תקרית שועוט
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אנדרטה  |
| מיקום |
גבולות |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1989 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1989 |
| אדריכל |
יפתח אלוני |
| קואורדינטות | 31°16′06″N 34°25′54″E / 31.268333333333°N 34.431666666667°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   תקרית שועוט | |
  | |
תקרית שועוט התרחשה ב-9 בדצמבר 1947, כאשר חוליה של תשעה לוחמי פלמ"ח, בהם מרים שחור,[1] יצאה מקיבוץ גבולות לקיבוץ נירים. עקב טעות בניווט החוליה נכנסה לכפר הערבי שועוט והותקפה. שישה לוחמים נהרגו בתקרית ושלושת הנותרים הצליחו להימלט.
החולייה הלכה לכיוון קיבוץ נירים, כדי לשמש כתגבורת בהגנה. חברי החולייה נשאו עמם רימונים ו תת-מקלע סטן, אולם בשל איסור הבריטים לשאת נשק, פורק המקלע והוסתר.
לאחר שנכנסו לשועוט, התקיפו אותם תושבי הכפר, ומספר חיילים של הלגיון הערבי ושוטרים ערבים ניסו לבצע חיפוש בחברי החולייה. הם תקפו אותם, חטפו את חלקי תת-המקלע המפורק והרגו במקום שלושה מהם.[2][3]
מפקד החולייה, אסף שכנאי, הורה לסגת וניסה לחפות על הנסיגה עם עוד שני לוחמים על ידי זריקת רימונים. אנשי הכפר רדפו אחר הנסוגים. מרים שחור הצליחה להתחבא במערה קטנה אך מתה מאיבוד דם. רק שלושה מבין חברי החולייה הצליחו להימלט ולהגיע לנירים.
יום לאחר מכן יצאו לתחקר את האירוע מספר שוטרים בריטים, שני נוטרים יהודים, ורופא יהודי מגבולות. הם הגיעו לשועוט אך מצאו את הכניסה חסומה, עם חפיר לרוחבה. הכפר היה נטוש וכל יושביו ברחו לח'אן יונס מפחד של נקמת דם. חיפושים ממושכים הביאו למציאת הגופות שעברו התעללות, והושחתו על ידי הפורעים. חמישה מאנשי החוליה, נקברו בבית הקברות בנחלת יצחק בתל אביב (חלקה 66 שורה 13). המפקד, אסף שכנאי, נקבר בבית הקברות חוף הכרמל בחיפה. יש המוצאים קשר והשפעה של אירוע זה על יצירתו של אלתרמן "מגש הכסף"[4]
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ המלחמה ב-29 בנובמבר 1947 היו בנגב הדרומי 400 איש ופלוגת פלמ"ח אחת (פלוגה י"ב) שעליה הוטלה משימת ביטחון כמעט בלתי אפשרית להגן על היישובים ובעיקר על קו צינור המים מנירעם. הקו הזה הוקם ב-1947 ויצא מקידוחי המים בניר עם דרומה בשתי זרועות. הזרוע המערבית הסתיימה בדנגור (נירים) והמזרחית בבית אשל וחצרים. באזור שכנו כ-20.000 בדווים והיחסים אתם היו תקינים. לאחר החלטת החלוקה היחס השתנה והחלו חבלות לאורך צינור המים, עורק החיים של היישובים. עקב כך יצאו פטרולי סיור לאורך קו המים. בגלל חוסר ברכב נשלחו סיורים רגליים.
אנדרטת חללי שועוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]האנדרטה נמצאת בצומת גבולות, במקום שהיה בו הכפר הבדואי שועוט שבו נהרגו לוחמי הפלמ"ח. האנדרטה הוקמה ביוזמת חברי גבולות בשנת 1989, ותוכננה על ידי האדריכל יפתח אלוני.[5] היא מורכבת משישה לוחות מתכת כמניין ששת חברי החוליה. ליד האנדרטה נמצאות משוכות צבר רבות המציינות את מקומו של שועוט. על שמו של אסף שכנאי נקרא מבצע אסף בדצמבר 1948.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי מילשטיין: תולדות מלחמת העצמאות – החודש הראשון; הוצאת זמורה ביתן, עמ' 217–250, 1989
- אברהם אדן: עד דגל הדיו; הוצאת מערכות, עמ' 99–124, 1984
- חטיבת הנגב במערכה; הוצאת מערכות.
- משה גבעתי, בדרך המדבר והאש – תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת מערכות ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ד – 1994, עמ' 11–29.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדרטה לשישה לוחמי פלמ"ח שהגנו על הנגב, אתר "יזכור"
- שישה נרצחו בדרך מגבולות לנירים, דבר, 11 בדצמבר 1947, באתר עיתונות יהודית היסטורית
- יומן בנגב – על המשמר, 5 בינואר 1949, באתר עיתונות יהודית היסטורית.
- קרב שועוט, באתר "אתרי מלחמת העצמאות"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קורות החיים של מרים שחור, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קטע מתוך "עלון שדה", יומן בנגב – שני רימונים וסטן מפורק, על המשמר 5 בינואר 1949, 1949
- ^ קרב שועוט, באתר "אתרי מלחמת העצמאות"
- ^ דן לב ארי, על חולית שועוט ו"מגש הכסף" מתוך עונג"ש, באתר קיבוץ נירים
- ^ אנדרטה לשישה לוחמי פלמ"ח שהגנו על הנגב, באתר מועצה אזורית אשכול