אנדרטת ההנצחה להומוסקסואלים שנרדפו על ידי הנאצים (ברלין)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אנדרטת זיכרון לשואה, מקום להט"בי היסטורי, פסל, אנדרטת אזהרה  |
| על שם |
רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית |
| כתובת |
טירגארטן |
| מדינה |
גרמניה |
| מידע על ההקמה | |
| תקופת הבנייה | ? – 2008 |
| תאריך פתיחה רשמי |
2008 |
| חומרי בנייה |
בטון, זכוכית |
| יוצר |
אלמגרין & דראגסט |
| קואורדינטות | 52°30′48″N 13°22′34″E / 52.5133°N 13.37608°E |
|
(למפת ברלין רגילה)   אנדרטת ההנצחה | |
  | |
אנדרטת ההנצחה להומוסקסואלים שנרדפו על ידי הנאצים (בגרמנית: Denkmal für die im Nationalsozialismus verfolgten Homosexuellen) היא אנדרטת זיכרון לזכר רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית אשר ממוקמת בברלין בירת גרמניה ונפתחה לציבור הרחב ב-27 במאי 2008.[1]
תכנון האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנדרטה עוצבה על ידי האמנים מייקל אלמגרין ואינגר דראגסט (אנ').[2]
התיבה עשויה מבטון. בצד הקדמי של התיבה יש חלון, שדרכו יכולים המבקרים לראות סרט קצר של שני גברים מתנשקים. יצירה זו היא השלישית מסוגה בגרמניה אחרי פרנקפורטר אנג'ל (אנ') (1994) בפרנקפורט[3] וקולנר רוזה ווינקל (אנ') (1995) בקלן.[4]
ב-2003 נערך בבונדסטאג דיון בשאלה אם להקים את האנדרטה, שבסופו של דבר הוכרע לחיוב.[5]
ליד האנדרטה נמצא שלט, שנכתב בגרמנית ובאנגלית, שבו יכולים המבקרים לקרוא על רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית ועל סעיף 175, סעיף בחוק העונשין הגרמני שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים.
תולדות האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורבנות רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית לא הוכרו רשמית לאחר הרייך השלישי. סעיף 175 נותר עדיין כחלק מחוק העונשין הגרמני בשנות ה-50 וה-60. בשנות ה-80, נדונו על "הקורבנות הנשכחים" הללו. ב-1985, למשל נזכר הנשיא ריכרד פון וייצזקר בהומוסקסואלים כ-"קבוצת קורבנות". הקבוצה Der homosuellen NS-Opfer gedenken והארגון Lesben- und Schwulenverband החלו לקדם אנדרטה בברלין לזכר רדיפות אלו ב-1993.[6]
ב-12 בדצמבר 2003, אישר הבונדסטאג את הקמת האנדרטה בברלין בשפת הפארק טירגארטן (ליד האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו). ואז החלה התחרות לאמנים.
פוליטיקאים שנכחו בחנוכת האנדרטה ב-27 במאי 2008 כללו את ראש עיריית ברלין, קלאוס ווברייט נשיא הבונדסטאג וולפגנג תירזה, שר התרבות הגרמני ברנד נוימן (אנ'), פולקר בק ורנטה קנאסט (אנ'). ראש העיר ווברייט נשא את נאום הפתיחה לאנדרטה. לאחר פתיחתה לציבור הרחב, האנדרטה הושחתה לעיתים קרובות באותה שנה.[7][8]
ב-16 באוגוסט 2008, קרה המקרה הראשון של ונדליזם באנדרטה. החלון שאפשר לצופה לראות את הסרטון נופץ. ראש העיר של ברלין, קלאוס וואוריט, פנה לעיתונים באמירה ש"התקפה זו הייתה מכוונת כנגד הומוסקסואלים. ניתן לומר זאת מבלי לחכות לחקירות נוספות במשטרה. עלינו להראות את הגינוי שלנו למעשה זה של חוסר סובלנות והומופוביה".[9] ב-16 בדצמבר 2008, החלון נשבר שנית.[10] כמעט חצי שנה לאחר מכן, האנדרטה עברה את המקרה השלישי של ונדליזם. ב-5 באפריל 2009, החלון נשרט כך שלא היה ניתן לראות דרכה את הסרטון.[11]
מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר התחרות לאמנים, בה זכו מייקל אלמגרין ואינגר דראגסט (אנ'), נערך דיון בנוגע לסרטון, במיוחד אם לכלול נשיקות לסביות. לא תועדו לסביות שנפגעו תחת הנאציזם, אולם ישנם מקרים של רשומות פאבים לסביות בערים כמו ברלין שאבדו. המגזין הפמיניסטי EMMA (אנ') מחה כי האנדרטה צריכה להיות גם מונצח לנשים לסביות נרדפות. בעקבות הסערה, הקליפ ישתנה כל שנתיים ויוצגו גם לסביות מתנשקות.[12]
ב-2008, הטיל ספק ניצול השואה וההיסטוריון ישראל גוטמן במיקומו בסמוך להאנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בברלין. גוטמן אמר לעיתון הפולני Rzeczpospolita (אנ') כי: ”המיקום נבחר במיוחד למונומנט הזה ... אם למבקרים יש את הרושם שלא היה הבדל גדול בין סבלם של יהודים לאלה של ההומוסקסואלים - גרמניים בלעדיים - זו שערוריה.” הוא הסביר כי העם הגרמני ”הבין את ההיקף העצום של פשע השואה שביצעו, אך הפעם הם עשו שגיאה [מאחר ש]יש לשמור על תחושת פרופורציה.”[13] עם זאת, הגודל העצום של אנדרטת השואה אכן שומר על תחושת פרופורציה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
|
פורטל השואה | ||
|
פורטל גרמניה | ||
|
פורטל ברלין | ||
- הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית
- אנדרטה לזכר ההומואים והלסביות שנרדפו בשואה (תל אביב)
- אנדרטת ההומואים והלסביות (סידני)
- הומומונומנט
- פארק המשולש הוורוד
- אתר הנצחה לשואת הצוענים
- מוזיאון שוולס
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Rüdiger Lautmann. Nationalsozialistischer Terror gegen Homosexuelle. Verdrängt und ungesühnt: Paderborn: Schöningh. 2002. מסת"ב 3-506-74204-3
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Memorial for homosexual people tracked under Nazism (בגרמנית)
- Gedenkort (בגרמנית)
- Rosa Winkel (בגרמנית)
- Article by LSVD (בגרמנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "BBC:Berlin remembers persecuted gays". BBC News. 2008-05-27. ארכיון מ-2013-01-19. נבדק ב-2013-02-12.
- ^ סוכנויות הידיעות, ברלין: נחנכה אנדרטה לגייז נרדפי הנאצים, באתר GoGay, 1212267600
- ^ מלאך פרקנפורט באתר www.kunst-im-oeffentlichen-raum-frankfurt.de
- ^ האנדרטה לקורבנות ההומוסקסואלים והלסביות של הנאצים בקלן באתר www.rosa-winkel-mahnmal.de (בגרמנית)
- ^ "Discussion in Bundestag". Volkerbeck.de. אורכב מ-המקור ב-2013-01-03. נבדק ב-2013-02-12.
- ^ Initiative Der homosexuellen NS-Opfer gedenken / LSVD. "Gedenkort". Gedenkort.de. ארכיון מ-2008-08-22. נבדק ב-2013-02-12.
- ^ "Berlin gay Holocaust memorial vandalized" (אורכב 26.03.2020 בארכיון Wayback Machine), QX. August 30, 2008. Accessed June 13, 2011
- ^ "Vandals Hit Berlin's Gay Holocaust Memorial a Second Time" (אורכב 16.12.2014 בארכיון Wayback Machine), Towel Road. December 16, 2008. Accessed June 13, 2011
- ^ Foto: AP Photo/Miguel Villagran/Scanpix, Berlin gay Holocaust memorial vandalized, QX.se (ב־) (ארכיון)
- ^ Wieder Anschlag auf Homo-Mahnmal, queer.de (בגרמנית) (ארכיון)
- ^ Homo-Mahnmal in Berlin erneut demoliert, queer.de (בגרמנית) (ארכיון)
- ^ Bundesregierung: Kulturstaatsminister Bernd Neumann erzielt Einigung beim Denkmal für die im Nationalsozialismus verfolgten Homosexuellen (אורכב 30.05.2008 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Holocaust Academic Pans Monument to Nazis' Gay Victims | Germany | Deutsche Welle | 29.05.2008". Dw-world.de. ארכיון מ-2011-10-08. נבדק ב-2013-02-12.
