אנדרטה לשואה ולתקומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדרטה לשואה ולתקומה
PikiWiki Israel 32072 Holocaust and Resurrection.JPG
מיקום כיכר רבין, בתל אביב-יפו
קואורדינטות 32°04′49″N 34°46′50″E / 32.0803°N 34.7806°E / 32.0803; 34.7806 קואורדינטות: 32°04′49″N 34°46′50″E / 32.0803°N 34.7806°E / 32.0803; 34.7806 
נגישות לכל
שנת חניכה 1975
יוצר יגאל תומרקין
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
אנדרטה לשואה ולתקומה
אנדרטה לשואה ולתקומה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
האנדרטה לפני שיפוצה
האנדרטה לאחר ששופצה והורדו ממנה לוחות הפרספקס
אלמנט פיסולי במרכז הפסל

ה"אנדרטה לשואה ולתקומה" היא אנדרטה מאת הפסל הישראלי יגאל תומרקין, המוצבת בכיכר רבין בתל אביב-יפו, ואשר נחנכה בשנת 1975. בשנים הראשונות לאחר הקמתה, שימשה האנדרטה כמקום שבו נערך הטקס המרכזי לציון יום השואה בעיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הרעיון הראשוני להקמת אנדרטה בכיכר המרכזית של העיר, שנקראה אז "כיכר מלכי ישראל", קיבלה מועצת העיר תל אביב-יפו בישיבה שנערכה לקראת יום העצמאות תשי"א. אנדרטה זו, שלא נבנתה לבסוף, נועדה לציין את חיילי העיר אשר נפלו במלחמת העצמאות. בנוסף, אושרה גם הקמתן של שתי אנדרטאות נוספות, שבנייתן הושלמה, בגן הכובשים ובגן העצמאות.[1]

בשנת 1965 הוכנה לכיכר תוכנית בינוי מקיפה על ידי האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר, שבמסגרתה נקבע כי תוקם בכיכר אנדרטה לשואה ולתקומה. בשנת 1972 כונסה ועדה, שבין חבריה היו אריה שרון, יסקי ומנהל "בצלאל" באותה עת דן הופנר, שבחרה, לאחר מחלוקת פנימית, בהצעתו של תומרקין לתכנון אנדרטה לציון השואה.

תומרקין הציב בקצה הכיכר, קרוב לפינת הרחובות אבן גבירול ופרישמן מבנה של פירמידה הפוכה העשויה מתכת, בטון וזכוכית. הפירמידה ניצבת על גבי בסיס בצורת משולש הצבוע בצבע צהוב המזכיר טלאי צהוב. שני מרכיבים אלו יוצרים יחד צורת מגן דוד. תומרקין ראה בצורת האנדרטה "כלוב כלא הנפתח ונפרץ. פירמידה הפוכה, אשר הבא בתוכה כלוא בבסיסה הצר והמעיק".[2] השימוש בצורת הפירמידה חוזר בעבודות נוספות של האמן. בראיון מאוחר עמו העיד תומרקין כי הפירמידה נתפשת גם כעדות לפער שבין אידאולוגיה לבין תוצאותיה המשעבדות - "מה למדנו מאז בניית הפירמידות הגדולות לפני 4,200 שנה? [...] האם עבודת כפייה ומוות משחררים?"[3]

השימוש בזכוכית נועד לשקף את מהלך החיים בכיכר ולשלב את האנדרטה בהם כחלק אינטגרלי[4] - "האנדרטה היא צורה המדגישה את הזמן, צורה של זמן המתפקדת כפירמידה הפוכה, צורה של זמן המדגישה את המענה לתקומה".[3]

יצירתו של תומרקין עוררה התנגדות רבה בשל סגנונה המופשט והמודרניסטי. הוגשו אף עתירות לבג"ץ נגד הקמתה. גם לאחר בנייתה לא פסקו המחאות. בכרזת מחאה שהודפסה לאחר הצבתה נכתב כי האנדרטה היא "לעג מר לאיומה בזוועות שפקדו את העם היהודי" וקראה להעתיק את "הגוף הזר" מן הכיכר.[5]

בשנת 1979, במלאת 70 שנה לעיר תל אביב, הופיעה האנדרטה על גבי מדליה.[6] בשנת 2010 שופצה האנדרטה ולוחות הפלסטיק, שהחליפו את לוחות הזכוכית המקוריים, הוסרו. בנוסף, הוקמה לצידה בריכת נוי.

כיכר רבין וסביבתה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
אנדרטה לשואה ולתקומהשדרות ח"ןכיכר מסריקשדרות בן-גוריוןשדרות דוד המלךרחוב אבן גבירולכיכר רביןגן העיר (תל אביב)‏בית עיריית תל אביב-יפורחוב גורדוןרחוב שלמה המלךרחוב פרישמןהלל צייטליןרחוב דוד בלוךקריית מאירKikar Rabin map.jpg
אודות התמונה

(1) האנדרטה לזכר יצחק רבין - במקום הירצחו. (2) האנדרטה לשואה והתקומה שיצר יגאל תומרקין (3) קולנוע גת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עזריהו, מעוז, בין שתי ערים: הנצחת מלחמת העצמאות בחיפה ובתל אביב, קתדרה 68, יוני 1993.
  2. ^ תומרקין, יגאל, "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: תומרקין, הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים).
  3. ^ 3.0 3.1 במרחבי הזמן עם האמן יגאל תומרקין, באתר "בין השמשות"
  4. ^ תומרקין, יגאל, "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: I תומרקין, הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים)
  5. ^ ראו: תמיר, יוסף, "גוף זר ב"כיכר מלכי ישראל", בת"א", בתוך: תומרקין, יגאל, I תומרקין, הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים).
  6. ^ Israel Tel Aviv Gold Medal Holocaust Monument Yigal Tumarkin | Ebay