי, מכונה "אבי הקברט ההונגרי".
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדרה גרוס היה בנם של שאלאמון (שלמה) גרוס וינקה רוזנר. נולד בנגסלש שברוזנות מרמורש, כיום בטרנסקרפטיה שבאוקראינה. סיים את לימודיו באוראדיה והפך לעיתונאי בעיתון "חופש" (Szabadság). הוא היה חבר בחוג של המשורר אנדרה אדי והסופר לאיוש בירו. בשנת 1900 כבר התגורר בבודפשט ועבד בעיתון "מילה ההונגרית" (Magyar Szó) ואחר כך בפשטי נפלו עד שנת 1910. הוא התפרסם תחילה ב"תיאטרון טרקה" בשנת 1901 עם מילות שיריו, ומשנת 1907 היה מנחה בקברט בונבוניירה בנאג' קרוט (הבולוואר הגדול). משנת 1908 היה מנהל התיאטרון "במה מודרנית" (Modern Színpad), אותה ניהל עד שנת 1913. אחרי שנת שהות בפריז עבד במספר עיתונים בבודפשט ובשנת 1919 פתח קברט בשם "הקברט של אנדרה נאגי", בשנת 1921 ניהל במרתף ארמון גרשם את "קברט פודיום". בין 1923 לבין 1929 ניהל תיאטרון קברט מצליח יחד עם השחקן, הקומיקאי והבמאי בלה שאלאמון. בשנות השלושים עבד ככתב במערכת ה"עיתון" (Újság). בשנים האחרונות לחייו ניהל והנחה את ערבי המפגש של חוג החברים של כתב העת הספרותי החשוב ניוגט. לאימרה נאגי היה חלק חשוב בהעלאה וההצלחה של מערכוני האצ'ק ושאיו של לאסלו ודנאי.
עבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר האבל Siralmak könyve; Laszky Ármin, Nagyvárad, 1896
- הרופא נ' Rózsa. Lírai elbeszélés; Doktor Ny., Nagyszőlős, 1900
- הכפר הטוב Nagy Endre–Szini Gyula–Tábori Kornél: A jó vidék. Víg esetek; Nap Ny., Bp., 190? (Vidám könyvtár)
- כרוניקות ססגוניות Tarka krónikák. A ma anekdótái; egybegyűjtötte Nagy Endre; Pallas, Bp., 1903
- אבירות יפה Gyönyörű lovagkor; Globus Ny., Bp., 1905
- הגדהים (ספרים עליזים) A Geödhyek; Singer-Wolfner, Bp., 1905 (Vidám könyvek)
- שליח הכבוד Apostol a Hódságon. Regény; Franklin, Bp., 1907 (Fehér könyvek)
- אלמנה בת יום Egynapos özvegy; Magyar Kereskedelmi Közlöny, Bp., 1907
- האביר מארטון וסיפורים אחרים Márton lovag és egyéb elbeszélések; Mozgó könyvtár vállalat, Bp., 1908 (Mozgó könyvtár)
- מלך האדמה מִמישוקה וסיפורים אחרים A misokai földkirály és egyéb elbeszélések; Grill, Bp., 1908 (Magyar írók aranykönyvtára)
- קורות חייה של העלמה קטי Kati kisasszony élettörténete. Ifjúsági regény; Singer-Wolfner, Bp., 1909 (Ifjúsági regénytár)
- הומור בפוליטיקה Nagy Endre–Pásztor Árpád–Tábori Kornél: Humor a politikában... Karcolat; Korvin, Bp., 191? (Vidám könyvtár)
- הומור קלפים Szomaházy István–Tábori Kornél–Nagy Endre: Kártyahumor. Víg históriák; A Nap Ny., Bp., 1911 (Vidám könyvtár)
- הגאון. טרגיקומדיה A zseni. Tragikomédia; Franklin, Bp., 1911
- ראש הממשלה. קומדיה A miniszterelnök. Komédia; Franklin, Bp., 1913
- A pólai győző. Elbeszélések; Athenaeum, Bp., 1913 (Modern könyvtár)
- Nagy Endre–Szini Gyula–Tábori Kornél: Óh azok a gyerekek! Nyolcvan víg apróság; Vidám könyvtár, Bp., 1913
- Tábori levelek; összeáll., bev. Nagy Endre; Singer-Wolfner, Bp., 1915 (A nagy háború könyvei)
- Csataképek a nagy háborúból; összeáll., bev. Nagy Endre; Singer-Wolfner, Bp., 1915 (A nagy háború könyvei)
- A nagy háború anekdotakincse; összeáll., bev. Nagy Endre; Singer-Wolfner, Bp., 1915 (A nagy háború könyvei) Online
- Szeplőtlen asszony. Regény; Légrády, B., 1918
- Sienai Szent Katalin vőlegénye. Elbeszélések; Singer-Wolfner, Bp., 1916
- Oh az a vén kujon!; Légrády, Bp., 1917
- Erdély fia; Légrády, Bp., 1917 (Az Érdekes Újság könyvei)
- Jönnek a színészek. Egy kis körút a vidéken; Érdekes Újság, Bp., 1918
- A Mágócsy-csirkék története; Lampel, Bp., 1918 (Magyar könyvtár)
- Mirjám, a lélektani rejtély; Singer-Wolfner, Bp., 1918 (Milliók könyve)
- Udvari történet. Regény; Tolnai, Bp., 1926 (Tolnai regénytára)
- Lukits Milos kalandjai; Genius, Bp., 1927
- Mademoiselle Martcha. Kis regény; Singer-Wolfner, Bp., 1928
- A nyárspolgár (vígjáték, 1930)
- A kupléénekes. Regény; Singer-Wolfner, Bp., 1930 (A magyar irodalom jelesei)
- Hajnali beszélgetések Lukits Milossal; Genius, Bp., 1930
- Fatornyos hazám (1932)
- Szerelmesek kalauza; Nyugat, Bp., 1934
- A kabaré regénye; Nyugat, Bp., 1935 (Nyugat-könyvek)
- Párizs (1935)
- Egy város regénye (1936)
- Várad – Pest – Párizs; vál., sajtó alá rend., előszó Kellér Andor; Szépirodalmi, Bp., 1958
- Egy város regénye / A kabaré regénye; Magvető, Bp., 1978
- העיר המשובצת A kockás város. Novellák; összeáll., utószó Fráter Zoltán; Noran, Bp., 1998 (Ködlovagok)
- סיפורה של עיר Egy város regénye; szöveggond. Károly Márta; Palatinus, Bp., 1999 (Várad, villanyváros)
- מדריך הזקנים Öregek kalauza; Noran, Bp., 2000
- Párizs, 1913; sajtó alá rend. Károly Márta; Palatinus, Bp., 2000
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Reményi Gyenes István: האם אנו מכירים אותם? דיוקן של הונגרים מפורסמים ממוצא יהודי.
- מיהו מי בספרות ההונגרית? ISBN 963-8607-10-6
- לקסיקון ההומור: Miklós Kaposy (Tarsoly Publisher
- יוצרים - אנדרה נאגי
- גזה הגדוש: אולם הדיוקן של הספרות ההונגרית - אנדרה נאגי
- הלקסיקון ההונגרי לאומנות הבמה. עורך ראשי: גיורגי סקיי. בודפשט: אקדמית. 1994 ISBN 963-05-6635-4
- טיבור באנוש: אנדרה ננגי ; אתינאום 2000, עמ'
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי אנדרה נאג' בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ A BM 1900. évi 18958. számú rendelete. MNL-OL 30801. mikrofilm 648. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1900. év 12. oldal 3. sor.
- ^ Halálesete bejegyezve Budapest VI. ker. polgári halotti akv. 891/1938. folyószáma alatt.
| בקרת זהויות |
|
|---|