אנדרטת ההנצחה להומוסקסואלים שנרדפו על ידי הנאצים (ברלין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרטת ההנצחה להומוסקסואלים שנרדפו על ידי הנאצים
Denkmal für die im Nationalsozialismus verfolgten Homosexuellen
Denkmal fuer verfolgte Homosexuelle Berlin2.jpg
מידע כללי
סוג אתר הנצחה, פסל, LGBT historic place, cautionary monument עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
מידע על ההקמה
יוצר אלמגרין & דראגסט עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 52°30′48″N 13°22′34″E / 52.5133°N 13.37608°E / 52.5133; 13.37608
(למפת ברלין רגילה)
Berlin location map.svg
 
אנדרטת ההנצחה
אנדרטת ההנצחה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנדרטת ההנצחה להומוסקסואלים שנרדפו על ידי הנאציםגרמנית: Denkmal für die im Nationalsozialismus verfolgten Homosexuellen) היא אנדרטת זיכרון לזכר רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית אשר ממוקמת בברלין בירת גרמניה ונפתחה לציבור הרחב ב-27 במאי 2008.[1]

תכנון האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה עוצבה על ידי האמנים מייקל אלמגרין ואינגר דראגסט (אנ').[2]

התיבה עשויה מבטון. בצד הקדמי של התיבה יש חלון, שדרכו יכולים המבקרים לראות סרט קצר של שני גברים מתנשקים. יצירה זו היא השלישית מסוגה בגרמניה אחרי פרנקפורטר אנג'ל (אנ')‏ (1994) בפרנקפורט וקולנר רוזה ווינקל (אנ')‏ (1995) בקלן.

ב-2003 נערך בבונדסטאג דיון בשאלה אם להקים את האנדרטה, שבסופו של דבר הוכרע לחיוב.[3]

ליד האנדרטה נמצא שלט, שנכתב בגרמנית ובאנגלית. שם יכלו המבקרים לקרוא על רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית ועל סעיף 175, סעיף בחוק העונשין הגרמני שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים.

האנדרטה היא השלישית מסוגה, אחרי אנדרטת המלאך בפרנקפורט אשר נחנכה ב-1994[4] והאנדרטה להנצחת ההומוסקסואלים ולסביות שנרצחו על ידי הנאצים בקולון אשר נחנכה ב-1995.[5]

תולדות האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורבנות רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית לא הוכרו רשמית לאחר הרייך השלישי - סעיף 175 נותר עדיין כחלק מחוק העונשין הגרמני בשנות ה-50 וה-60. בשנות ה-80, נדונו על "הקורבנות הנשכחים" הללו. ב-1985, למשל נזכר הנשיא ריכרד פון וייצזקר בהומוסקסואלים כ-"קבוצת קורבנות". הקבוצה Der homosuellen NS-Opfer gedenken והארגון Lesben- und Schwulenverband החלו לקדם אנדרטה בברלין לזכר רדיפות אלו ב-1993.[6]

ב-12 בדצמבר 2003, אישר הבונדסטאג את הקמת האנדרטה בברלין בשפת הפארק טירגארטן (ליד האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו). ואז החלה התחרות לאמנים.

פוליטיקאים שנכחו במסירות ב-27 במאי 2008 כללו את ראש עיריית ברלין, קלאוס ווברייט נשיא הבונדסטאג וולפגנג תירזה, שר התרבות הגרמני ברנד נוימן (אנ'), פולקר בק ורנטה קנאסט (אנ'). ראש העיר ווברייט נשא את נאום הפתיחה לאנדרטה. לאחר פתיחתה לציבור הרחב, האנדרטה הושחתה לעיתים קרובות באותה שנה.[7][8]

ב-16 באוגוסט 2008, קרה המקרה הראשון של ונדליזם באנדרטה. החלון שאפשר לצופה לראות את הסרטון נופץ. ראש העיר של ברלין, קלאוס וואוריט, פנה לעיתונים באמירה ש"התקפה זו הייתה מכוונת כנגד הומוסקסואלים. ניתן לומר זאת מבלי לחכות לחקירות נוספות במשטרה. עלינו להראות את הגינוי שלנו למעשה זה של חוסר סובלנות והומופוביה".[9] ב-16 בדצמבר 2008, החלון נשבר שנית.[10] כמעט חצי שנה לאחר מכן, האנדרטה עברה את המקרה השלישי של ונדליזם. ב-5 באפריל 2009, החלון נשרט כך שלא היה ניתן לראות דרכה את הסרטון.[11]

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התחרות לאמנים, בה זכו מייקל אלמגרין ואינגר דראגסט (אנ'), נערך דיון בנוגע לסרטון, במיוחד אם לכלול נשיקות לסביות. לא תועדו לסביות שנפגעו תחת הנאציזם, אולם ישנם מקרים של רשומות פאבים לסביות בערים כמו ברלין שאבדו. המגזין הפמיניסטי EMMA (אנ') מחה כי האנדרטה צריכה להיות גם מונצח לנשים לסביות נרדפות. בעקבות הסערה, הקליפ ישתנה כל שנתיים ויוצג גם לסביות מתנשקות.[12]

ב-2008, הטיל ספק ניצול השואה וההיסטוריון ישראל גוטמן במיקומו בסמוך להאנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בברלין. גוטמן אמר לעיתון הפולני Rzeczpospolita (אנ') כי: "המיקום נבחר במיוחד למונומנט הזה ... אם למבקרים יש את הרושם שלא היה הבדל גדול בין סבלם של יהודים לאלה של ההומוסקסואלים - גרמניים בלעדיים - זו שערוריה." הוא הסביר כי העם הגרמני "הבין את ההיקף העצום של פשע השואה שביצעו, אך הפעם הם עשו שגיאה [מאחר ש]יש לשמור על תחושת פרופורציה."[13] עם זאת, הגודל העצום של אנדרטת השואה אכן שומר על תחושת פרופורציה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rüdiger Lautmann. Nationalsozialistischer Terror gegen Homosexuelle. Verdrängt und ungesühnt: Paderborn: Schöningh. 2002. ISBN 3-506-74204-3

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "BBC:Berlin remembers persecuted gays". BBC News. 27 במאי 2008. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2013-01-19. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2013. 
  2. ^ סוכנויות הידיעות, ברלין: נחנכה אנדרטה לגייז נרדפי הנאצים, GoGay, ‏1212267600
  3. ^ "Discussion in Bundestag". Volkerbeck.de. אורכב מ-המקור ב-2013-01-03. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2013. 
  4. ^ Angel of Frankfurt, www.kunst-im-oeffentlichen-raum-frankfurt.de
  5. ^ Rosa-Winkel-Mahnmal Köln - Home, www.rosa-winkel-mahnmal.de (בגרמנית) (ארכיון)
  6. ^ Initiative Der homosexuellen NS-Opfer gedenken / LSVD. "Gedenkort". Gedenkort.de. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2008-08-22. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2013. 
  7. ^ "Berlin gay Holocaust memorial vandalized" (אורכב 26.03.2020 בארכיון Wayback Machine), QX. August 30, 2008. Accessed June 13, 2011
  8. ^ "Vandals Hit Berlin's Gay Holocaust Memorial a Second Time" (אורכב 16.12.2014 בארכיון Wayback Machine), Towel Road. December 16, 2008. Accessed June 13, 2011
  9. ^ Foto: AP Photo/Miguel Villagran/Scanpix, Berlin gay Holocaust memorial vandalized, QX.se (בsv-SE)
  10. ^ Wieder Anschlag auf Homo-Mahnmal, queer.de (בגרמנית)
  11. ^ Homo-Mahnmal in Berlin erneut demoliert, queer.de (בגרמנית)
  12. ^ Bundesregierung: Kulturstaatsminister Bernd Neumann erzielt Einigung beim Denkmal für die im Nationalsozialismus verfolgten Homosexuellen (אורכב 30.05.2008 בארכיון Wayback Machine)
  13. ^ "Holocaust Academic Pans Monument to Nazis' Gay Victims | Germany | Deutsche Welle | 29.05.2008". Dw-world.de. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2011-10-08. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2013. 
השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולםהצלת יהודים במהלך השואה
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבולגריהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏ • צ'כיה (בוהמיה ומוראביה, חבל הסודטים) • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל