אנדרטת הקרון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אנדרטה  |
| כתובת |
יד ושם |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1995 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1995 |
| אדריכל | משה ספדיה |
| קואורדינטות | 31°46′23″N 35°10′24″E / 31.773138888889°N 35.173333333333°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   אנדרטת הקרון | |
  | |
אנדרטת הקרון היא אנדרטה לזכר השואה הניצבת באתר הזיכרון יד ושם בהר הזיכרון שבירושלים.
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האנדרטה, שעוצבה על ידי האדריכל משה ספדיה, נבנתה בשנת 1995[1]. היא הוקמה לזכר היהודים שנשלחו למחנות ההשמדה. האנדרטה מורכבת מקרון רכבת וממסילת רכבת הניצבים על גשר שבור.
קרון הרכבת שימש במקורו להובלת בהמות ובמהלך תקופת מלחמת העולם השנייה שימש הקרון להובלת יהודים למחנות ההשמדה. הקרון נשמר מאז תום המלחמה והוענק ליד ושם על ידי חברת הרכבות הפולנית.
מיקום האנדרטה מאפשר צפייה בה גם ממרחק, ולנוסעים בכביש העולה לירושלים מכיוון עין כרם נדמה הקרון כאילו פורץ מתוך העצים שבפסגת ההר - דבר המעצים את המשמעות של האנדרטה.
רעיון דומה שימש כבסיס לאנדרטת קרון הרכבת בלווצובשטראסה שבברלין, לציון 63 משלוחים של יהודי ברלין, בעיקר לאושוויץ.[2]
טקסטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעל האנדרטה מופיע שירו של דן פגיס "כתוב בעיפרון בקרון החתום".
על הקיר ליד האנדרטה חרוט ציטוט מעדותו של יעקב קשפיצקי שגורש לטרבלינקה, הצליח לברוח מהמחנה אך נהרג כלוחם במחתרת אי"ל במהלך מרד גטו ורשה.
על קשפיצקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]קשפיצקי נולד ב-1915, גורש מגטו ורשה לטרבלינקה באוגוסט 1942, בסלקציה נבחר לעבודה במחנה ולאחר 18 ימים הצליח לברוח כשהוא מתחבא בקרון בגדים. קשפיצקי חזר לוורשה ומסר בגטו את עדותו על השילוח וטרבלינקה. רחל אוירבך, מן המתעדים בארכיון עונג שבת, תיעדה במשך כשלושה חודשים את עדותו שפירטה את התנאים בקרונות, ההפרדה בין בני משפחה עם ההגעה למחנה, תהליך הרצח ותנאי חייהם של האסירים.
בגטו ורשה הצטרף קשפיצקי למחתרת הארגון היהודי הלוחם (אי"ל), ובמרד גטו ורשה לחם כחבר בקבוצת הנוער הציוני בראשותו של יעקב פרשקר. ב-22 באפריל 1943, ביום הרביעי למרד גטו ורשה, נהרג.
עדותו הוטמנה באדמת הגטו עם חומרי תיעוד נוספים בחלק השני של ארכיון עונג שבת, בפברואר 1943. חומרי התיעוד נמצאו בשנת 1950.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדרטת הקרון במפת יד ושם, סעיף 24.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן-צבי, 1996.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ https://michaelarch.files.wordpress.com/2012/07/img_8233.jpg שנת בנייה
- ^ אלדד בק, ברלין: רחובות של זיכרון, באתר ynet, 9 במאי 2005.
- ^ יד ושם, אנדרטת הקרון - יד למגורשים, באתר יד ושם, פברואר 2024
