אנדרו וייקפילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדרו וייקפילד
Andrew Wakefield with Justyna Socha Warsaw 2019.jpg
לידה 1957 (בן 62 בערך)
אטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אימפריאל קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנדרו ג'רמי וייקפילד (Andrew Jeremy Wakefield, נולד ב-1957) הוא גסטרואנטרולוג וחוקר רפואי לשעבר מבריטניה, שנודע בשל מחקר שקרי מ־1998 שבו טען כי זיהה קשר בין "החיסון המשולש", שנועד למנוע תחלואה בחצבת, חזרת ואדמת, ובין הופעת אוטיזם ומחלות מעיים. בעקבות פרסום המאמר רישיונו הרפואי נשלל והלאנסט, המגזין הרפואי שבו פורסם המחקר, חזר בו מפרסום המאמר.

מחקרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות המחקר על הקשר בין החיסון המשולש למחלות, והמסקנות שנבעו ממנו, הופרכו מכל וכל. מחקרו של וייקפילד הוביל לצניחה בשיעורי ההתחסנות בארצות הברית, בריטניה ואירלנד, ובהתאם לעלייה בתחלואה בחצבת וחזרת ולעלייה בתמותה ממחלות אלו. אזהרותיו החוזרות ונשנות נגד החיסון תרמו לאווירה של חוסר אמון כלפי כלל החיסונים, ולהופעתן המחודשת של מחלות שנחשבו עד אז כנשלטות.

וייקפילד פרסם את מחקרו בכתב העת הרפואי לאנסט ב־1998. אחרי פרסום המחקר, חוקרים אחרים שניסו לחזור על הניסויים לא הגיעו לאותן תוצאות שפרסם וייקפילד, ולא הצליחו לאשש את הנחתו בדבר הקשר בין החיסון המשולש ואוטיזם, ובמקביל בין האוטיזם ומחלות המעיים.

ב־2004, בדיקה של כתב הסאנדיי טיימס הבריטי בריאן דיר העלתה שוייקפילד פעל מתוך ניגוד עניינים כלכלי. תגלית שהובילה לבסוף לכך שרוב שותפיו של וייקפילד למחקר משכו את תמיכתם בפרשנות הממצאים. בהמשך, המועצה הרפואית הכללית הבריטית חקרה טענות להתנהגות בלתי הולמת מצידם של וייקפילד ושניים מעמיתיו לשעבר, חקירה שהתמקדה בממצאי תחקיר הסאנדיי טיימס, ובהם בין היתר הטענה שילדים לוקי אוטיזם נחשפו שלא לצורך לפרוצדורות רפואיות פולשניות, ובהן קולונוסקופיה וניקור מותני, והטענה שוייקפילד פעל ללא ההסמכה האתית הנדרשת מוועדת האתיקה המוסדית הרלוונטית.

בנוסף למחקר זה, ב־28 בינואר 2010, קבעה ועדה סטטוטורית בת חמישה חברים של המועצה הרפואית הכללית כי 36 מהטענות נגד המחקר הוכחו, כולל ארבע טענות בדבר חוסר יושר ו־12 טענות בדבר ניצול ילדים פגועים התפתחותית. הוועדה פסקה כי וייקפילד "כשל בחובתו כרופא אחראי", וכי בפרסום המחקר הוא פעל הן בניגוד לאינטרס של מטופליו והן "באופן לא־ישר ולא־אחראי". חודש לאחר מתן הפסיקה, הלאנסט חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המחקר.

ב־2011, מאמר מערכת בכתב העת הרפואי BMJ כינה את עבודתו של וייקפילד כ'זיוף מתוחכם'. במאמר המשך שלו ב־BMJ, בריאן דיר טען כי וייקפילד תכנן לעורר פאניקה מהחיסון המשולש, ובעקבותיה להשיק מיזם עסקי שירוויח מבדיקות רפואיות חדשות ו"בדיקות מבוססות ליטיגציה". בנובמבר 2011, דיווח נוסף ב־BMJ חשף תוצאות גולמיות מהניסויים והראה כי בניגוד לטענותיו של וייקפילד בלאנסט, ילדים שהשתתפו בניסוי לא לקו בדלקות מעיים.

וייקפילד המשיך להגן על המחקר ומסקנותיו, וטען שאין בו כל זיוף, מרמה או מניע כלכלי. בפברואר 2015 הוא חזר שוב על הכחשותיו וסירב לחזור בו מטענותיו, אף על פי ש"כעת שום גוף מקצועי מכובד לא תומך בהנחתו לקשר סיבתי בין החיסון המשולש ובין דלקת מעיים", כפי שקבע שופט בריטי בדיון הקשור למקרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]