אנדרטה לזכר שלמה בן-יוסף

אנדרטה לזכר שלמה בן-יוסף
Memorial for Shlomo Ben Yosef.jpg
מידע כללי
סוג אנדרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 6 ביולי 1957
תאריך פתיחה רשמי 6 ביולי 1957 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה בטון עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר יצחק דנציגר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°57′23″N 35°32′06″E / 32.956277777778°N 35.534916666667°E / 32.956277777778; 35.534916666667
(למפת צפת רגילה)
Safed osm.svg
 
אנדרטה לזכר שלמה בן-יוסף
אנדרטה לזכר שלמה בן-יוסף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האנדרטה לזכר שלמה בן יוסף עולה הגרדום הראשון ניצבת לצד כביש 8900, בין ראש פינה לצפת.

ניסיון הפגיעה באוטובוס הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־21 באפריל 1938 הטילו שלמה בן-יוסף, אברהם שיין ושלום ז'ורבין, רימון על אוטובוס ערבי בכביש ראש פינה-צפת. הרימון נזרק כנקמה על הוצאה להורג ורצח יהודים בידי ערבים בגליל העליון ימים ספורים קודם לכן. הרימון שהוטל על האוטובוס לא התפוצץ ואיש מהנוסעים לא נפגע. השלושה הסתתרו במערה שנקראת כיום "מערת שלמה בן-יוסף" ונמצאת בה אנדרטה נוספת. משטרת המנדט תפסה את שלושתם. ז'ורבין הוכרז כלא שפוי ועל בן יוסף ושיין נגזר גזר דין מוות. בסופו של דבר גזר הדין בוצע רק על בן יוסף בשל גילו הצעיר של שיין.

האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה ניצבת במקום בו זרקו בן יוסף וחבריו את הרימון לכיוון האוטובוס הערבי. היא תוכננה על ידי הפסל יצחק דנציגר ונחנכה בטקס חגיגי בשישי ליולי 1957. האנדרטה עשויה בטון ובנויה כאובליסק בגובה שבעה מטרים ששבור פעמיים בצורה זוויתית. צורת האנדרטה מזכירה גרדום וכן את פיתולי הדרך לצפת.

בתחתית האנדרטה רשומה הכתובת:

”לבית"רי שלמה בן-יוסף
חייל הארגון הצבאי הלאומי
הראשון להרוגי המלכות תחת השלטון הבריטי
גבור המרד והתקומה.
גל- עד”

על דופן אחרת של האנדרטה כתובה שורה משירו של זאב ז'בוטינסקי שנקבע כהמנון בית"ר: ”למות או לכבוש את ההר”.

על פי עדותו של יגאל תומרקין, דנציגר לא אהב את העבודה שיצר; היה זה המבנה המשולש של האנדרטה שהפך אותה ללא-מוצלחת בעיני דנציגר, בעוד שילוב הנוף והטופוגרפיה כרקע לפסל היה מוצלח בעיניו.[1]

בשנת 2013 שופצה האנדרטה והוכשרו רחבה ומקומות חנייה. בנוסף, הוצבה אבן זיכרון במצפור שמעבר לכביש.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלעד- אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל, הוצאת משרד הביטחון, 1989. עמ' 127

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תומרקין, יגאל, "דנציגר בעיני יגאל תומרקין", סטודיו, גיליון מס' 76, אוקטובר נובמבר 1996, עמ' 23.
  2. ^ קובי פינקלר, חנוכת האנדרטה לשלמה בן יוסף, באתר ערוץ 7, 21/11/12