אנדרו קארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרו קארד
Andrew Card
קארד, ספטמבר 2007
קארד, ספטמבר 2007
לידה 10 במאי 1947 (בן 75)
ברוקטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
שם מלא אנדרו היל קארד הבן
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטת קרוליינה הדרומית
עיסוק פוליטיקאי, דירקטור, אקדמאי
מפלגה Republican Disc.svg המפלגה הרפובליקנית
ראש סגל הבית הלבן ה־21
20 בינואר 200114 באפריל 2006
(5 שנים ו־12 שבועות)
תחת הנשיא ג'ורג' ווקר בוש
מזכיר התחבורה של ארצות הברית ה־11
24 בפברואר 199220 בינואר 1993
(47 שבועות ו־3 ימים)
תחת הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש
→ סמואל סקינר

אנדרו היל קארד הבןאנגלית: .Andrew Hill Card Jr; נולד ב-10 במאי 1947) הוא פוליטיקאי ואקדמאי אמריקאי, שכיהן כראש סגל הבית הלבן בממשל הנשיא ג'ורג' ווקר בוש בין השנים 2001–2006. קודם לכן היה מזכיר התחבורה של ארצות הברית תחת הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש, מ-1992 עד 1993. במשך כשנה וחצי בשנים 2015–2016 היה נשיא אוניברסיטת פרנקלין פירס השוכנת בדרום ניו המפשייר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארד נולד ב-10 במאי 1947 בברוקטון (Brockton) שבמזרח מסצ'וסטס, בנם של ג'ויס (לבית ויטאקר) ואנדרו היל קארד האב. הוא היה פעיל ב"מועצת המושבה הוותיקה" של תנועת הצופים בארצות הברית וזכה לדרגת "צופה לכל החיים". הוא למד באקדמיית הסוחר הימי של ארצות הברית (USMMA) בשנים 1966–1967, בטרם השלים את לימודיו הגבוהים באוניברסיטת קרוליינה הדרומית עם תואר ראשון בהנדסה אזרחית בשנת 1971. קארד הוסיף ללמוד בבית הספר לממשל ע"ש ג'ון פיצג'רלד קנדי באוניברסיטת הרווארד.

קארד החל את דרכו בפוליטיקה של ארצות הברית ב-1974, כאשר נבחר אל בית הנבחרים המדינתי של מסצ'וסטס. בשנים 1975–1979 ייצג את מחוז נורפוק השמיני ולאחר מכן בין השנים 1979–1983 ייצג את מחוז פליימאות' השביעי. במהלך 1982 התמודד ללא הצלחה למועמדות המפלגה הרפובליקנית לתפקיד מושל מסצ'וסטס. תפקידיו הראשונים של קארד באגף המערבי של הבית הלבן היו במהלך נשיאותו של רונלד רייגן, תחתיו שימש כעוזר מיוחד לנשיא עבור עניינים בין-ממשלתיים ולאחר מכן כסגן עוזר לנשיא האמון על הקשר בין הבית הלבן למושלים, נבחרי ציבור מדינתיים, חברי בתי מחוקקים, ראשי עיריות ונבחרי ציבור אחרים.

בשנים 1989–1992 כיהן קארד בממשלו של הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש כעוזר הנשיא וסגן ראש הסגל. משנת 1992 עד 1993 היה קארד מזכירהּ ה-11 של מחלקת התחבורה של ארצות הברית. באוגוסט 1992, לבקשת הנשיא בוש, ריכז קארד את מאמצי הסיוע של הממשל בעקבות הוריקן אנדרו (אנ'). מאוחר יותר באותה שנה, ניהל המזכיר קארד את צוות המעבר הנשיאותי של הנשיא בוש במהלך חילופי השלטון שחלו לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1992.

למגזר הפרטי פנה בימי נשיאות ביל קלינטון. בין השנים 1993–1998 היה קארד נשיא ומנכ"ל התאחדות יצרני הרכב האמריקאית, איגוד מסחר שמרכיביו היו קרייזלר, פורד וג'נרל מוטורס[1]. ההתאחדות התפרקה בדצמבר 1998. משנת 1999 ועד לבחירתו כראש סגל הבית הלבן של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, היה קארד סגן נשיא ליחסים ממשלתיים בתאגיד ג'נרל מוטורס. קארד ניהל את פעילויות התאגיד מול השלטונות הבין-לאומייים, הפדרליים, המדינתיים והמקומיים וייצג את ג'נרל מוטורס בנושאי מדיניות ציבורית בפני הקונגרס של ארצות הברית והממשל הנשיאותי.

בשנת 2000, לקראת הבחירות לנשיאות באותה שנה, התבקש קארד בידי מושל טקסס ג'ורג' ווקר בוש לנהל את כינוס הוועדה הרפובליקנית הלאומית בפילדלפיה. ב-26 בנובמבר 2000, לאחר ניצחונו של בוש בבחירות לנשיאות, מונה קארד לראש סגל הבית הלבן של הנשיא הנבחר של ארצות הברית. קארד נכנס לתפקיד באורח רשמי עם השבעתו של בוש ב-20 בינואר 2001. ב-פיגועי 11 בספטמבר שהה קארד לצד הנשיא בוש בביקור בבית הספר היסודי אמה א. בוקר בסרסוטה שבפלורידה, והיה הראשון שהביא לידיעת הנשיא כי מטוס נוסעים נוסף התרסק אל מרכז הסחר העולמי, ואישר כי ארצות תחת נתונה למתקפת טרור[2]. מאוחר יותר סיפר קארד כי לחש באוזן הנשיא: ”מטוס שני פגע במגדל השני. אמריקה תחת מתקפה[3].”

ב 28 במרץ 2006 הכריז הבית הלבן כי קארד יתפטר מתפקיד ראש הסגל ויוחלף על ידי מנהל משרד הניהול והתקציב, ג'וש בולטן[4]. התפטרותו של קארד הגיעה לאחר ביקורת רפובליקנית נחרצת לפיה הצוות הבכיר השחוק נכשל במאמציו לסייע לנשיא לשפר את הפופולריות שלו ולסיכויי המפלגה בבחירות אמצע הכהונה של אותה שנה[5]. התפטרותו של קארד נכנסה לתוקף ב-14 באפריל 2006. ב-27 ביולי 2006 הכריזה יוניון פסיפיק כי קארד נבחר למועצת המנהלים של החברה, ובכך התרחב מספר חברי המועצה לעשרה חברים. הוא גם יועץ בכיר בחברת יחסי הציבור פליישמן-הילארד (FleishmanHillard).

ב-25 במאי 2007 הוענק לקארד תואר כבוד מאוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט. בזמן הענקת התואר ספג קארד קריאות בוז רועמות מצד סטודנטים ואנשי סגל אקדמי שמיאנו להשלים עם הענקת התואר[6]. קארד שקל להתמודד בבחירות המיוחדות לסנאט של ארצות הברית ב-2010 כדי למלא את מקומו של הסנאטור המנוח טד קנדי. חבר הסנאט המדינתי סקוט בראון, ששקל להיכנס למירוץ, הבטיח לפרוש לו יחליט קארד שלא להתמודד. ב-11 בספטמבר 2009 הודיע קארד כי אין בכוונתו להתמודד לסנאט ועל תמיכתו בבראון[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרו קארד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלומברג, וושינגטון, ‏יצרניות הרכב בארה"ב דורשות להטיל עיצומים על דרום קוריאה, באתר גלובס, 31 ביולי 1997
  2. ^ אספין יורדאקול, He told Bush that ‘America is under attack’, באתר NBC News‏, 10 בספטמבר 2009 (באנגלית)
  3. ^ פיגועי 11 בספטמבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
  4. ^ שינוי נוסף בסגל הבית הלבן: הדובר והיועץ יוחלפו, באתר הארץ
  5. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, ארה"ב: ראש סגל הבית הלבן התפטר מתפקידו, באתר ynet, 28 במרץ 2006
  6. ^ Former Bush aide Card is booed at UMass, באתר USA Today‏, 25 במאי 2007 (באנגלית)
  7. ^ ג'ונתן מרטין, Exclusive: Andy Card won't run for Kennedy's Senate seat, באתר פוליטיקו, 11 בספטמבר 2009 (באנגלית)